קשה לי לזכור רכב המגיב באופן כה קיצוני, מיידי וחד ללחיצה על דוושת התאוצה. ואכן, נתון האצה של 2.8 שניות ל-100 קמ"ש, זהה לזה המתקבל ממכוניות מסנוורות כמו פורשה 911 טורבו S או פרארי 488 פיסטה.
צמד המנועים בגרסה בה אני נוהג מייצר 762 כוחות סוס (259 כ"ס מלפנים, 503 כ"ס מאחור), ואלה עוברים בשקט מופתי ובכוח אדיר לארבעת הגלגלים. אני מודה, שמעתי סיפורים על יכולת ההאצה של דגמי טסלה, אבל אותן שניות שייצרו כל כך הרבה עומס על הגוף מצאו אותי מופתע ומחפש אחר סופרלטיבים. ואנחנו אפילו לא במצב הזינוק הייעודי (Ludicrous mode; מצב מגוחך) או באיזה מסלול עם שם אקזוטי. סתם רמזור על הדרך.
מפגשים והצגות
כן, עם קצת מזל ולא מעט חוצפה ישראלית מצאתי את עצמי במושב הנהג של מודל X, רכב הפנאי הגדול של טסלה. ה-X כבר אינו צעיר, ייצורו החל (באיחור) ב-2015, אבל הוא עדיין נראה נעים לעין, אלגנטי, ומסווה את גודלו בזכות פרופורציות נכונות. והרכב, שמוצע גם עם שבעה מקומות, באמת גדול מאוד: אורכו 503 ס"מ, רוחבו 200 ס"מ ובסיס הגלגלים נמתח על-פני 296.5 ס"מ.
כמובן, אחת ההצגות הטובות בעיר היא פתיחת הדלתות האחוריות ברכב. הן מתרוממות מעלה באופן מאוד מתוחכם; כל דלת מורכבת משני חלקים ולכל אחד מהם עצמאות בתנועה. הדלתות אמנם עיכבו את ייצור ה-X ודרשו השקעה גדולה בתכנון, אבל מלאכת המחשבת ההנדסית מושכת שפע מבטים, ואכן מקלה על הכניסה ועל היציאה. הדלתות הקדמיות, נפתחות באופן שגרתי, אבל גם התפעול שלהן חשמלי.
מתיישבים
כשאני מתיישב מאחורי ההגה, הדבר הראשון שצד את עיני הוא צג "17 הגדול של מערך המולטימדיה. סביבת הנהג נקייה ממתגים פשוט כי הכל נשלט מהצג הענק. ומשמעות "הכל נשלט" היא שכל שינוי, החל במצבי הבלימה או הניהוג ועד הגברת עוצמת השמע, נעשה דרך הצג האנכי. סידור זה דורש הסתגלות, הגם שרוב מרכיבי התפעול ברורים לביצוע.
הבעיה היא שבמקום שתיווצר אווירה יוקרתית – כנדרש מרכב שמחירו בארה"ב, החל מ-86,000 דולר, גבוה מזה של דגמי פנאי גדולים של יצרני יוקרה – סביבת הנהג מעט פשוטה לתחושה. כן, יש ריפוד עור ותפעול חשמלי לכל דבר, אבל החומרים אינם ברמה הצפויה מרכב כה יקר, והמופע הכולל של סביבת הנהג אינו יוצר את ה"וואו" המתבקש. משעשע לגלות שפריטים מסוימים – מרימי שמשות אבל גם בורר ההילוכים היוצא ממוט ההגה – מוכרים ממרצדס. כזכור, בתחילת דרכה של טסלה התקיים שיתוף פעולה עם היצרן הגרמני, שזכה לסיוע טכנולוגי בדגמים החשמליים הראשונים שלו.
בנוסף, התחושה היא שבטסלה ניסו לעשות דברים רבים אחרת, ולו רק כדי שיהיו שונים מהמקובל. כך למשל השמשה הענקית מלפנים החודרת אל תוך הגג וסתר-השמש המעט מגוחך. איך זה יהיה בקיץ הישראלי? וכן, חלונות שמש בגג נמצאים גם מאחור, מעל ראשי הנוסעים.
המרחב מלפנים טוב, יוצר תחושה של אווריריות, אך מושב הנהג אינו נוח במיוחד. שדה הראייה סביר, אך שפע מצלמות היקפיות מרחיבות אותו ואיכות התמונה מצוינת. מאחור המרחב מרשים, אך איני אוהב את העובדה שלא הנוסעים שם אלא מחשב הוא ששולט בהזרמת האוויר דרך שפע פתחי האוורור המפוזרים מאחור.
מה עוד? למרות שימוש בקפיצי אוויר, הנסיעה אינה נוחה במיוחד, ואני מנחש שזה קשור בצמיגים; לאלה, שמידתם 265/35-22, דופן ממש דקיקה. ה-X אינו נראה גדול (למרות שהוא כן), אבל הוא יוצר תחושה שהוא כבד (בגלל שהוא כן); משקלו 2.5 טון. יחד עם זאת ניתן לחוש שהוא מאוד יציב, וכי מרכז הכובד שלו נמוך בגלל מיקום הסוללות. תפעול הבלמים יוצר תחושה מוזרה, ופעולתם לא הדרגתית. אולי זו הסיבה לכך שהמלווה מטעם החברה התעקש שנישאר בדרגה גבוהה של בלימת מנוע. המשמעות היא נהיגה בפועל רק עם דוושת התאוצה, ללא שימוש בדוושת הבלם, אגירת אנרגיה יעילה מאוד – אבל גם האטה עצבנית מדי בכל הרפיה מהמצערת.
רושם ראשוני
זו הייתה רק טעימה קצרה, מפגש עם דגם מסקרן של המותג החשמלי ששיגע את העולם. צריך בבירור הרבה יותר זמן כדי להעריך נכונה רכב מורכב שכזה, אבל ברור שמודל X, באופן שכל כך מתאים למותג, הולם בנהג כבר בדקות הראשונות של המפגש איתו, ומנסה להרשים מיד.
וכן, הוא מצליח בכך, ויוצר תחושה מיוחדת, גם אם נראה שיש מה לשפר.
