זמנים חדשים. בסוף 2015 הציגה סוזוקי שוב איגניס, אלא שהמיני הייתה לרכב פנאי, וגם כיום הוא עדיין "דגם פנאי קטנטן" יחיד בקטגוריה שצריכה להיקרא A-SUV. לא רק הגובה (160 ס"מ) ומרווח הגחון (18 ס"מ) הצהירו על כך; מכלול אופייני ברכב שטח אמיתי ושאינו ברכב פנאי — סרן חי(!) בגרסת ההנעה הכפולה — מופיע במפרט; גם זווית הנטישה ראויה לציון: 38 מעלות. כדי שאיש לא יפספס את מפרט המסרים עוצב הרכב עם מרכיבי "שטח", כמו קורה אחורית מאוד רחבה; ההשראה מ־SC100GX (וויזקיד), דגם ננסי (kei car) מהסבנטיז שעוצב על־ידי ג'וג'ארו ונקרא גם סרבו.
מהדורה חדשה. בתחילת 2020 הציגה סוזוקי דגם מחודש של איגניס, והשינויים חורגים מעדכוני עיצוב, או מתוספת אבזור. נפח המנוע, 1.2 ליטר, ללא שינוי, אבל זו גרסת D (מחליפה את C), ולהזרקה הכפולה נוספו תזמון שסתומים משתנה — ובעיקר: מערך היברידי מתון של 12 וולט עם מנוע חשמלי של 3 כ"ס. תפוקת המנוע המחודש — 83 כ"ס, 10.9 קג"מ — נמוכה מזו של קודמו, 90 כ"ס ו־12.1 קג"מ. גם נתוני הביצועים טובים פחות: 12.4 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש בגרסה האוטומטית, 11.1 שניות לפני החידוש. הסיבה: צמצום פליטת מזהמים עם הקטנת צריכת הדלק ב־10%. לתיבה הרציפה שבעה יחסי העברה קבועים ותפעול ידני באמצעות פקדים מאחורי ההגה.
השנוי החיצוני אינו גדול. הפגוש, השבכה ויחידות התאורה חדשים, לעיצוב דומה לזה של דגמי הפנאי האחרים של סוזוקי. בפנים שופרה איכות החומרים, נוספו גוונים ופריטים צבעוניים יותר בכחול ובאפור, והמחוונים מחודשים. הכי חשוב וסוף סוף: לאיגניס מערכות בטיחות עכשוויות, ובמפרט: בלימה אוטונומית, התרעות סטייה מנתיב וערנות נהג. גם הדגם המחודש מוצע ברמת גימור אחת, 'GLX', ובמפרט: תאורת לד, חישוקי "16, בקרת אקלים, מפתח חכם, מולטימדיה וצג "7 מקומיים ועוד. מחיר הגרסה האוטומטית שנבחנה עלה ב־5000 שקלים, ל־95,000 שקלים.
במבחן הדרכים. ביציאה מחניון היבואן פגש האיגניס בפס הרעדה, אבל החבטה הצפויה לאחר שעבר אותו לא הגיעה. בדרך הבייתה עברתי בחורבות האספלט ועל שברי הבטון הנקראים "עבודות התשתית של הרכבת הקלה", כשל תשתית ממש לא־ידידותי לכל מכונית — למיני במיוחד. ההסבר פשוט וכפול: א. בסיס גלגלים קצר (ובאיגניס הוא קצר, 243 ס"מ) הוא מתכון מוצלח פחות לטיפול במפגעי כביש; ב. לא באמת משקיעים בבולמי זעזועים של מכוניות קטנות וזולות. וכאן איגניס הפגין כישורי נוחות ראויים בהחלט, ממש לא אופייניים בברנז'ה. ההגה באיגניס "ארוך" (3.7 סיבובים מנעילה לנעילה) אבל כושר התמרון מצוין (קוטר סיבוב 9.4 מטרים).
מערך ההנעה העכשווי מספק ויותר בעיר, עם דחף טוב יותר ביציאה מהמקום, ופעולה מעודנת יותר של מערכת הדימום/התנעה. במצב D, התיבה הרציפה פועלת באופן מוכר, מטיסה את הסל"ד למעלה, אבל ניהול ידני, שממש קורא לכך עם הפקדים מאחורי ההגה, מאפשר ניהול מוצלח יותר של מערכת ההנעה. כאשר יצאנו אל מחוץ לעיר, גילינו שלמרות שההספק ירד, ניתן לשייט באופן סביר במהירויות כביש 6, והרכב מאפשר גם יותר. אפשר לקבל ביצועים נאים תחת עומס עלייה וגם בעקיפה, אבל אלה מוגבלים למהירויות נמוכות יותר וממקמות את המנוע גבוה למעלה, ושם הוא רועש. בכלל, האיגניס אינו שקט, ומחוץ לעיר בולטים רעשי רוח (נשמעים במיוחד מקורה A), וגם שאון הכביש מפגין נוכחות. צריכת הדלק בנהיגה לא מתונה עמדה על 13.5 ק"מ/ל'.
מפגש השבילים. ושימו לב: אנחנו מדברים על דגם מיני שאמור להעביר את עיקר זמנו בתוככי הערים. אבל יצאנו מעירנו והפלגנו בדרכים למחוזות שאמורים להיות ממש מחוץ לתחום למיני, במקרים מסוימים אפילו לרכבי פנאי קטנים: השבילים בהר חורשן.
ובכן, בקצב הנכון, האיגניס הזה לא רק שהתנהל כמו שצריך בשבילים משופעי אבנים, עתירי חריצים, כאלה עם שינויי גובה אופייניים, אלא גם יכול למספר מעברים מאתגרים יותר, ואם לא הצליח לו, ביטול בקרת המשיכה אפשר לו למשוך הלאה. וכן, באותו קצב נכון, נוחות הנסיעה הייתה ממש בסדר. להפתיע.
היכולת הדינמית, כל עוד זוכרים באיזה רכב מדובר, מספקת ובסדר, ואפשרה אפילו קצב משעשע במעלה לבית אורן. מנגד, ההגה צמיגי, הצמיגים לא מתעלים, הרכב רגיש לרוחות צד חזקות; ושוב: מדובר במיני — קצר, מוגבה.
ענייניים נוספים. לטעמי, איגניס הוא רכב חמוד וחביב מאוד למראה, ונחמד לפגוש כזה בבוקר. עיצוב סביבת הנהג מוצלח, כולל יציאות חביבות כמו הידיות העגולות בדלתות. צג המולטימדיה בסדר, ותפעולו נכון. איכות החומרים סבירה בהחלט לז'אנר, איכות ההרכבה בהחלט טובה. לא אהבתי את מושב הנהג, בייחוד את המסעד הקעור מדי.
גם מאחור מציע האיגניס יותר ממה שמקובל לקבל במיני: מרחב ראוי לשני מבוגרים הודות לגג המוגבה. זה יוצר גם מרווח ראש טוב, ובזכות תנוחת הישיבה הזקופה גם מרווח רגליים מוצלח. תא המטען קטן, יספק קניות, או עגלת תינוק. לא בטוח שגם וגם.
דברי סיכום. סוזוקי איגניס הוא מיני יעיל מאוד לעיר, המציע נוחות נסיעה נדירה במכונית קטנה, מרחב מכובד ביותר גם מאחור, כעת הוא חסכוני יותר והכי חשוב: מצויד במערכות בטיחות עכשוויות. לחובתו, בעיקר, רמות רעש נוכחות בכביש הבין־עירוני. הוא לא זול, ו־95,000 שקלים הם מחיר לא נמוך עבור רכב בגודל כזה.
אבל סוזוקי איגניס, מעבר להופעה המאוד חביבה שלו, מציע תכונה נוספת, ייחודית: הוא מיני יחיד במינו שיאפשר לכם, בנוח עליכם הרוח, לקפוץ לטיול שבילים חביב, להגיע למקומות יפים הרחק מהכביש.
*פורסם ב-19.11.20 (נוסף ודיאו)
