לדיווח הקודם לחצו כאן
משפחת אלגוב וטיול
מאיה מאשרת את הטיול. היא אמנם עדיין לא בת חמש, אבל אל תטעו, היא הבוסית האמתית במשפחת אלגוב. תוך כדי התארגנות המין הנשי במשפחה (אני מוכן כבר מאתמול) מגיע עוד צלצול טלפון, עוד חברים מצטרפים, גם כלב. יפה, מעכשיו לעכשיו יש לנו טיול לעילא ולעילא.
מאיישים את מושבי שברולט אקווינוקס ויוצאים לדרך. השמש נמצאת בשמיים, בניגוד לעונת הקיץ היא לא מרביצה, אלא מלטפת. אני דואג לפתוח את הכיסוי הנגלל של הגג הפנורמי, שמאיה תוכל ליהנות ממראה העננים הבודדים שבשמיים. נפגשים ליד מכללת רופין, שלושה רכבי פנאי — האחד בריטי, אחר צרפתי, האמריקאי שלנו. כבר בכניסה לשביל אנו מגלים שאמנם זהו שביל כבוש ונוקשה, אבל הגשם דאג שחלקיו יהיו בוציים ולמעט אחד מאתנו שרכבו מצויד בהנעה כפולה, אנחנו עם הנעה קדמית בלבד. מאגפים מימין ומשמאל, והילדים מאושרים למראה הבוץ המתעופף פה ושם.
אני פותח את גג השמש, זהו גג שמש גדול יחסית, ומאיה מתבוננת בלהקות השקנאים שנמצאות לא הרבה מעלה מראשנו. היא מאושרת. אנחנו יורדים מהמכוניות — או פורקים מהרכבים, תלוי — בצד שדה לא מעובד, והילדים והכלב עושים תחרות מי רץ הכי רחוק. גם ההורים רצים; בכל זאת, הילדים שלהם מתרחקים. להקות השקנאים מתעופפות מעט מעלינו, זהו מחזה מרהיב. יש יתרון ברכב פנאי שיכול לקחת אותך למקומות כאלה. וזה בהחלט שווה את תוספת המחיר ביחס למשפחתית רגילה. וזה לא שאי אפשר להגיע לשם עם משפחתית, בהחלט ניתן — אבל הסיכונים הצמודים, כמו נזק בתחתית המרכב, או תקר בגלל גלגלים עם צמיג פחות שמנמן, גבוהים הרבה יותר.
נסיעה בבוץ. דוך
הילדים לא מתעייפים, אבל הגיע זמן אוכל. עולים שוב למכוניות וממשיכים הלאה למקום מבודד בו ניתן לאכול כראוי. תוך כדי נסיעה מגלים כי חצי מדינה הגיעה לראות אותם שקנאים מופלאים והשביל הצר הופך להיות דו־נתיבי ובעיקר ממש צפוף. זה הזמן לומר כי יש יתרון לרכב גדול ומאיים כמו השברולט שלנו, ואנשים מפנים לנו את הדרך. אנחנו מבינים שהפעם אין אפשרות לבחור מהיכן לחצות את השלוליות הבוציות ויש לנסוע דרכן, דוך. מה יהיה, יהיה. האקווינוקס לא אכזב. בוץ באוויר, מאיה מאושרת, המכשול מאחורינו.
מנוחה קלה בצד הדרך
מסתבר שאחת הילדות ברכב הצרפתי סובלת מנדנוד יתר והיא רוצה להקיא, ויש לו גם תיבה דו־מצמדית שלא תורמת לעניין. השברולט שלנו מצויד בתיבה פלנטרית, ואמנם הוא אינו שיאן הנוחות בשביל, אבל בהחלט מרוסן, כך שאין לחשוש מבעיות דומות אצלנו. החלונות פתוחים, גג השמש פתוח ובכלל אווירת חופש וטיול, כזו שגורמת למאיה להתעלם מהסמארטפון שמעסיק אותה בנסיעות ארוכות.
ממשיכים בדרך, לארוחת הבוקר־צוהריים שהפכה להיות כבר ארוחת צוהריים־ערב. לא חושב שנזומן למשרד ממשלתי בשנה הקרובה, לקבל את תואר "הורי השנה". ועם זאת, הילדים מאושרים, ואולי זה מה שחשוב. חוזרים הביתה, בצד של הדס מופעל החימום, הצד שלי מפיק קירור. כן, מזגן מפוצל זה מדהים, ותודה לממציא.
אלפי קילומטרים גמעתי עם האקווינוקס בחצי השנה שהוא נמצא איתנו, בכל סוגי הדרכים, למרחקים קצרים וגם ארוכים מאוד — וזו הנסיעה שבה הכי נהניתי.
סיכום אחרון ונעילה
רכב הפנאי הקומפקטי שברולט אקווינוקס, אותו קיבלנו לפני חצי שנה למבחן ארוך טווח (אוטו 413) — פחות מתאים לשימוש עירוני; גם בגלל נוחות הנסיעה הסבירה־מינוס גם בגלל רדיוס הסיבוב הלא־מוצלח.
מחוץ לעיר נוחות הנסיעה טובה, בידוד הרעשים ראוי והביצועים בהחלט טובים. האבזור והמרחב, לנוסעים ולמטען, הם הקלפים המנצחים שיש לו בשרוול — מקום לא יחסר כאן, גם לא כזה לציוד; האבזור מפנק, עם חימום למושבים, מזגן מפוצל, צימוד לאנדרואיד אוטו ולאפל קארפליי, תפעול חשמלי למושבים הקדמיים וזיכרונות למושב הנהג, התנעה־מרחוק להפעלת המזגן וצינון הרכב, ויש עוד פינוקים.
גמענו עם הרכב למעלה מ־17,0000 ק"מ, יותר מ־1500 ליטר תודלקו וצריכת הדלק הממוצעת עמדה על ליטר אחד לכל 11.6 ק"מ. יש לציין שני דברים, כי אנו נמצאים בתקופת הקורונה וקרה שהרכב גמע פחות קילומטרים מהמתוכנן, וגם כי הממוצע הזה נוטה יותר לכבישים בינעירוניים.
החזרנו את האקווינוקס עם יותר מ־20,000 ק"מ על השעון — לא נרשמה תקלה, אין חופשים בפרונט, אין רעשים מכיוון תא המנוע. נתון אחרון, בחודש האחרון גמענו 3237 קילומטרים בדיוק, שזה בדיוק מספר הקילומטרים אותו עבר הרכב כאשר יצאנו אתו למבחן הזה. צירוף מקרים או שאיזו ישות רומזת לנו משהו? כי אם זה אכן מסר מישות כזאת, אמרו לה בעדינות שגברים לא מבינים רמזים.
שברולט אקווינוקס – המונה מדבר
נסועה בחודש – 3237 ק"מ
צריכת דלק – 278 ליטר
צריכה ממוצעת – 11.6 ק"מ/ל'
