אותו עניין הועצם בגלל שסדרה 4, שהחליפה בינואר 2013 את סדרה 3 קופה, מייצגת עבור רבים את לב המותג. אחרי הכל, סדרה 3 המקורית הושקה ב-1975 עם שתי דלתות, ורק בדור השני מ-1982 נוספה גרסת ארבע דלתות.
מידע קונקרטי
הדור השני של סדרה 4, מבוסס על הדור השביעי של סדרה 3 (מ-2018), גדל אף הוא; בסיס הגלגלים ארוך ב-4 ס"מ ל-285 ס"מ, המרכב ב-13 ס"מ ל-477 ס"מ. גובהו, 138 ס"מ, נמוך ב-5.7 ס"מ מזה של סדרה 3 החדשה, כי בכל זאת, קופה ספורטיבית.
סדרה 4 מוצעת בשלוש גרסאות, בכולן מנועי טורבו-בנזין, תיבה אוטומטית עם שמונה הילוכים, ולכל אחת רמת גימור הצמודה לה. ל-420, שמחירה 425,000 שקלים, מנוע 2.0 ליטר המייצר 184 כ"ס; וברמת הגימור 'M ספורט' תאורת לד, חישוקי "18, גג זכוכית, ריפוד עור, תפעול חשמלי למושבים, בקרת אקלים תלת-אזורית, ובבטיחות בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, בקרת שיוט אדפטיבית. ל-430 שנבחנה אותו מנוע, אך זה מייצר 258 כ"ס, במפרט הטכני הגה עם יחס משתנה, שליטה אלקטרונית בבולמי הזעזועים, בלמים משופרים, חישוקי "19. ברמת הגימור 'M ספורט פרו' פריטי עיצוב שונים בחוץ (שבכה ומסגרת בשחור, ספוילר, מפלטים), מצלמות היקפיות ומערכת שמע של הרמן קרדון. ולמפרט הבטיחות ניטור שטחים אקטיבי. ל-M440i, שמחירה 580,000 שקלים, מנוע 3.0 ליטר 6 צילינדרים טורי המייצר 374 כ"ס, מערך היברידי מתון, דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה והנעה כפולה. גרסה זו מוצעת ברמת הגימור 'M סופריור'.
עיצוב, נראות
ל-430 צללית ארוכה ונמוכה וחזות אגרסיבית ובשילוב הגוון השחור היא נראית מאיימת. חבל רק שפריטים של מערכות הבטיחות בולטים מעט דרך השבכה. לא כולם יאהבו את מבנה הקורה האחורית והאופן בו משתלבת שמשת הצד; זה פחות אלגנטי אבל יוצר הופעה שרירית במבט מאחור.
והשבכה? ל-430 ברמת הגימור 'M ספורט פרו' גימור שחור לשבכה, למסגרתה ולחלקים נוספים. וכאשר המכונית כולה עטויה שחור, אותה שבכה שנויה במחלוקת בולטת פחות. בכל אופן, היא אינה פוגעת בכוח המשיכה של המכונית, כפי שלמדנו מהמבטים שאנשים ברחוב שלחו אליה.
פנים הרכב
זרועות קטנות, המגישות חגורות בטיחות מעוטרות, מדגישות שהגעתם למקום מיוחד. סביבת הנהג דומה לזו שבסדרה 3 ובדגמים עדכניים אחרים של ב.מ.וו, ומבוססת על שילוב של צג מרכזי אלגנטי ("10.25) וצג מחוונים מוקרנים ("10.23), ליצירת הופעה עכשווית ומתקדמת. החומרים והגוונים, שילוב של חלק עליון בשחור וריפוד עור בחום עם חלקי עץ כהים, יוצר אווירה קסומה, וזו מועצמת על-ידי האבזור העשיר. מה חסר? ידיות אחיזה בתקרה, אולי גג זכוכית גדול יותר, בוודאי תפעול חשמלי לתא המטען.
באופן מוזר ביחס למכונית ספורטיבית, מד סל"ד אמיתי במחוונים מוצג רק במצבי 'ספורט'. הנדסת האנוש טובה לרוב גם אם לעיתים נוצר חיכוך בצג, בין רצון להיכנס לתפריט מסוים, בקרת דאקלים למשל, להפעלה אוטומטית למצלמות; כיבוי המיזוג מתבצע רק דרך הצג למרות שלבקרת האקלים יש מיתוג חיצוני. המצלמות מציגות תמונה איכותית והדמיות משובחות, אך לא קל להבין מהן את מיקום הרכב ביחס לסביבה.
הדלת הגדולה עלולה להקשות על כניסה ויציאה במקומות צפופים, ולפני שמתיישבים נדרשת התכופפות קלה. המושבים נאים, הם נוחים עם תחילת הנסיעה, אך לאורך הזמן מורגש חסרונו של כיוון הקשחה לגב התחתון. תנוחת הנהיגה נמוכה וספורטיבית כנדרש, והראות לאחור מוגבלת.
כאמור, במפרט הבטיחות בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, ניטור אקטיבי של שטחים מתים, התרעה על פגיעת צד ועוד.
למרות שהמושבים הקדמיים נעים לפנים באופן חשמלי, ובגלל המרווח ביניהם ובין משקוף הדלתות, קשה להיכנס למושב האחורי. המרחב סביר, מרווחי הרגליים טובים, אך מרווחי הראש גבוליים, למרות שהמשענת מוטה (מדי) לאחור. לתא המטען מבנה שימושי.
מנוע, ביצועים
מנוע ה-2.0 ליטר המוכר מייצר בגרסה זו 258 כ"ס (ב-5000-6500) ו-40.8 קג"מ (ב-1550-4400). אצל אחדים נתון כזה לא יעורר ציפיות גדולות מדי, כאשר זוכרים שלגרסה החזקה יותר 116 כ"ס יותר, אבל תחילת התנועה מכניסה אותי לפרופורציות.
השילוב של אותם נתונים שבכל זאת לא ממש נמוכים, תגובות טובות ונטולות השהיה של המנוע, עם פעולה נעימה ונמרצת מהרגיל של התיבה האוטומטית, יוצרים יכולת מעולה, וחטיבת הכוח מתפקדת נהדר בכל מצב. הביצועים טובים מאוד כמו שניתן ללמוד מנתון האצה ל-100 קמ"ש, העומד על 5.8 שניות. המנוע מגיב ממש טוב ובחדות כאשר מצפים לכך, ומצב 'ספורט פלוס' עלול אף להיות נלהב מדי; הוא מושך היטב מסל"ד נמוך בו שוהים בשגרה, מטפס בקלות משם ולתחום מאוד גבוה כשרוצים, בקלות ובמיידיות.
צריכת הדלק נעה סביב 8.5 ק"מ/ליטר בתוואי הררי ובקצב לא מתון, אך בשיוט הצריכה הייתה 13.5 ק"מ/ל' מרשימים.
נוחות, התנהגות
בעיר, ובייחוד בקצב איטי, נוחות הנסיעה בינונית בגלל בולמים נוקשים יחסית, ודופן צמיג לא ממש גבוהה. ככל שעולה המהירות, ו/או כאשר יש נוסעים, הנוחות משתפרת. בכביש מהיר ובמצב 'נוחות' הרכב נעים רוב הזמן. רעשי הכביש נשמעים למדי, אך אלה סבירים בהינתן מידות הצמיגים (קדמיים: 225/40-19; אחוריים: 255/35-19).
כיאה למכונית של ב.מ.וו, כנדרש מדגם שכזה, ה-430 צולחת פניות באופן רהוט והוא גם מחמיא לנהג. ההיגוי, כאן עם יחס משתנה, מהיר מבלי להיות עצבני, והמכונית מגיבה לפקודותיו באופן מדויק. המתלים מכוילים כך שניתן להיעזר במצערת בפניות הדוקות, והיא יודעת לפסוע באופן מדוד המשתלב בדרך הזורמת בה היא חולפת בעיקולים. הבלמים חסרים נחישות עם תחילת הלחיצה עליהם, אך מבצעים היטב תחת העומס.
מחיר, תמורה
אחרי המחלוקות סביב עיצובה של השבכה בסדרה 4, המפגש ממחיש כי בכל הקשור למכונה, ב.מ.וו אמונה על המשימה, ולא היא שתפספס במכונית קופה שהייתה ונותרה מסמלי ההיכר של המותג. בתקופות כאלה יש בכך אפילו מעין הקלה.
המחיר, 475,000 שקלים, במפורש אינו זול. אבל, מכוניות קופה הן תמיד תכשיט יקר, מחירן גבוה מזה של הסדאן עליהן הן מבוססות, והן אמורות להצדיק זאת עם עיצוב, ייחוד ותחושות מרגשות בנהיגה – ובכל אלה, 430 אכן מעניקה את הנדרש, מפגינה יכולת בהחלט גבוהה. ביחס למחיר, כאשר לוקחים בחשבון את מחירם של המתחרים הישירים – הוא אינו נראה חריג בשוק הישראלי.
