שני עשורים אחרי, העניקה פורד את השם "פומה", לרכב הפנאי הקטן (B-SUV) שלה שהוצג במחצית 2019. כמו הפומה המקורית, גם הדגם החדש מבוסס על אותה רצפה המשרתת את פיאסטה. לפי אנשי פורד, הקשר למכונית פומה ההיא, ולפומה של הרי הרוקי ושל הרי האנדים, הוא באופי הספורטיבי וביכולת הדינאמית. וכשם שאותו רכב ספורט הצטיין גם בעיצוב רענן וחצוף, רכב הפנאי הקטן מפגין מופע צעיר ורענן – וכן, לטעמי גם מעט חצוף.
צעיר ודינאמי
העיצוב של פומה החדש דינאמי, למרכב קווים זורמים והחזית מודגשת גם בזכות צמד יחידות תאורה גדולות שתאורת הלד שבהן פשוט יפהפייה – ובעיקר באמצעות השבכה הגדולה. הוסיפו לכל אלה צבע בולט כדוגמת הכחול שברכב המבחן (או אדום, לדוגמה), וקיבלתם רכב שלמרות שאינו גדול מסובב לא מעט ראשים. וכן, היו אלה בעיקר הצעירים שעיניהם נצצו.
לפומה שלוש רמות גימור – 'טיטניום', 'ST ליין', 'ST ליין X'. 'טיטניום' היא הבסיסית ויש לה פריטי עיצוב של רכב פנאי (חיפוי כהה לבתי הגלגלים), ולשתיים האחרות מופע ספורטיבי יותר: כל הפריטים החיצוניים בצבע המרכב, השבכה אגרסיבית יותר. ברמת הגימור 'ST ליין X' חישוקים גדולים יותר (18" במקום 17"), גג פנורמי כפול, מושבים עם שילוב עור, מערכת שמע של B&O.
מחיר פומה ברמת הגימור 'טיטניום' הוא 128,000 שקלים, ברמת הגימור 'ST ליין' 134,000 שקלים. למבחן קיבלנו את הרכב ברמת הגימור 'ST ליין X', שמחירה 145,000 שקלים,
לא מפתיע, אבל מאובזר
עיצוב סביבת הנהג מרשים פחות מזה החיצוני, בעיקר שמרני יותר, אך עדיין אינו כבד מדי. בולטים בה שני מסכים מוקרנים – האחד לוח המחוונים, השני צג המולטימדיה הניצב בחלקו העליון של הדשבורד (מ'-ST ליין'). הצבעים השולטים בצגים הינם כחול ולבן, והמידע מוצג באנגלית. יש צימוד לאנדרואיד אוטו ולאפל קארפליי ואז התצוגה נעשית צבעונית ובעברית.
התצוגה בלוח המחוונים משנה צבעים, גם לפי המצב הנבחר בבורר מצבי הנהיגה ('חסכוני', 'רגיל', 'ספורט'). תפעול בקרת האקלים נפרד, זו פשוטה לשימוש והתצוגה מופיעה על צג המולטימדיה. בקרת האקלים אינה מפוצלת ובפומה אין פתחי מיזוג לאחור. מפרט האבזור, כמצוין קודם, נאה, ובולטת בחסרונה כניסה/יציאה ללא מפתח. נציין שבכל רמות הגימור בלם החנייה ידני, לא חשמלי כמקובל כיום.
אבזור הבטיחות המתקדם מרשים מאוד, וכולל, בכל רמות הגימור: בלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, עמעום אוטומטי, זיהוי תמרורים ועוד.
מושבים ושימושיות
תנוחת הנהיגה סבירה, וכך גם נוחות הישיבה במושבים הקדמיים. הבסיס מעט קצר, תמיכת הירכיים חסרה, אך זו הצידית טובה, כיאה למושב עם יומרה ספורטיבית. יש לציין כי שני המושבים הקדמיים מתכווננים לגובה ולשניהם גם כוונון תמיכה לגב התחתון. המרחב טוב לכל כיוון והראות החוצה סבירה לפנים, ומעט פחות לצדדים עקב קו מותניים גבוה (מחיר העיצוב הדינאמי).
המושבים מאחור נוחים פחות מאלה הקדמיים; הבסיס קצר עוד יותר, אין תמיכה ראויה לגב התחתון והמרחב מצומם יותר. מרווח הראש סביר, מרווח הרגליים סביר מינוס ואילו מרווח כפות הרגליים טוב. הראות החוצה גם היא לא ממש מרשימה, מכיוון שקו המותניים גבוה עוד יותר.
בכל הנוגע לתאי אחסון יש לא מעט כאלה בתא הנוסעים, והם ראויים בהחלט – תא כפפות בקיבולת ראויה, תא ליד בורר ההילוכים וצמד מחזיקי כוסות מאחוריהם, בדיפוני הדלתות.
גולת הכותרת היא תא המטען שנפחו 410 ליטר, ויש לו רצפה בשני גבהים; אם מרימים את הרצפה ומאפסנים אותה בצמוד לגב המושבים הקדמיים, עומד לרשות המשתמש חלל נוסף בנפח של 80 ליטרים ללא הצמיג החלופי הזמני, 46 ליטרים כאשר הוא במקומו. בקיצור, יעיל מאוד.
בחירה זה לחלשים
פורד פומה משווק בישראל עם יחידת כוח אחת בלבד – טורבו-בנזין 1.0 ליטר, 3 צילינדרים, 125 כ"ס ו-17.3 קג"מ, תיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים וההנעה קדמית. משך התאוצה ל-100 קמ"ש 10.2 שניות והמהירות המרבית 187 קמ"ש.
יחידת הכוח הזאת בהחלט מספקת ברוב מתארי הנהיגה ובסוגי הדרכים כאשר נעים במהירויות סבירות, ובמהירויות בין-עירונית תאוצת הביניים סבירה בלבד. שילוב המנוע-תיבה עובד בצורה נאה מאוד, כולל הורדות הילוכים גם בסל"ד גבוה. יש לציין כי למרות שהתיבה היא דו-מצמדית, היא אינה מצטיינת בזריזותה.
צריכת הדלק במבחן עמדה על ליטר לכל 14 ק"מ בממוצע.
עדיף מהר
נוחות הנסיעה בעיר אינה מרשימה, ונעה בין בינונית לבינונית-מינוס. שברים עמוקים ותיקונים חדים מורגשים גם מורגשים, אך ללא צליל חבטה מציק. הסיבה לכך נובעת מכיול המתלים של רמת הגימור 'ST ליין', שהיא נוקשה יותר ובדומה לכיול שנעשה ב-'ST ליין' של פוקוס. ככל שהמהירות עולה כך פעולת המתלים נעשית טובה יותר, וריסון המרכב בהחלט טוב. בידוד הרעשים סביר פלוס עם רחשי צמיגים ורוח סבירים בלבד, אך עם בידוד מעולה של רעש המנוע.
בשבילים, מגהץ הפומה באופן מוצלח כאלה עם אבנים קטנות זרועות, ובצורה הרבה פחות טובה את אלה שיש בהם חריצים או שזרועות בהן אבנים בינוניות. עם זאת, רכב הפנאי הקטן משרה ביטחון בנהיגה מחוץ לכביש; החרטום אינו צולל במפגש עם מעברי גובה בנהיגה מהירה, תוצאה של אותו כיול מתלים נוקשה.
מתוסכל מהנאה
ואז אנחנו מגיעים לכביש מפותל, והפעם זהו אחד הררי בצדה הצפוני של הארץ שנידב את רצועת האספלט המפותלת העולה מעלה. בפורד הבטיחו הנאה מנהיגה, וכאן עם כיול מתלים נוקשה יותר, הגעתי עם צפיות, אבל לא מוגזמות מדי.
זוויות הגלגול שטוחות יחסית, והרכב שש להיכנס לעיקול, כאשר בהעברות משקל הישבן מהדק את הפנייה בצורה כזאת שובבה שהוציאה ממני קול של פליאה. למעשה, הידוק הישבן נעשה כך שגם נהגים לא מנוסים יוכלו ליהנות ממנו. וכך, עיקול אחר עיקול אני מוצא את עצמי מתוסכל בגלל שחסר כוח ביציאה מהם... וזה רבותי, אות וסימן עד כמה כיול המתלים מוצלח בכל הנוגע לתקיפת עיקולים. ובגלל אותה יכולת, הייתי שמח ליותר מידע מההיגוי.
בשימוש רגיל, הנשיכה הראשונית של דוושת הבלם לא הרשימה במיוחד בגלל מהלך נוקשה יחסית, כאן אציין שמאחור ישנם בלמי תוף. עם זאת, במתווה יירוט קל למנן את העוצמה.
לסיכום
פורד פומה הוא רכב פנאי קטן המתייצב בחלק העליון והאיכותי של בני הקטגוריה שלו. הוא אינו חף ממגרעות, כמו נוחות נסיעה בינונית מינוס בכבישים עירוניים – וגם תג המחיר אינו זול, מ-128,000 שקלים ועד 145,000 שקלים לפומה ברמת הגימור הנבחנת.
מנגד, פומה נראה מעולה, הוא מצויד ביחידת כוח טובה וחסכונית, אבזור המותרות מרשים וכך גם מפרט הבטיחות, וכבונוס זו מכונה שתעלה לך חיוך בכביש המפותל.
*פורסם במקור ב-15.02.21 (נוסף וידאו)
