קיה נירו 1.6 ל' היברידי, אוטו', 'אורבן' – מ-145,000 שקלים
קיה נירו 1.6 ל' היברידי, אוטו', 'EX' – מ-151,000 שקלים
קיה נירו 1.6 ל' היברידי-נטען, אוטו', 'LX' – מ-150,000 שקלים
קיה נירו 1.6 ל' היברידי-נטען, אוטו', 'EX' – מ-153,000 שקלים
בתערוכת ז'נבה 2016 הציגה קיה את נירו, רכב הפנאי ההיברידי הראשון שלה. נירו מבוסס על הפלטפורמה הייעודית של קבוצת יונדאי-קיה לדגמים "ירוקים", כוללת גם גרסאות היברידיות-נטענות וגם חשמליות ומשרתת גם את איוניק של יונדאי.
נירו הוא דגם פנאי קומפקטי (C-SUV), כמו ספורטאז', ובסיס הגלגלים שלו גדול ב-3 ס"מ ל-270 ס"מ. בשאר נתוני המרכב הוא קטן יותר; אורכו 436 ס"מ, רוחבו 181 ס"מ, גובהו 154 ס"מ, נפח תא המטען 427 ליטר (לעומת 448 ס"מ, 186 ס"מ, 164 ס"מ; 466 ליטר). גם מרווח הגחון שלו מעט נמוך יותר, 16 ס"מ לעומת 17.2 ס"מ בספורטאז'.
לארץ הגיע נירו בנובמבר 2016, בגרסה היברידית, ובהמשך הצטרפה גם גרסת כלאיים נטענת-שקע; שתי הגרסאות עברו מתיחת פנים ב-2019 וב-2020 בהתאמה. יצוין כי הגרסה החשמלית אינה משווקת בישראל.
בעמידה
מתיחת הפנים שעבר נירו עדכנה את העיצוב החיצוני, והרכב נראה אופנתי יותר. יחידות התאורה החדשות, השבכה הנאה, דמוי מיגון הגחון – כל אלה יוצרים הופעה עדכנית. עם זאת, ובין היתר בגלל ממד הגובה, המופע החיצוני של נירו אינו מפגין נוכחות כמו דגמי פנאי קומפקטיים אחרים.
סביבת הנהג עודכנה אף היא, והתוצאה הכוללת נעימה יותר. איכות החומרים טובה וכך גם הנדסת האנוש. התצוגות בלוח המחוונים אינם טובות בכל המצבים. המרחב מאחור נאה בזכות רצפה מושטחת. נפח תא המטען בגרסה ההיברידית, 427 ליטרים, כמקובל, ובגרסה הנטענת קטן יחסית, 324 ליטרים, אך מספק שימוש רגיל. בשתי הגרסאות הכיסוי הקשיח אינו מתרומם עם דלת תא המטען.
אבזור הנוחות אינו מהנדיבים בהשוואה לדגמי פנאי קומפקטיים אחרים באותה רמת מחיר. מפרט הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית המודיעה לנהג שהרכב מלפנים החל לנוע.
בנסיעה
לנירו ההיברידי מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר המשולב עם מנוע חשמלי לתפוקה כוללת של 141 כ"ס ו-27 קג"מ, התיבה היא דו-מצמדית עם 6 הילוכים וההנעה קדמית.
זינוק מהמקום, הודות למנוע החשמלי שיש לו 43 כ"ס, מפתיע למדי ביחס לנתון המוצהר (0 ל-100 קמ"ש ב- 11.5 ש'). ככל שעולה המהירות התאוצה מרשימה פחות, ועדיין הביצועים מספקים. צריכת הדלק במבחן הייתה 15.5 ק"מ/ל', 22 ק"מ/ל' בשיוט נינוח.
לגרסה הנטענת ביצועים עדיפים, בזכות מנוע חשמלי חזק יותר (60 כ"ס), הן בנתונים (0 ל-100 קמ"ש ב-10.8 שניות), והן בפועל. הביצועים טובים במהירויות נמוכות, קצת פחות בכאלה תלת-ספרתיות, אך הם יותר מאשר מספקים כל עוד הסוללה טעונה. טווח הנסיעה בפועל בכוח החשמל בלבד הוא 47 ק"מ.
הבולמים של קיה נירו מעט נוקשים בפעולתם; נוחות הנסיעה בעיר סבירה והרכב מטפל היטב בשיבושים קלים, אך טוב פחות בחמורים יותר. נוחות הנסיעה טובה יותר בכבישים בין-עירוניים. בשבילים, נוחות הנסיעה סבירה למדי. בידוד הרעשים כעת מוצלח יותר, אך רעשי כביש ורוח עדיין מורגשים.
היכולת הדינמית, גם בזכות אותו כיול נוקשה, טובה בהחלט. הבלמים המשופרים טובים מהמקובל בכלים היברידיים רבים.
לסיכום
קיה נירו היה, ועודו, רכב פנאי מוצלח, עשוי היטב, חסכוני ומתומחר באופן תחרותי, כולל מערך בטיחות עכשווי. כל אלה – וכמובן ההטבות הניתנות לרכב היברידי צמוד – עשו אותו לרכב הפנאי הנמכר בישראל, ובזכות המחיר היה גם לזוכה בתואר 'קניית השנה' של אוטו ל-2020.
