לנד רובר ריינג' רובר איווק, שהוצג ב־2011, היה סוג של מהפכה עבור לנד רובר. רכב שהוא אופנתי ומעוצב ויותר דוגמן שבילים מאשר יורד שטח מסוקס — ועם זאת הפגין יכולת שטח נדירה ביחס לבני מינו. ב־2018 קיבלנו את הדור השני, וזה כעת, אחרי ריינג' רובר הרגיל וריינג' ספורט, מצטייד אף הוא בחטיבת כוח היברידית־נטענת, בדיוק כמו זו המשמשת את דיסקברי ספורט.
עדיין יפה
חיצונית אין כמעט הבדלים, וזה טוב. איווק היה ונשאר אחד מרכבי הפנאי הנאים והמושכים ביותר. זאת, גם אם ייתכן שחישוקי ה־"18 מעט קטנים ביחס לבתי הגלגלים.
כרגיל באיווק, סביבת הנהג הנקייה ממתגים ושילוב הגוונים יוצרים אווירה יוקרתית. צמד צגי המולטימדיה נאה, וכך גם המחוונים הקלאסיים שחלקים בתוכם משנים תצוגה לפי העניין.
הכל טוב ויפה עד שבאים לתפעל את כל אלה. המעבר בצג התחתון בין מצבי ניהוג ונסיעה לבקרת האקלים מורכב מדי כאשר נוהגים. גם תפעול מערך המידע והשליטה באמצעות לחצני מגע מיוחדים מההגה אינו נוח, והתגובות האיטיות של המערכת מבלבלות. וכן, גם דברים אלה מוכרים מהדגם הרגיל.
מושב הנהג נאה, אבל מעט רך מדי, חסר כיוון קשיחות למסעד הגב והדבר מעייף אחרי זמן מה. למרות תג מחיר גבוה למדי, האבזור אינו כולל אוורור למושבים או מצלמות היקפיות. לתא המטען נפח נאה ולדלת שלו תפעול חשמלי.
המנועים
הסיבה למפגש המחודש באיווק היא הגרסה ההיברידית־נטענת. זו משלבת מנוע טורבו־בנזין 1.5 ליטר 3 צילינדרים חדש, המייצר 200 כ"ס, משודכת לו תיבה אוטומטית 8 הילוכים והתפוקה מופנית לגלגלים הקדמיים. מנוע חשמלי המייצר 109 כ"ס מניע את הגלגלים האחוריים והתפוקה המשולבת היא 309 כ"ס ו־55 קג"מ. משך ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש 6.4 שניות, והמהירות המרבית 212 קמ"ש. לסוללה 15 קוט"ש והטווח המוצהר הוא 66 ק"מ. גרסה זו כבדה ב־269 ק"ג מזו הרגילה, למשקל של 2082 ק"ג.
פעולתו של מנוע ה־1.5 ליטר נעימה, הוא מעודן ואינו רועש. כניסתו לפעולה כמעט אינה מורגשת והצליל בסל"ד גבוה נעים. והביצועים? הרכב אינו משדר שהוא כלי של 6.4 שניות ל־100 קמ"ש, גם בגלל ההתנהלות המעוגלת של חטיבת הכוח. כאשר שילוב הכוחות מלא, הביצועים בהחלט טובים. עם זאת, כאשר הסוללה כמעט וריקה, והתיבה אינה משלבת במהירות, הכוח הרב שהיה קודם מתמעט. הסוללה אינה מתרוקנת לגמרי, והמערכת משאירה עתודה כדי לשלב את המנוע האחורי בתאוצות.
הטווח החשמלי
האיווק התייצב ליום רצוף סידורים בפריפריה, שהתחיל בנסיעה מהסוכנות בהרצליה לתל־אביב. בהתנעה שם ראינו שהטווח הוא 54 ק"מ ואלה ירדו חיש קל ל־51 ק"מ. המסע המשיך לאם המושבות, רק כדי לחזור לתל אביב, ובערב קפצנו לסידורים בגבעתיים. הטווח החשמלי בפועל היה 49 ק"מ, וזה בהחלט די והותר לשימוש יום־יומי ממוצע. בניגוד לרוב המתחרים, לאיווק הנטען אפשרות לטעינה מהירה, תירוץ מצוין לביקור בעמדת ג'ינרג'י ולקפה בבייקרי ב־M הדרך. וזה עובד. תוך 35 דקות טענו 91% סוללה וב־6 דקות נוספות הגענו ל־95% שהבטיחו טווח של 45 ק"מ. צריכת הדלק, כאשר החשמל אוזל, אינה מרשימה, וביום המבחן הייתה 8.4 ק"מ/ל' ללא החלק החשמלי, 9.7 ק"מ/ל' איתו. בשיוט נינוח מדובר ב־10.2 ק"מ/ל'.
וכל היתר
נוחות נסיעה טובה היא מהתכונות המוכרות של לנד רובר. לא כאן. הרכב אינו מסתדר עם פגמים קטנים וגדולים, והדבר מורגש בייחוד בעיר ועוד יותר על פסי האטה שעלולים לגרור חבטה מהמתלה הקדמי. תוספת המשקל עם בולמים שלא טופלו בהתאם, אחראית לכך שלאחר מעבר על פגמים גדולים ועל גלי כביש נוצר נדנוד לא מחמיא. רעשי הרוח חזקים למדי.
בנסיעת שבילים מפגין איווק חוסן כנדרש מרכב של מותג השטח הנכבד הזה, והוא טוב מזה של רוב הדגמים הדומים, מאפשר קצב נסיעה טוב, וגם כאן הנוחות אינה אחידה.
היכולת הדינמית מושפעת משילוב המערך החשמלי. בתנועה חשמלית בלבד, איווק הוא רכב של הנעה אחורית, שיכול להפגין התנהלות עצבנית אם תנסו להתגרות בו במהירות איטית (זהירות בכיכרות), גם בגלל שבקרת היציבות אינה תמיד זריזה בתגובתה. בכבישים מתפתלים יפעלו לרוב שני המנועים ואז יתקבלו הידוקי קו שירסנו תת היגוי הנוצר בהתחלה אך מתרחש לא לעיתים קרובות. ניתן להדק את קו הפנייה עם הרפיה מהמצערת, אך הבעיה הייתה חוסר עקביות ומעבר להיגוי יתר שיכול להפתיע. לאיווק הגה מהיר (2.3 סיבובים מעילה לנעילה), והתגובה הראשונית בכביש המהיר מעט עצבנית עד שמתרגלים. הבלמים אינם נחושים או הדרגתיים אבל עושים את העבודה.
במונחי השוק
איווק ההיברידי־נטען מוצע ברמת גימור המהודרת יותר 'S פלוס' ומוטמע בה אבזור נוחות נאה ומערך בטיחות מלא. הרכב נראה נהדר, הביצועים טובים, טווח הנסיעה החשמלי מכובד, ורק הנוחות הבינונית פוגמת ביכולת הכוללת.
במונחי מותג ריינג' רובר, המחיר, 415,000 שקלים, תחרותי ומחירו של איווק בגרסה זאת נמוך מזה של הגרסה הרגילה, שהיא גם חלשה משמעותית (200 כ"ס). במונחי השוק, איווק יקר בהרבה מהמתחרים הישירים, וזו כבר בעיה.
