ימים אחרים. זה היה בעידן אחר, בתקופה בה נסיעות לחול היו שגרתיות כמו מסיכות פנים היום. כמה טוב שהגרגור המהפנט שעלה ממנוע השישה בטור הבטיח שה־840 תהיה כלי בריחה מצוין מהמציאות העגומה.
"המכונית נראית נפלא בזכות השילוב בין חרטום ארוך מאוד, צללית נמוכה יחסית ואחוריים קצרים..." רשמתי אז בפנקס. אני עדיין חושב כך, כנראה גם אלה ששולחים מבטי קנאה בדרך.
כמובן, היא נראית שונה מגרסאות קופה, והשילוב בין ממד אורך ניכר לממד גובה נמוך, יחד עם דלתות ללא מסגרת לשמשות, צד את העין. ובעוד עיצוב החזית של ב.מ.וו צפוי, החלק האחורי מזכיר בניחוח שלו איטלקיות מסוגננות מבית מזראטי. הוא קצר, רחב מאוד באזור הגלגלים האחוריים ומכסה תא מטען מפוסל באופן מעורר התפעלות. יחד עם המפלטים הגדולים נוצר מופע כוחני אך אלגנטי. לא פחות חשובים הם "תכשיטי קישוט" כמו יחידות התאורה מאחור, כונסי האוויר בצדדים, וחישוקי "20 המסוגננים שברמת הגימור 'M ספורט'.
תכנית יומרנית
סדרה 8 קופה נחשפה ביוני 2018, במהלך מירוץ 24 השעות של לה מאן ולצד המסלול, כאשר במקביל לכך התחרתה במסלול עצמו גרסת המירוץ, M8 GTE Racecar, שהוצגה בתחילת אותה שנה. המסר היה ברור: הרכב פותח ראשית למסלול. בסוף 2018 הוצגה גרסת קבריו, ובאמצע 2019 הגראן קופה.
"הסיבה שעלינו לסדרה 8 די פשוטה. התחום הפחות יוקרתי בו נמצאה 6 גראן קופה היוצאת הפך פחות משגשג בשנים האחרונות, וקשה להצליח שם. התחום הסופר־יוקרתי לעומת זאת מאוד מצליח וחם והוא גם הרבה יותר רווחי. אנחנו רוצים להתמודד מול מכוניות כמו פורשה פאנאמרה, בנטלי קונטיננטל, AMG GT4 — ולא באודי A7 או מרצדס CLS" הסביר בכנות מנהל הפרויקט אובה גריינר.
מדובר במכונית שונה מאוד לא רק מ־6 גראן קופה היוצאת, אלא גם מהקופה העכשווית ממנה היא גדולה משמעותית: אורך בסיס הגלגלים, 302.2 ס"מ, ואורך המרכב, 508 ס"מ, גדולים ב־20 ו־23 ס"מ בהתאמה; גובהה, 140 ס"מ, ורוחבה, 193 ס"מ, גדולים ב־6 וב־3 ס"מ בהתאמה ביחס לקופה העכשווית.
היכרות
תהליך הכניסה לגראן קופה הוא סוג של טקס. לא רק בגלל הצורך להתכופף כדי להיכנס לרכב שאינו גבוה ולהתיישב במושב הנמוך, כאשר השמשות מנמיכות עצמן קלות עם פתיחת הדלת —
אלא גם בזכות קבלת הפנים שעורך ריפוד העור האיכותי המשלב חום ושחור. אותו ריפוד מקדם את פני הנהג עם מראה נפלא למושבים הקדמיים — וגם את פני האורחים מאחור, במושב הנחצה על־ידי קונסולה שיש בה פיקוד לבקרת האקלים המפוצלת. גג זכוכית מפוצל, עם תפעול נפרד לכיסוי החלק האחורי, מעשיר עוד יותר את האווירה המאוד מיוחדת שם, וכך גם איכות המרכיבים.
סביבת הנהג מוכרת מרכבי הפאר של ב.מ.וו, והמחוונים המוקרנים יפים, שופעי מידע אבל לא תמיד קריאים. אליהם מצטרפת תצוגה עילית שאינה מפציצה במידע אלא רק ברגעים שצריך, ובעיקר מייתרת את הצורך להסיר את המבט; כך למשל ניתן לראות בה לרגע את רשימת השיחות האחרונות.
המולטימדיה החדשה יותר של ב.מ.וו עם צג "10.25 יפה, מנסה להיות ידידותית ולפעמים גם מצליחה. חוגת i־דרייב והבורר שעוטים זכוכית קריסטלית נאים, ואני פחות אוהב את משטח האלומיניום שסביבם, חלק מ'חבילת M', שלטעמי אינו אלגנטי מספיק.
גם מצלמות הרכב מייצרות הצגה, ויודעות לעבור להדמיה תלת־ממדית; זה נראה נהדר, אך לא תמיד קל להבין ממנה אם קצוות הרכב אכן קרובים מדי למפגע פוטנציאלי.
תנוחת הנהיגה הנמוכה משתלבת היטב עם מבנה הקופה, ובניגוד למה שפגשנו לאחרונה במספר דגמי ב.מ.וו, למושב לא רק שיש שפע מרשים של אפשרויות כוונון אלא גם שליטה בהקשחת המסעד ובמיקומה, ולא רק בתמיכות הצד. עם זאת, נדרש זמן כדי לסגל זוויות נוחות לנסיעה ארוכה.
כאמור, מאחור צמד מושבים נפרדים, מרווח הרגליים מצוין ובמפתיע גם מרווח הראש טוב. ניתן לדחוק נוסע נוסף במרכז (בב.מ.וו מגדירים אותה כמיועדת ל־4+1) — אבל אל תעשו את זה למישהו שיקר לליבכם. לתא המטען נפח של 440 ליטר ומבנה יעיל.
הכל יחסי
לפני היציאה חשתי מעין אכזבה על כך שקיבלנו למבחן את הגרסה החלשה של סדרה 8, הלא היא 840 (ולא את 850). אבל הצליל שעלה עם ההתנעה יצר את הפרופורציות הנכונות, וגם הכניס אותי לאווירה. מנוע השישה בטור של ב.מ.וו — טורבו־בנזין, 3.0 ליטר, 340 כ"ס, 51 קג"מ — הוא עדיין אחד הנעימים והמהנים בעולמנו. הצליל הנהדר שנע בין גרגור עדין לחזק, התגובות המיידיות לפעולת המצערת והשמחה שבה הוא מטפס לסל"ד גבוה, עושים אותו לכזה.
והביצועים
כמובן. הביצועים טובים מאוד כמו שמציין בעניין אחד נתון ההאצה — 5.2 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש — אבל אלה אינם מובילים מכונית ברוטלית שתטיח את ראשכם במשענת. ה־840 היא מכונית מאוד זריזה, כזו שמגיעה מהר מדי לרכב לפנים, ויוצרת תחושה שהתנועה נמצאת כאן רק כדי להפריע. היציאה מהמקום מעולה, אבל הקצב בו היא מטפסת למהירויות סופר־גבוהות הוא לא פחות ממרשים.
אותה התנהלות נעימה בקצב גבוה היא פרי פעולת התיבה, שפעולתה חלקה יותר מאשר כוחנית, והדבר בולט בתפעול הידני שלה, שיכול להיות קצת יותר מהיר וזורם.
על מהירות משלמים, וצריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 8.5 ק"מ/ל'. בשיוט נינוח הצריכה טובה בהרבה ועומדת על 13.5 ק"מ/ל'.
ההנאה חיה
אבל לגרסה זו יש יתרון משמעותי בזכות מה שאין בה; ההנעה אחורית, לא כפולה כמו בגרסה החזקה יותר. בנוסף, משקלה פחות ב־200 ק"ג.
ב־840 מערך שליטה אלקטרונית בבולמי הזעזועים; ב.מ.וו ויתרה על קפיצי אוויר כדי לחדד את היכולת הדינמית ולהעשיר את חווית הנהג. גם שליטה זו מאפשרת להעניק לנהג שפע של מצבי הניהוג, חלקם ניתנים לתכנות אישי לשינוי של לא מעט מאפיינים.
לפרקים השפע מבלבל
אני בודק את השליטה בבולמים גם בכבישים גליים, מכיוון שהרכב אינו מתלהב מהם ויכול במהירויות גבוהות לקפץ קלות ולאבד מהיציבות הכיוונית, מה שפוגם כמובן בדיוק ההגה. כך, לפעמים, העדפתי לשלב בתנאים אלה מצב רך יותר.
אבל כאשר האספלט טוב, ה־840 גורם לנהג לחייך חיוך גדול תוך כדי שהוא גורם לו לשכוח את ממדיו. הרכב המגודל אץ בין עיקולים עם תנודות מרכב מדודות, מגיב היטב לשינויי כיוון ולהאצות עם היציאה מהפנייה. היכולת הדינמית הגבוהה אינה מלווה במופע דרמטי, אבל בפניות הדוקות ניתן לייצר פסיעה קלה תחת מצערת באופן מהנה ואלגנטי. הב.מ.וו אינה אגרסיבית במקרה זה, והתנהלותה זורמת באופן המחמיא לנהג, אגב יללת גומי קלה העולה מהצמיגים, המציעים מצדם רמת אחיזה מעולה. את המופע הזה ניתן לקבל אף יותר במהירות איטית בפנייה חדה ואפילו בעיר. להגה פעולה נכונה, ובמצב 'ספורט' משקלו נכון. הבלמים נוסחי ביטחון מכיוון שהם משלבים עוצמת בלימה וקלות מינון לשליטה מלאה.
נוחות הנסיעה יותר הולמת ממצטיינת. עם צמיגים בחתך ממש נמוך — מידות שונות מלפנים ומאחור; חישוקי "20 — ה־840 יתקשה בטיפול ראוי בשיבושים קטנים בנסיעה איטית בעיר, וגם מחוצה לה שיבושים רבים מורגשים. אבל הרכב לא מעייף, ובסיכומו של דבר, בכבישים שאינם מאתגרים מדי את הבולמים הנסיעה נעימה. רעשי הכביש מורגשים אבל באופן סביר יחסית בהינתן הצמיגים הרחבים יחסית.
כוח המשיכה
ה־8 גראן קופה מפתה במהירות וכובשת באיטיות — בדקות הראשונות היופי מסנוור, בהמשך לומדים ליהנות מהדרך בה היא מבצעת, מתא הנוסעים המהודר ומהאלגנטיות הכובשת.
אין טעם בהתייחסות צרכנית לתמורה של מכונית שמחירה 920,000 שקלים, מכיוון שיש להכניס למשוואה גם התרגשות וחווית נהיגה — ואת אלה מעניקה ה־8 בשפע רב ומשלבת בהם גם את תחושת העושר הממכרת. כנראה שהדרך של ב.מ.וו לטפס גבוה עוד יותר בסולם החברתי נכונה.
