מרצדס EQA הוצג בסוף 2020 והוא מבוסס על רכב הפנאי הקומפקטי GLA, איתו הוא חולק אותה רצפה ואותו בסיס גלגלים (273 ס"מ). בפועל, מדובר בגרסה חשמלית של דגם הפנאי המוכר, אלא שלמרצדס כידוע חטיבה חשמלית בשם EQ, ומכאן הסימול השונה. זה טוב למיתוג, טוב לתדמית – וסימול כזה מצביע כי ההיצע החשמלי גדל במהירות.
הקשר, פרטים
ל-EQA מנוע חשמלי המייצר 188 כ"ס וההנעה קדמית. הסוללה היא 66.5 קוט"ש, וניתן לטעון אותה במטען עד 100 ק"ו. משקל הרכב הוא 2040 ק"ג, כבד בכ-550 ק"ג מגרסת הבנזין.
דגם זה מוצע בשלב זה בגרסה אחת הנקראת 250 – ובשלוש רמות גימור. ברמת הגימור 'אלקטריק' שמחירה 300,000 שקלים, חישוקי "18, גג זכוכית, מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען, צג מרכזי "10.25 ומחוונים מוקרנים; 'אלקטריק ארט', שמחירה 340,000 שקלים והיא זו שהייתה ברכב הנבחן, כוללת חישוקי "19 ובנוסף תפעול חשמלי למושבים הקדמיים, בקרת אקלים מפוצלת ופתחי מיזוג מאחור, מערכת שמע של בורמיסטר, מצלמות היקפיות; ל'אלקטריק ארט AMG ליין', שמחירה 380,000 שקלים, חישוקי "20, גימור חיצוני ופנימי שונה.
בכל רמות הגימור מפרט בטיחות הכולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה על פתיחה מסוכנת של הדלת.
עיצוב, נראות
דגם הפנאי הזה מבוסס על GLA לא רק בהקשר הטכני, אלא מעוצב כמוהו. לא צריך זכוכית מגדלת כדי לזהות זאת, והדבר בולט בעיקר במבט מהצד. מלפנים בולט השינוי העיקרי, השבכה האטומה ליעילות אווירודינמית, ועיצובה מוגזם מדי. בנוסף, יחידות התאורה מלפנים ומאחור שונות, ואלה כוללות קווי לד לרוחב הרכב. ל-EQA פגושים שונים, ואלה הוסיפו לאורכו של הרכב 5 ס"מ, ל-466 ס"מ, והחישוקים מעוטרים בכחול. התוצאה היא, שכמו GLA, כך גם EQA – רכב פנאי שעיצובו נעים לעין, אינו בולט מדי, ורק החזית מפגינה נוכחות בוטה.
סביבת נהג, תא נוסעים
הדמיון ל-GLA בתוך הרכב גדול אף יותר, וזו בשורה טובה, מכיוון שמדובר בתא נוסעים מזמין היוצר גם אווירה עשירה. בסביבת הנהג בולט צמד הצגים הנאה לעין, העשיר בדרכי תפעול ומחייב זהירות עם מעבר אגבי של היד. מתחת שוכנים פתחי אוורור עגולים ונאים ובתוכם תאורת אווירה משתנה, הנמצאת גם במשטח עשיר בנקודות אור מול הנוסע. דיפון הדלתות מעט שונה מזה שב-GLA, וכאן הוא כהה יותר ונאה פחות. באזורים אלה ב-GLA, המאופיינים לרוב בדיפון פלסטיק פשוט, נוספו פסים כסופים שאמורים לציין כי מדובר ברכב פנאי. גם ב-EQA איכות המשטחים אינה מתעלה, ואיטום גג הזכוכית הכפול דקיק. מערך האוורור רועש, ונדרש זמן עד שעוצמת הרעש מונחתת, עניין מתסכל במזג אוויר חם.
כאמור תפעול המושבים הקדמיים חשמלי, ומושב הנהג נוח למדי. תנוחת הנהיגה גבוהה כנדרש מרכב פנאי.
מאחור, המרחב נאה אך הישיבה ביחס לרצפה נמוכה יותר מאשר ב-GLA, מכיוון שזו הוגבהה, ולכן היא נוחה פחות. כאמור, ברמת גימור זו פתחי מיזוג מאחור שאין בבסיסית, ובקיץ הדבר מבורך. בהשוואה ל-GLA, תא המטען ב-EQA קטן יותר, ונפח ההטענה שלו עומד על 320 ליטר, 115 ליטר פחות. עם זאת, המבנה שימושי, וברצפת התא משטח עשוי גומי, לאחיזה משופרת ולניקוי קל.
מנוע, ביצועים
כאמור, ל-EQA מנוע חשמלי המייצר 188 כ"ס וגם 38.2 קג"מ, ומשך ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 8.9 שניות. להשוואה, ל-GLA מנוע טורבו-בנזין 1.3 ליטר המייצר 163 כ"ס ו-25.5 קג"מ, ומשך ההאצה ל-100 קמ"ש 8.7 שניות; משקל EQA גבוה בשליש מזה של GLA.
בפועל, הביצועים טובים ופעולת יחידת הכוח נעימה. היציאה מהמקום יכולה להיות נמרצת, בייחוד במצב 'ספורט' המחדד גם את פעולת המצערת. גם תחת עומס הביצועים טובים, בהחלט מספקים, והתנהלות הרכב אינה אגרסיבית, בייחוד בעליות ארוכות ובמצב ניהוג רגיל. בעומס כבד ונמשך בעלייה מערך הניהול הוריד לעיתים את ההספק ל-70% לערך כדי למנוע התחממות.
טווח הנסיעה המוצהר הוא 414 ק"מ. עם התנעת הרכב בחניית היבואן, הוא עמד על 359 ק"מ, וזה ירד אט-אט בחישוב הכולל. ללא הקטע המאומץ בסוף תוואי המבחן, הטווח היה 315-330 ק"מ.
בנהיגה בקצב שגרתי בכבישים המהירים לאצבע הגליל עברנו 179 ק"מ, ולפי הצג נותרו 126 ק"מ , לסך כולל של 315 ק"מ. קטע מכביד – שכלל עלייה תלולה, סדרת פניות, מעט שבילי עפר – ואורכו היה 35 ק"מ, הוריד 82 ק"מ מהטווח, ואת ממוצע צריכת החשמל מ-4.5 ק"מ/קוט"ש ל-3.9 ק"מ/קוט"ש. כתוצאה מכך, הטווח בסיום התוואי הזה היה 254 ק"מ; יצוין כי בנהיגה זו, החלק המאומץ קטן בהרבה מזה שבמבחן רגיל. לצומת מחניים הגענו עם 8% סוללה וטווח של 22 ק"מ. 47 דקות בעמדה של אפקון סידרו סוללה מלאה, והמחוונים סיפרו על 304 ק"מ צפויים.
תפעול בלימת המנוע הרגנרטיבית נוח, והמעבר למצב אוטומטי, פועל בהתאם לתנאי התנועה, מוצלח.
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה בעיר טובה לרוב, ושיבושים קלים וטלאי כביש נספגים היטב. עם זאת, שיבושים בינוניים וגדולים, כמו שקעי ביוב, פסי האטה או שברים בכביש, לפעמים מורגשים מדי.
במהירות גבוהה חיבורי כביש רוחביים ושברים מועברים לעיתים יותר מהצפוי. מרצדס עמלה על השקטת רעשי הכביש בגרסה זו, הדבר מורגש ומסייע לשיפור איכות הנסיעה. רעשי הרוח מורגשים החל במהירות בין-עירונית גבוהה.
בנסיעת שבילים, מפתיע ה-EQA בנוחות טובה, קל לנוע עימו מהר בהם והוא מפגין חוסן מבני.
גם ב-EQA, כמו בדגמים חשמליים אחרים, תוספת המשקל מורגשת, וזו מוצאת ביטוי בריסון חסר של המרכב על רצף שיבושים. מרחק הבלימה גדול מהצפוי, ופעולת הבלמים אינה עוצמתית, ההיזון החוזר אינו מדויק מספיק והמערכת כולה אינה נוסכת ביטחון.
ואם ב-GLA המנוע התקשה לאתגר את מכלולי השלדה, כאן המצב הפוך. הכוח המיידי – למומנט 50% יותר(!), כולו זמין כמעט מ-0 סל"ד (1600 סל"ד בבנזין) – שש לאתגר את האחיזה ונראה כי הוא בוחן את ערנות בקרת היציבות. תת ההיגוי מורגש, ובכניסה לפנייה נראה כאילו הרכב ישמח להמשיך ישר. ההגה קל מדי והתגובות להפנייתו מדודות אך לא נחושות.
מחיר, תמורה
EQA הוא רכב פנאי חשמלי מוצלח, המציע התנהלות נעימה, ביצועים טובים, טווח שימושי וכולל תא נוסעים נעים ועשיר. הוא אינו מתעלה בתחום הדינמי, אבל מספק כל צורך שימושי בתחום זה, והוא מתפקד היטב גם עם הירידה לשבילים.
המחיר – 340,000 שקלים ברמת הגימור שנבחנה, 40,000 שקלים יותר מהבסיסית – מעט גבוה מזה של GLA, אך EQA מצויד טוב ממנו. EQA יכול להיות כרטיס כניסה לרכב פנאי חשמלי של מותג יוקרה, בייחוד בשלב זה, כאשר אין לו (עדיין) מתחרים בקטגוריה.
עם זאת, ולמרות שבסולם מרצדס המחיר אינו גבוה ביחס, אותו תג מחיר של 340,000 שקלים לרכב שנבחן נראה יקר מדי.
*פורסם ב-06.07.21 (נוסף וידאו)
