מכוניות מסחריות לא שם. ובכל זאת, ישנו פולקסווגן טרנספורטר (נוסד ב־1950). וישנו, גם אם ההיסטוריה שלו עשירה פחות, פורד טרנזיט.
מאז ועד היום
טרמזיט נוסד ב־1965, מהדגמים הוותיקים בכלל, הכי במסחריות הגדולות בפרט. הדור השני, מ־1985, הביא עיצוב מתקדם ביותר לשעתו, אווירודינמי בחזית, כמעט אלגנטי היינו אומרים. עד היום נמכרו 8 מיליון יחידות מדגם זה, שהדור השישי שלו הוצג ב־2013; דור חדש של רכב מסחרי רואה אור כל 12 שנים בערך. מאז עבר הדגם מתיחת פנים ב־2018 וחודש לקראת 2020.
טרנזיט מוצע עם הנעה אחורית (מההתחלה), כפולה (מ־1977) וקדמית (מ־2000). יש לו מספר מכובד של גרסאות מרכב — ואן, קומבי, נוסעים, שלדה עם תא־נהג יחיד או כפול — ומספר לא מבוטל של מידות לבחירה: כקומבי/ואן יש לו 3 בסיסי גלגלים, 5 מידות אורך ו־4 מידות גובה, למשקל נטו עד 2.1 טון (מכ"מ 5 טון) ולנפח מ־6 מ"ק ועד 15.1 מ"ק.
טרנזיט, שמקורו בפורד אירופה, מצליח גם בארה"ב, והוא הרכב הנמכר מסוגו. לכן יש לו גם מנועי בנזין 3.5 ליטר (275 כ"ס) ו־3.7 ליטר V6 (375 כ"ס) — ומשם הגיעה התיבה האוטומטית שיש לה 10 הילוכים ומשרתת גם את הטרנזיט האירופאי, המצויד בטורבו־דיזל 2.0 ליטר. למנוע זה 4 רמות הספק: 105 כ"ס, 130 כ"ס, 170 כ"ס, 185 כ"ס.
וצפויה בקרוב גרסת E-טרנזיט חשמלית: 270 כ"ס ו־43.8 קג"מ, סוללות 67 קוט"ש ל־200 ק"מ, עד 13.8 מ"ק, 1945 ק"ג מטען.
במתיחת הפנים נעשו שינויים חיצוניים הכוללים מערך פנסים בולט ושונה, סביבת הנהג חודשה, נוספו מערכות בטיחות, כמו בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת פניות, קריאת חירום. בכל הגרסאות בישראל מולטימדיה וצג "8, מפרט בטיחות מתקדם הכולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית, עמעום אוטומטי.
בפנים וגם מסביב
העיצוב המחודש שיפר את ההופעה של הטרנזיט — בייחוד צביר הפנסים המגודל — מעניק לו נוכחות בולטת יותר, ולמרות שזה לא מביא שקל אחד בהובלה, לדעתנו זה חשוב. כי דגם שנראה טוב, נראה טוב גם לנהג, גם ללקוח.
לפני הכניסה, שמים לב שלרכב אין מפתח חכם; לקראת כניסה, מגלים שגובה המפתן בסדר אבל מפתח הדלת לא גדול; עם הכניסה מגלים שאין ידיות אחיזה. לאחר ההתארגנות במושב, מוצאים כי המושב בסדר — גם הבסיס, גם המסעד (שההקשחה שלו בצד השני). המראות מצוינות — גם הראשית שיש לה כיוון חשמלי, גם הפנורמית שאין לה; אגב, יש קיפול חשמלי למראות, הוא אינו אוטומטי עם נעילה. עוד ברשימת "נא להוסיף בפעם הבאה": בלם חנייה חשמלי. הראות ללוח המחוונים טובה מאוד, והלוח עצמו ברור, חד וקריא. שדה הראייה לפנים נטול הפרעות, ותנוחת הנהיגה טובה מאוד.
לאחר שמתארגנים ולפני שזזים, אפשר לבחון את השאר. המרקם של המשטחים טוב, ואיכות ההרכבה והגימור גם. עם זאת, החומר ממנו עשויים המשטחים מעט דק. הנדסת האנוש לא מתעלה — לחצנים ופקדים פה ושם, חלקם מרוחק. כנדרש, יש בתא הנהג הרבה חללי אחסון, כולל רוחבי למעלה וגם במשטח לפני השמשה. מיקום בורר ההילוכים מצוין, אבל הפקד לתפעול ידני מעט קטן מדי. איכות התצוגה בצג המרכזי טובה, והוא נהיר וברור.
מושב הנוסע בימין טוב ונוח, והמרווחים העומדים לרשותו טובים. גם המושב האמצעי, לרוב עניין שאינו מבוצע טוב, נוח, מרווח הברכיים סביר, ורק לכף רגל שמאל יש הגבהה קלה.
קל מאוד לפתוח את הדלתות האחוריות ולקבע אותן ב־90 מעלות. קל גם לפתוח אותן ל־180 מעלות, אלא שבמצב זה הן אינן מקובעות, וזה סידור לא מוצלח כאשר יש רוח, למשל. אי אפשר לפתוח ל־270 מעלות (כל אלה נמצאים בגרסת ה־5 טון). המדרגה מעט גבוהה וחסרות ידיות אחיזה. לטרנזיט דלת בכל צד, קל מאוד להניען לפתיחה ולסגירה, ובכל צד מדרגה וידית אחיזה. טרנזיט מוצע עם משטח העמסה בשחור, ויש לו נקודות עיגון בבסיס.
ברחובות ובדרכים
עם ההתנעה בולט צליל אופייני של מנוע דיזל, אבל בנסיעה הוא כמעט ולא נשמע בשיוט, סביב 2000 סל"ד. הוא מפגין נוכחות ב־2500 סל"ד, זו נעשית בולטת ב־3000 סל"ד — מצבים זמניים של עומס כבד — אבל גם אז הצליל הזה אינו מפריע. זה המקום לציין כי ב־100 קמ"ש המנוע נמצא ב־1750 סל"ד.
הביצועים טובים מאוד; הטרנזיט יכול להגיע בקלות למהירות כביש 6 ומעבר, לשמר קצב גבוה לאורך זמן. במעלה הררי הוא יכול לצבור מהירות עד 120 קמ"ש בלי בעיה, ויכולת העקיפה שלו ממהירות 80 קמ"ש בהחלט טובה.
הרבה מהקרדיט ליכולת הזאת שייך לתיבה. ובכן, תיבה זו, על עשרת הילוכיה, עוזרת למקסם את יכולת המנוע, ומאפשר להתאים הילוך לכל זווית ומצב. שליטה ידנית מתוכננת טוב יותר תתקבל בברכה, למרות שלאמריקאים יש בעיה עם זה (וראו מבחנים לטנדרים שלהם). במורד לים המלח, עם בחירת הילוך נכונה, אפשר היה לקבל מהירות קבועה וללא שימוש כלשהו בבלם.
צריכת הדלק עמדה 8.8 ק"מ/ל', ובשיוט הייתה 10.2 ק"מ/ל'.
אבל הביצועים הטובים והאופן בו הם מוגשים הוא לא הסיפור הגדול של הטרנזיט. זה נמצא במערך המתלים, הכולל בולמי זעזועים שעובדים פשוט מצוין. נוחות הנסיעה שהרכב מעניק לנהג היא טובה מאוד, גם בעיר, גם מחוצה לה. שיכוך הכיווץ ושיכוך ההחזרה ממש משובחים, אחראים לספיגת מהמורות טובה, לשליטה טובה במרכב לאחר מפגש בהם.
רעשי הרוח והכביש סבירים בהחלט בהינתן המבנה הבסיסי של המסחרית הזאת, ויחד עם המנוע השקט ביחס, מעניקים איכות נסיעה טובה לנהג העמל. ויש הערה: במהירות של 80 קמ"ש וכאשר המנוע ב־1500 סל"ד, נוצר המהום בתא הנהג; זה קורה רק אז, רק בשילוב הזה, וזה קרה לפחות ברכב בו נהגנו. עם זאת, שילוב כזה נמשך פרק זמן קצר.
היכולת הדינמית ממש בסדר, גם כאשר נוהגים מהר מדי בכבישים מפותלים. להגה, שיש לו שלושה סיבובים מנעילה לנעילה, משקל טוב, והוא מוצלח גם בעיר (קווי חלוקה, תמרון) וגם מחוצה לה (כביש הררי מעוקל). כושר התמרון בעיר בהחלט טוב.
סוגרים יום
הדגם המחודש של פורד מבצע את מטלות הנהיגה היטב, עם ביצועים טובים ומעל לכל נוחות נסיעה לדוגמה. הוא עשוי באופן ראוי, וכך גם אבזור תא הנהג — ומעל לכל יש לו מערכות בטיחות מתקדמות. לאלה חשיבות רבה בייחוד לנהגי מסחריות, שגם נוהגים הרבה, גם עושים עבודות נוספות כמו פריקה וטעינה. יש לטרנזיט חסרונות, כמו מחסור בידיות אחיזה בתא הנהג והמטען, היעדרם של מפתח חכם ובלם חנייה חשמלי, פה ושם עניינים בהנדסת אנוש.
הסיכום הכללי מעלה כי זהו רכב עבודה מוצלח מאוד, המציע לא רק ביצועים טובים אלא בעיקר מערך בטיחות עכשווי ונוחות נסיעה משובחת.