שיווקה של הגרסה הראשונה החל בישראל בסוף 2020, וכעת מגיע תורה של זו החשמלית, המכונה "ריצ'רג' P8"; כידוע, כל הגרסאות המחושמלות של וולוו מצוינות בכינוי "ריצ'רג'"
הקשר, פרטים
לגרסה זו 2 מנועים חשמליים המייצרים 407 כ"ס ומעניקים לה הנעה כפולה. הסוללה היא 78 קוט"ש, זו מעניקה טווח מוצהר של 414 ק"מ וניתן לטעון אותה במטען מהיר עד 150 ק"ו.
הרכב מוצע ברמת אבזור אחת, וזו כוללת בין השאר, תאורת לד, חישוקי "19, גג זכוכית, מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען ולמושבים הקדמיים עם זיכרון לזה של הנהג, בקרת אקלים דו-אזורית. במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור אקטיבי של שטחים מתים, ניטור תנועה חוצה מאחור, עמעום אוטומטי.
מחירו של וולוו XC40 רי'צרג' P8 הוא 300,000 שקלים.
עיצוב, נראות
הדמיון של גרסה זאת לאלה האחרות גדול, וההבדל הבולט הוא השבכה ה"חשמלית" האטומה. העיצוב של הרכב נראה עדכני ורענן גם היום, ולמרכיבים העיקריים – עיצוב קובייתי, קורה אחורית רחבה ואנכית, קו מטפס של שמשת הצד – נוספו חישוקי "19 וגוון שונה לגג. ואלה רק מוסיפים.
פנים הרכב
גם סביבת הנהג מדגישה, דרך עיצובה המוכר והזהה לזה של הגרסאות האחרות, כי מדובר באותו דגם. המרכיבים העיקריים בסביבת הנהג נראים חסונים, אך לא בהכרח ברמת האיכות הצפויה.
ובכל זאת, יש שינוי והוא בתוכן. הצג האנכי, שפתאום נראה קטן מאשר בגרסאות האחרות – והוא לא – מציג את אחד העיקריים. וולוו הציגה כאן לראשונה את מערך המולטימדיה שפותח יחד עם גוגל. גם עיצוב המחוונים וגם תוכנם שונה; לתצוגה המוקרנת מופע רגוע, ואם תרצו, מפת הניווט של גוגל יכולה לכסות את כל שטח התצוגה.
הנדסת האנוש והתפעול פשוטים מאלה שהכרנו בגרסאות האחרות של הדגם הזה – התפריטים, אפשרויות הכיוון והמידע אינם מרובים כמו בהן. בורר ההילוכים פשוט ונוח יותר, אך אין אפשרות בחירה במצבי ניהוג, יש רק אפשרות אחת לבלימה רגנרטיבית המופעלת מהצג. בנוסף, אין תצוגות של חלוקת כוח, נתוני נסיעה רבים (למשל צריכת אנרגיה רגעית), ואפילו הטווח שנותר אינו מצוין; לדעתי הם קצת הגזימו.
בתא הנוסעים ריפוד עור, ומערכת השמע של הרמן קרדון מוסיפה אף היא לתחושת העושר. באבזור גם מצלמות היקפיות עם תמונה איכותית ותפעול נוח לכל מצלמה, אלא שהתמונה המרכזת את הצילומים של כולן מבלבלת. פה ושם נשמעו קרקושים, וכיסוי הפנים של הגג הפנורמי דקיק מדי. מושב הנהג נאה, בעיקר נוח, ומעניק תנוחת נהיגה גבוהה וטובה.
מאחור המרחב הכולל מכובד, מרווח הרגליים מצוין ומרווח הראש טוב. מפתח הכניסה קטן מדי, ותנוחת הישיבה מעט נמוכה. בתא המטען הגדול הוקטן נפח האחסון שמתחת לרצפה ב-21 ליטרים ל-452 ליטרים, אך מלפנים נוסף תא מטען שנפחו 31 ליטר.
מנוע, ביצועים
כאמור, לגרסה זו שני מנועים חשמליים. לכל אחד הספק של 204 כ"ס ומומנט של 33.6 קג"מ, לתפוקה כוללת של 407 כ"ס ו-67.2 קג"מ. משך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש 4.9 שניות, והמהירות המרבית מוגבלת ל-180 קמ"ש, כמו בשאר דגמי וולוו. כאן יצוין כי גרסה זו שוקלת 2.1 טון, כחצי טון יותר מאשר הגרסה ההיברידית-נטענת.
בתחילת הדרך, בעיר, קשה לדמיין שהרכב כה חזק; התגובה למהלך הראשוני של המצערת אינה רומזת על כך. אבל כאשר לוחצים חזק, הרכב יוצא מהמקום באופן מאוד נמרץ תוך שהוא מגביה את אפו, כאילו היינו בתהליך המראה. השליטה האלקטרונית והגבלת התפוקה של המנוע הקדמי במהירויות נמוכות מאפשרת ליחידת ההנעה להוריד כוח באופן יעיל מאוד, ללא אתגרי אחיזה – והרכב מאיץ בזינוק באופן מסחרר. עליות ממושכות או עקיפות בעומס הן משחק ילדים, ורק חבל שנהיגה כזאת מרוקנת את הסוללות בקצב מהיר מדי ומאיימת להשאירנו על אם הדרך. בחום הרב שמענו לא פעם את מערך הקירור עובד שעות נוספות; לא קל ליחידות הנעה חשמליות במזג האוויר כזה.
הטווח הרשמי המשולב הוא 414 ק"מ. ובמציאות?
אחרי 170 ק"מ בנהיגה שגרתית נותרו 47% סוללה, ולפי נתון זה, הטווח הוא 320 ק"מ. בנקודה זאת עמדה צריכת החשמל על 4.5 ק"מ/קוט"ש, ולפי נתון זה מדובר ב-354 ק"מ, או ב-325 ק"מ, בחישוב אחוזי הסוללה שנותרו והצריכה עד כה.
קטע מאומץ בגלבוע, שאורכו 22 ק"מ, הוריד את יתרת הסוללה ל-31%.
לעמדת הטעינה הגענו לאחר 252 ק"מ, עם יתרה של 15% בסוללה וצריכה של 3.9 ק"מ/קוט"ש. כלומר: נשארו בין 48 ל-53 ק"מ, בתלוי בחישוב.
כלומר, הטווח הריאלי בנהיגה מגוונת, נע בין 320 ל-340 ק"מ.
טעינה בעמדת ג'ינרג'י ב-M הדרך העלתה את אחוז הטעינה מ-15% ל-61% סוללה תוך 46 דקות, ל-200 ק"מ לערך.
נוחות, התנהגות
למתלים כיול רך, שיכוך ההחזרה של הבולמים אינו מתעלה, וכאמור הרכב כבד. התוצאה היא תנועה מורגשת ונמשכת מעלה-מטה על כביש גלי; עם זאת, התנהלות זאת טובה מאשר בדמי פנאי חשמליים אחרים אותם בחנו לאחרונה.
אותם מתלים רכים מטפלים היטב בטלאים בכביש ובשיבושים קטנים, אבל מסתדרים טוב פחות עם שברים ושיבושים גדולים, ומחוץ לעיר גם על רצף שיבושים. ל-P8 צמיגים שונים מלפנים ומאחור – 235/50 מלפנים, 255/45 מאחור – על חישוקי "19, ודופן הצמיגים הלא גבוהה, לא עוזרת במקרים כאלה.
בנסיעה בין עירונית בלטו רעשי הרוח והכביש, עניין המועצם בדגמים חשמליים.
בשבילים נוחות הנסיעה נאותה, אך לא מושלמת – טובה יותר על אבנים קטנות, פחות על שקעים גדולים. בשבילים נוחים מפתיעה גרסה זאת בניהוג מהנה.
לגרסה החשמלית הרבה יותר כוח מאחיותיה (להיברידית-נטענת 262 כ"ס, 43.3 קג"מ) והדבר מורגש מאוד לא רק בביצועים בקו ישר, אלא גם ובאופן שונה בכביש המפותל. בכביש כזה, הרכב יכול להתנהג באופן כמעט פראי, ובפניות הדוקות המנוע האחורי, האחראי על ההנעה האחורית, יכול בקלות להביא את הרכב להיגוי-יתר. העניין הוא שאותה פסיעה של החלק האחורי אינה נוצרת באופן הדרגתי אלא באופן אגרסיבי, כאילו הרכב מתקשה להשתלט על הכוחות.
אבל הוא לא. ניהול המנועים וההנעה לא יתנו למשהו מוגזם להתפתח, כך שגם בנהיגה מהירה בכביש כזה ה-P8 בטוח. אבל חובבי הז'אנר ישמחו לדעת כי הפסיעה יחד עם זוויות המרכב והתגובה החדה להרפיית דוושה, יוצרות כיף מהסוג שיש לחוות אותו.
מערכת הבלימה הפגינה כישורי עצירה נאים ביחס לדגמים חשמליים אחרים, אך תפעולה חסר דיוק. הם עובדים קשה יותר בגרסה כבדה זו, והדבר מורגש.
יצוין כי הניטור האקטיבי של שטחים מתים מעט אלים בפעולתו.
מחיר, תמורה
וולוו XC40 בגרסת ריצ'רג' P8 הוא רכב פנאי חשמלי שאבזורו עשיר ביחס למתחרים הלא-רבים בסגמנט, הכוח והביצועים שלו מעולים ומרשימים ביותר, טווח הנסיעה בפועל סביר בהחלט. הוא מעניק לנוסעיו נוחות נסיעה סבירה, והתפוקה שלו מעט גדולה ביחס ליכולת הדינמית של הרכב – אם מתעקשים לנהוג כך.
מול כל אלה ניצב המחיר, 300,000 שקלים, וזה עושה את XC40 בגרסת P8 לאחת התמורות הטובות כרגע בתחום הדגמים החשמליים של מותגי היוקרה.
*פורסם ב-09.09.21 (נוסף וידאו)
