"חשמלי מסין?" שאל, עניתי בחיוב.
"כמה קילומטרים אפשר לנסוע?"
"בערך 430"
"ואיך האוטו?"
"149,000 שקלים (143,000 שקלים בהשקה, המערכת)", עניתי בחיוך, "כולל מטען בבית וכרטיס חופשי להטענה מהירה במשך שנה".
"כמה??!!".
לזה, מן הסתם התכוונו מנהלי החברה בבוקר הנסיעה לרמת הגולן, כאשר טענו כי גי'לי גיאומטרי C הוא רכב המשנה את כללי המשחק.
ראשית, ג'ילי
אני מניח שבישראל, רק מי שבאמת מתעניין ברכב ו/או ביקר בסין, שמע על ג'ילי. ובכן, ג'ילי היא יצרנית הרכב השביעית בגודלה בסין – אבל הגדולה מבין אלה בבעלות פרטית. ג'ילי, שנוסדה ב-1986, פרצה לתודעה העולמית כאשר רכשה ב-2010 את וולוו מידי פורד. כיום, מייצרת ג'ילי 1.5 מיליון מכוניות – והיא המותג הגדל בסין – ועוד חצי מיליון של וולוו; המותג השבדי פורח בשנים האחרונות. ג'ילי הייתה גם לשותפה עם מרצדס במותג סאמרט שכיום כולו חשמלי ומיוצר בסין. לג'ילי, כיום במקום ה-247 ברשימת ה-500 של פורצ'ן, מספר רב של מותגים – חלקם מקוריים סיניים, אחרים שנרכשו והם גם ותיקים, כמו לוטוס, בנלי, וגם פרוטון, LEVC הממשיכה את המונית הלונדונית; אחרים משלה, חלקם ממש חדשים, מכוונים לרכב חשמלי, כמו זיקר, לינק&קו וגאומטרי. גם מותג פולסטאר השייך לוולוו הוא ייעודי-חשמלי. יבואנים רבים, פעילים וכאלה שרוצים, חיזרו אחרי ג'ילי, אך מי שזכתה, לפחות במותג המדובר, היא יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה ולקסוס, שלא הצליחה מאוד עם מותג GAC.
שנית, גיאומטרי
מותג גיאומטרי הוכרז ב-2019, הצטרף למותגים הייעודיים הנ"ל לרכב חשמלי, והוא עממי מהם. נכון לעכשיו, יש למותג זה שלושה דגמים: המשפחתית-סדאן A; רכב הפנאי הקומפקטי C; רכב הפנאי הקטן, EX3. השניים הראשונים מבוססים על דגמי סדרת אמגרנד (Emgrand), השלישי על יונאנגז'ינג – כולם מונעי בנזין במקורם.
שלישית, C
דגם הפנאי הזה הוצג אף הוא ב-2019 ומיוצר מאז. בסיס הגלגלים שלו 270 ס"מ, אורכו 443 ס"מ, רוחבו 183 ס"מ, גובהו 156 ס"מ. ל-C מנוע המייצר 204 כ"ס (150 ק"ו) ו-31.6 קג"מ, לתיבה הילוך יחיד וההנעה קדמית. משך ההאצה ל-100 קמ"ש 7.7 שניות והמהירות המרבית 150 קמ"ש. גיאומטרי C מוצע ב-2 גרסאות סוללה/טווח: 53 קוט"ש ל-350 ק"מ; 70 קוט"ש ל-460 ק"מ. הטעינה המהירה בהספק של 75 ק"ו.
הדגם מוצע בשתי גרסאות לפי הטווח – ושמותיהן בהתאם: '350' מ-135,000 שקלים ברמות גימור 'פיור' או 'פרו'; '460 פרו' ב-149,000 שקלים. לראשונה תאורת לד, חישוקי "18, גג זכוכית, מולטימדיה עם צג "12.3, בקרת אקלים, תאורת אווירה, מצלמות היקפיות, מפתח חכם, מערכת שמע של בוז, תפעול חשמלי למושב הנהג, ריפוד דמוי עור. לשנייה, בנוסף, תצוגה עילית, תפעול חשמלי למושב הנוסע.
רכב בעמידה
העיצוב החיצוני, גם אם לא פורץ דרך, בהחלט נעים לעין. ככה זה כאשר מעצבים מכונית כדי שמקדם הגרר שלה יהיה נמוך ככל האפשר – והוא נמוך: 0.23. צריך לזכור שמקדם הגרר הוא גורם משמעותי בצריכה האנרגטית של המכונית – ומה שהיה חשוב בעידן הבנזין (חיסכון בדלק), חשוב שבעתיים בעידן החשמל (הגדלת טווח הנסיעה). עם זאת, אותו חובב רכב שפגשתי בתחנת הדלק, לא היה היחיד שנעץ עיניים ברכב; אותו C לא נראה כמו "סתם עוד רכב פנאי לא גדול."
העיצוב הפנימי, לעומת זאת, ממש, אבל ממש, יפה. עדין, מינימליסטי עם מרכיבי עיצוב בצורת משושים (מזכירים במשהו את אלה שב-DS). מעל הראש נמצא גג פנורמי עם כיסוי פנימי מלא, המאפשר גם ליצור תא נוסעים מואר היטב. מלפנים במרכז, מסך גדול מאוד, כאמור "12.3, ומול עיני הנהג לוח מחוונים קטן, מאוד פונקציונלי ומיוחד במינו.
במה מיוחד? הוא עולה ויורד יחד עם מוט ההגה, וכך, ככל שתעלו או תורידו את גלגל ההגה הקטן אף הוא, תמיד תראו היטב את לוח המחוונים דרך מרכזו. אהבתי, מאוד אהבתי. לוח המחוונים מציג בעיקר את נתוני הנסיעה כולל הטווחים בקילומטרים ובאחוזים (על סרגל ירקרק) ואת ממוצע הצריכה מרגע האיפוס. הנהג יכול להיעזר גם בתצוגה עילית נוחה וברורה.
הקונסולה המרכזית מעוצבת היטב אף היא. בעיני מצא חן גם מיקום מתגי מיזוג האוויר. אלו ממוקמים במיקום המסורתי של הרדיו במכוניות הנוסטלגיות, וכל נגיעה בהם תעלה על מסך המולטימדיה לרגעים קצרים את מסך מיזוג האוויר לכוונון נוסף. זמן קצר לאחר מכן, חוזר המסך למצב שלפני הלחיצה על מתגי מיזוג האוויר. מצוין.
מסך המולטימדיה מאגד בפנים את מרב אפשרויות ההפעלה, כולל מצבי נהיגה – 'ספורט', 'אקו', 'אקו פלוס'; האחרון משמש למצב חירום אנרגטי, מחליש מאוד את יכולות המנוע ומכבה כל מה שמיותר כולל מיזוג אוויר.
אישית הייתי מעדיף את הבוררים של מצבי הנהיגה ושל מצבי הרגנרציה מחוץ למסך. אלו נחוצים בזמן נהיגה, ולא מומלץ לנהג חפץ חיים לשחק עם מסכים כשהוא נוהג.
למערכת אין חיבור לאנדרואיד אוטו ולאפל קארפליי, אולם יש לה מערכת שיקוף משלה לטלפון סלולרי. כדי להשתמש בה צריך להוריד את האפליקציה הייחודית עבורה, מה שלא עשיתי, כי לא היה ברשותי הכבל בו מחברים את הטלפון למערכת. חוץ מזה, למערכת יש את תוכנת הניווט ווייז, שמדברת אנגלית, אך מקבלת כתובות גם בעברית, ואני מניח שתוך תקופה קצרה היא תלמד לדבר גם בעברית. המוסיקה עוברת היטב דרך הבלוטות', כך שמערכת אפל קארפליי די מיותרת, לי לפחות.
המערכת די אינטואיטיבית לשימוש, מצלמת ה-360 מוקרנת באיכות מצוינת כולל תמונת שטח מת עם הפעלת איתות. אגב, ניתן לבחור כאן מסכים שונים על-ידי הזזת המסך הראשי ימינה או שמאלה; מזכיר למישהו וולוו? מערכת השמע של בוז טובה מאוד. פחות אהבתי שאין לה כפתור הגברת שמע חיצוני; אני פחות מתחבר לזה שבהגה, בעיקר במכונית שזו לי הפעם הראשונה לנהוג בה.
המושב, שתפעולו חשמלי ויש לו שישה זיכרונות, היה מעט קשוח מדי לישבני המפונק, אולם גם בנהיגה של כ-350 ק"מ ביומיים של המבחן, לא חשתי בגבי, סימן שהוא טוב דיו. גם מושב הנוסע בגרסה היקרה יותר מתכוונן חשמלית אך ללא זיכרונות-מצב.
והיו דברים שלא אהבתי בתפעול – המכונית אינה עוברת למצב P כאשר דלת הנהג נפתחת; בלם החנייה אינו משתחרר אוטומטית עם לחיצה על דוושת התאוצה; מצבי ווייז על המסך לא תמיד נשמרים כאשר שמכבים את המכונית. לאחר שעצרתי לקפה בתחנת דלק, הייתי צריך לאחר ההתנעה לקבע אותה. תקלה? כנראה, אך ברור לי שבעדכון התוכנה הקרוב הדבר יסודר.
איכות החומרים נמצאת בצד הזול של הסקלה, לא פלא בהתחשב במחיר הרכב, אולם התחושה היא שאיכות ההרכבה טובה מאוד.
מרחב הפנים בסדר, אפילו אם אינו הגדול בקטגורית C-SUV. ניתן להושיב שלושה נוסעים מאחור בנוחות יחסית, על אף תעלת ההינע הבולטת במרכז, שריד לרצפה המקורית של הדגם, מצביעה על-כך שלא תוכננה במקור להנעה חשמלית. הנוסעים מאחור ישמחו למצוא שם פתחי מיזוג אוויר ושני חיבורי USB.
דגם בתנועה
למנוע החשמלי בגיאומטרי C יש כאמור 204 כוחות סוס – אבל אלה סוסים חשמליים. נתון המומנט הנאה, 31.6 קג"מ, הרי זמין כבר בסל"ד ממש נמוך, אין תיבת הילוכם בדרך, כך שאין להם בעיה לצאת מיד ומהר לעבודה.
התאוצה מהמקום נאה בהחלט (כאמור, 7.7 ש' ל-100 קמ"ש) ובעיקר תאוצות הביניים מפתיעות. הרכב מטפס בקלות למהירות (המוגבלת) של 150 קמ"ש (ואפילו צפונה ממנה על מד המהירות).
נוחות הנסיעה בינונית בכביש משובש, והתחושה היא שמשקל הסוללות "מעיק" קצת על המתלים, כך ששברי כביש מביאים לתנודות מרכב שאינן משוככות דיין. עם זאת, בכבישים סבירים יותר הנוחות טובה. נשמעו רעשי רוח וכביש אך אלה לא העיקו – גם בגלל שמערכת השמע המעולה ניגנה דרך הבלוטות' את אוספי הספוטיפיי הפרטיים שלי.
ההגה אינו נעים במיוחד במצב רגיל, משתפר בכל הקשור לתחושה במצב 'ספורט'. חשוב לציין גם שהרכב מושפע מרוחות צד. רדיוס הסיבוב של הרכב, 10.7 מטרים נאה, וזה, יחד עם המצלמות המעולות, משפר להפליא את יכולות החנייה של הרכב.
אוטו בטעינה
אולם, כאשר מדובר באוטו חשמלי, הנתון החשוב ביותר הוא טווח הנסיעה. גיאומטרי C מוצע כאמור בשתי גרסאות סוללה/טווח: 'פרו 350' עם סוללה של 53 קוט"ש ל-350 ק"מ; 'פרו 460' עם סוללה של 70 קוט"ש לטווח מוצהר של 460 ק"מ (נתוני WLTP) והיא זו שננהגה כאן.
ובכן, במבחן שלנו שכלל נהיגה במהירות ממוצעת גבוהה, עם מזגן, במצב 'ספורט' לאורך כל הדרך ועלייה לרמת הגולן – הטווח הכולל עמד על כ-430 ק"מ. כבוד. לג'ילי אפשרות לטעינה מהירה בהספק של 75 ק"ו – ולפי נתוני היצרן מדובר, עם הסוללה הגדולה יותר, בטעינה של 42 דקות מ-20% ל-80%.
אלא שיש להתייחס לנתונים אלה בהתאם לטווח הנסיעה הגבוה ולממדיה של ישראל. כך למשל, בזמן ששהינו ברמת הגולן, יצא נהג של החברה עם הרכב מקצרין לאילת – מרחק של 437 ק"מ – הגיע לשם תוך קצת למעלה מ-5 שעות, ללא טעינה, ועם "עודף" בסוללות שהביא לטווח גדול מזה המוצהר (460 ק"מ).
לו היה נוסע הרבה יותר, והיה זקוק להטענה, די היה לו בהטענה של עשר עד חמש עשרה דקות כדי להגיע לנקודה הדרומית ביותר בישראל. כשהטווח כל כך גדול, לא צריך זמן הטענה ארוך לאורך הדרך.
משנה את כללי הצריכה
ג'ילי גיאומטרי C אינו רכב מושלם – אבל זהו רכב פנאי קומפקטי טוב מאוד עם טווח נסיעה מעולה לרכב חשמלי ותמחור מפתה.
הג'וקר אותו שולף היבואן הוא המחיר בו הוא נמכר – כאמור: 149,000 שקלים לגרסת הטווח הארוך שנבחנה; 135,000 שקלים לזו קצרת הטווח – ומוסיף לכך התקנת מטען בבית הלקוח, כרטיס טעינה מהירה לשנה.
במחירים אלה מעניקות גרסאות אלה תמורה מהגבוהות בשוק, אם לא הגבוהות בשוק.
ונתונים אלה בהחלט משנחים את כללי המשחק וגם את כללי הצריכה במכוניות – ולא רק בהשוואה לדגמים חשמליים, אלא גם ביחס למכוניות עם מנועי בעירה פנימית.
קחו למשל מכונית מאוד פופולרית משל אותו יבואן: טויוטה קורולה 1.8 ליטר. אותו טווח מחירים כמו של גיאומטרי C – אבל מרעישה יותר, איטית יותר (11 ש' ל-100 קמ"ש מול 7.7 ש') ויקרה בהרבה להחזקה: מחיר הדלק לק"מ פי ארבעה מזה של החשמל; אין צורך בהחלפת שמנים, רפידות בלמים; עלות הרישוי השנתי זולה משמעותית. וכן, אפילו האחריות ארוכה יותר – 5 שנים לג'ילי (8 שנים לסוללה) מול 3 שנים לטויוטה.
עכשיו, עשו את החשבון בעצמכם.
*פורסם ב-08.11.21 (עודכן)
