גרסת הכניסה – עם המנוע הגדול והחלש יותר, תיבה אוטומטית פלנטרית – מוצעת ברמת גימור אחת.
הקשר, פרטים
אותו מנוע 2.0 ליטר עבר שינויים משמעותיים, וכעת הוא חלק ממשפחת 'סמארט סטרים'. המנוע עשוי אלומיניום והוא קל ב-23 ק"מ מזה הקודם שהיה עשוי ברזל יציקה, בראש המנוע הזרקה ישירה ותזמון שסתומים משתנה גם למשך הפתיחה, ומערכת הקירור שופרה.
מנוע זה מייצר 156 כ"ס ו-19.6 קג"מ ב-4500 סל"ד, וצמודה לו תיבה אוטומטית עם 6 הילוכים, שגם היא שופרה. להשוואה, המנוע המוגדש מייצר 180 כ"ס ו-27 קג"מ ב-1500 ב-1.6 ל', ולתיבה הדו-מצמדית 7 הילוכים.
גרסת ה-2.0 ליטר מוצעת ברמת גימור 'פרמיום' ומחירה 160,000 שקלים, מחיר הנמוך ב-10,000 שקלים מטוסון באותה רמת אבזור עם המנוע המוגדש, ועד 32,000 שקלים מזה ברמת הגימור הגבוהה ביותר.
במפרט האבזור, בין השאר, חישוקי "17, מפתח חכם, מולטימדיה עם צג "8, בקרת אקלים תלת-אזורית. במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ושמירת הרכב במרכזו, ניטור שטחים מתים, התרעות על שכחת ילד ברכב ויציאה מסוכנת.
עיצוב, נראות
הטוסון נראה מצוין גם בגרסה הבסיסית, והשבכה הנמוכה ביחס, המבנה המשתפל של מכסה המנוע, הקורה האחורית יוצרים מופע ספורטיבי מאוד נאה. לטעמי, למרות שחישוקי ה-"17 קטנים ביחס לאלה ברמות הגימור הגבוהות יותר, זה לא ממש מפריע.
פנים הרכב
עם פתיחת הדלת נגלית סביבת נהגה השונה מזאת שפגשנו בגרסה החזקה וברמות הגימור המהודרות יותר. בגרסה זו בורר הילוכים רגיל, ולא לחצנים כמו ברמות הגימור הגבוהות, הוא נראה טוב ובעיקר נוח לשימוש. מבנה הקונסולה שבין המושבים שונה ובורר מצבי הניהוג מעט מוסתר. בלם החניה חשמלי אך זה אינו נדרך באופן אוטומטי.
שינוי בולט נוסף הוא בלוח המחוונים שאינו מוקרן אלא מכני, וכולל תצוגה אנלוגית בלבד. הלוח עצמו ברור יותר מכיוון שהוא סובל פחות מהשתקפויות, אך מבנה מד המהירות אינו מוצלח; הסקלה מרווחת במהירויות הנמוכות, צפופה בגבוהות – מאפשרת להגיע ל-240 קמ"ש לא ריאליים, לא קריאה בתחום המהירות המקובלת בכבישים המהירים בישראל (110-130 קמ"ש).
במרכז סביבת הנהג קונסולה עם צג מולטימדיה בגודל "8 המוקף בלחצני קיצור דרך וחוגות יפות לעוצמת שמע ועוד, והתצוגה שלו מעט מיושנת. מתחת צג נוסף שמשרת את בקרת האקלים התלת-אזורית, פיקוד נפרד ונוח.
מעבר לכך מבנה סביבת הנהג המחולק לשניים נותר דומה, החומרים הכהים יותר מחמיאים פחות וניתן לקבל ריפוד בהיר. חלקי פלסטיק רבים נוקשים מדי ואיכות החומרים אינה תמיד מרשימה.
תנוחת הנהיגה טובה והמושב נוח, אבל היינו שמחים לטווח תנועה גדול יותר של המושב ולכיוון הקשחה במסעד הגב. מושב הנוסע נמוך מדי.
המרחב מאחור נאה, מרווח הרגליים טוב, ומרווח הראש, ללא גג זכוכית, עדיף. בנוסף לבקרת האקלים מאחור, יצוין כי ניתן ונוח לכוון את מסעד הגב של המושב.
מנוע, וביצועים
המנוע כאמור משופר מקודמו, כאן הוא משולב לתיבה אוטומטית פלנטרית שחודשה אף היא – והתוצאה בהתאם: התגובה ללחיצה ראשונה על המצערת חדה ומפתיעה, היציאה מהמקום טובה למדי.
התנופה לקראת קו ה-100 קמ"ש יורדת – מ-0 ל-100 קמ"ש ב-11.1 שניות; 8.8 שניות עם מנוע הטורבו – אך הביצועים מספקים. המנוע האטמוספירי נשמע מעט מאומץ יותר בשיוט, גם בגלל יחסי העברה שאינם ארוכים, ולמרות זאת נדרשת הורדת הילוך גם בהאצות קלות.
העובדה ששיא המומנט אינו גבוה וכי הוא מושג בסל"ד גבוה יחסית – שני מאפיינים אופייניים של מנוע אטמוספרי בהשוואה לכזה מוגדש – מחייבת להביא את המנוע לסל"ד כזה (לקראת 5000 סל"ד) בכל מצב של עומס: עקיפה בתנאים מכבידים, תוואי הררי.
צריכת הדלק בשיוט אינה מצטיינת, וזו עמדה רוב הזמן סביב 11 ק"מ/ל'. דווקא בתנאי מבחן, בתוואי מגוון ומאמץ, הצריכה הייתה סבירה, 9.5 ק"מ/ל'. בפועל זה לא שונה באופן משמעותי ביחס למה שקיבלנו במבחן לגרסת ה-1.6 ליטר.
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה בעיר בגרסה זו טובה ממה שפגשנו עד כה, בגלל שלצמיגים, 215/65-17, דופן גבוהה בכ-20% בהשוואה לזו שבצמיגים של הטורבו 'עילית' שנבחנה (235/50-19). הודות לכך הרכב מסתדר לא רע עם שיבושים קטנים בעיר. עם זאת, שיבושים גדולים מורגשים גם כאן, פעולת הבולמים נשמעת ותנודות מרכב מורגשות. מחוץ לעיר נוחות הנסיעה נאותה על טלאי כביש ושיבושים קטנים, לא מצטיינת על שיבושים גדולים. רעשי הכביש בולטים אך לא באופן מוגזם.
בנסיעת שבילים, הנסיעה נעימה, ואבנים קטנים אינן פוגמות בנוחות. שינויי גובה ושקעים מורגשים יותר, אבל גם שם היכולת טובה יותר מאשר בטוסון עם החישוקים הגדולים יותר.
בכביש המפותל הרכב נכנס לפנייה באופן נחוש יותר, עם תגובות טובות יותר להפניית ההגה – יתרון החישוקים הקטנים יותר והסוליה הרחבה פחות. היכולת הדינמית מספקת, אך תחת עומס בוטה עלול להיווצר תת-היגוי בוטה מדי (גם בגלל אותה סוליה), והעברות המשקל מורגשות מדי. יכולת הבלימה טובה, אך עוצמת הנשיכה הראשונית אינה מרשימה.
מחיר, תמורה
למרות שביונדאי לא ששו לתת למבחן את גרסת ה-2.0 ליטר, היא מתגלה כמתמודדת ראויה בתחום המחיר הפחות-גבוה של דגמי הפנאי; גרסה זו, שמחירה 160,000 שקלים, ממקמת את טוסון באזור בו היו עד לא מכבר כל דגמי הפנאי הקומפקטיים.
גם בגרסה זו מפרט בטיחות טוב, רמת אבזור נאה ומכבדת, והעיצוב המרשים בחוץ ובסביבת הנהג נשמר. הביצועים מספקים, ולצמיגים המורכבים על החישוקים הקטנים יותר יתרונות בתחום הנוחות.
