החידוש החיצוני אינו גדול, אבל מאוד מורגש. תאורת לד יוצרת הופעה עדכנית, והגוונים ששונו בשבכה והפס הרחב בצבע המרכב שחוצה אותה מייצרים מראה מעודן יותר. אלא שבגרסה זו, בה הפגוש פחות מעוטר בכונסי אוויר והסיומות שלו עדינות יותר, היא נראית יותר קטנה וקצת "יורמית" כזו, פחות שובבה וספורטיבית. כך גם לגבי החלק האחורי, וגם חישוקי ה־"15 הקטנים תורמים לכך. לטעמי, העדכון עובד טוב יותר בגרסאות הכוחניות.
מפרט מינימלי
השינוי העיקרי נעשה בסביבת הנהג. זה כולל אימוץ המחוונים המוקרנים שפגשנו בגרסה החשמלית, צג המולטימדיה מופעל כעת גם במגע וגדול משמעותית מקודמו, "8.8 במקום "7, גלגל הגה חדש.
המחוונים החדשים מעניקים לסביבת הנהג הופעה עדכנית יותר, אך לטעמי היא יפה פחות ופחות מתאימה במכונית שיש בה מרכיבי רטרו רבים; הצג משתלב טוב בהרבה, והתצוגה בו טובה; גלגל ההגה נאה אבל הפקדים אינם נוחים.
נוהל התפעול מוכר מדגמי ב.מ.וו, עיקרו נוח, וזה של פריטים קטנים, כמו למשל תפעול לחצני התפריט הקטנים בצג, קצת פחות. ריפוד המושבים נראה פשוט, אבל בחירת הגוונים והחומרים נאה ואיכותית מאשר לפני החידוש, והאווירה נעימה ושובת לב.
מפרט האבזור, על רקע המחיר העומד על 184,000 שקלים, חסר לא מעט. בין הנפקדים: בקרת אקלים, מצבי ניהוג מלאים, תפעול חשמלי למושבים, גג זכוכית. שינוי משמעותי הוא בהטמעת מרכיבים בסיסיים במפרט הבטיחות — בלימה אוטונומית, התרעה על סטייה — מה שאפשר לוותר, סופסוף, על מערכת התרעה בהרכבה מקומית. עם זאת, ובמחיר הזה, בולט חסרונן של מערכות כמו תיקון סטייה, בקרת שיוט אדפטיבית. טוב לפחות שברכב ההדגמה, הכולל את חבילת 'טק', יש לא רק ממשקים לסלולרי, אלא גם מצלמה.
תנוחת הנהיגה הנמוכה מכניסה אותי מיד לאווירה הנכונה, אבל גם כאן העסק לא סגור: המושב חסר אפשרות לכיוון תמיכת גב, מנגנון הכיוון של זווית המסעד אינו נוח לתפעול ולא מדויק.
מאחור יש מרחב לשני בוגרים לא גדולים, אבל ילדיי — שמורגלים מיומם הראשון במכוניות סופרמיני ספורטיביות עם שלוש דלתות — טענו שקצת צפוף. תא המטען קטן, ולמרות תוספת של חלל אחסון מתחת לרצפה, הנפח הכולל עשוי להיות לא מספק.
חיוך מקסימלי
נגיעה בלחצן ההתנעה האדום, המנוע מתעורר לחיים בגרגור נחמד ומשהו בצליל שלו אומר שאנחנו הולכים ליהנות. אין כאן הרבה כוח; מנוע הטורבו־בנזין 1.5 ליטר 3 צילינדרים מייצר בסך הכל 136 כ"ס, אבל מנפק גם 22.4 קג"מ, ורצועת הכוח מכובדת ביותר: 5000 סל"ד. התיבה דו־מצמדית 7 הילוכים, וההנעה קדמית. נתון ההאצה, 8.1 שניות, נראה מפתיע, אפילו המהירות המרבית שהיא 210 קמ"ש.
ואכן, כבר עם הזינוק הראשון, מפגינה קופר שהיא מאוד זריזה ונמרצת, למרות שאינה מאוד חזקה. בעצם, המיני הזאת משנה פרופורציות, וקשה לחשוב על רכב שהינו כל כך לא חזק וכה מהנה. אין הרבה מכוניות בתקופתנו שמכניסות את הנהג כל־כך מהר — וביותר ממובן אחד — לאווירה נכונה, ועל כך מיני ראויה להערכה.
הבריטים־גרמנים אוהבים להזכיר את המילה "קרטינג" בדפי היח"צ שלהם, ויש לכך כיסוי. זה נוצר לא רק בגלל צליל המנוע ואופיו, רעש הצמיגים המורגש, אלא גם בגלל ההתנהלות של הקופר בכביש מפותל: התגובות החדות להיגוי ולמצערת, אותה כניסה מהירה לפנייה. באופן לא מפתיע הקופר מפגינה שהיא קופר ומעלה חיוך על הפנים כבר עם תחילת הנסיעה, אפילו אם מחפשים חניה בעיר.
עוד שמחה
חלק מהשמחה נוצר דווקא בגלל חישוקי "15 הקטנים, שאינם מזמינים למראה אבל תורמים לתגובות החדות, ומאפשרים למיני להראות, ודי בקלות, שהיא יודעת להתנהג, לרקד ולפסוע. כבר אמרתי (בהתייחס לביצועים), ואחזור על־כך (בהתייחס להתנהגות): מי היה מאמין שניתן לקבל כיף במינון כזה ברכב כזה. פעולת הבלמים, כך נראה לי, טובה מאשר בדגם לפני חידושו, גם אם עדיין אינה נחושה.
לא הכל מושלם בהעברת הכוח — אני מנתק כמעט מייד את מנגנון הדימום/התנעה שפעולתו מעצבנת; מעביר את הבורר למצב 'ספורט' כדי לעורר קצת את התיבה, שאינה זריזה בעומס הרגיל, גם כי יחסי ההעברה מעט ארוכים מדי; פעולתה במהירות זחילה אינה חלקה תמיד.
מצד שני המנוע/הילוכים חסכניים באופן מפתיע. בתוואי מבחן מאומץ הצריכה הייתה 13 ק"מ/ל', וביום טיול היא עמדה על 16-17 ק"מ/ל'.
לקראת סוף היום השני, אפילו זוגתי שמורגלת בקטנות־ספורטיביות, העירה שהרכב אינו ממש נוח בנסיעות ארוכות, והיא צדקה. אמנם מידות הצמיג הצנועות, עם דופן מעט גבוהה יחסית, עוזרות בספיגת מהמורות, אבל הרכב הקטן עסוק כל הזמן על אספלט פגום, נמצא בתנועה תמידית, וכמו כל דגמי מיני מאז תחילת המילניום אינו נוח במיוחד. איכשהו זה מתאים לאופי של הקופר, ממש כמו רעש הצמיגים החזק שמשתלב בהדהוד בתדר נמוך מכיוון המנוע.
מינימליזם
אני אוהב את המינימליזם שבמיני ונכבש על ידו, על ידה. מסתבר שאנחנו לא צריכים הרבה כדי ליהנות, רק את הדברים הנכונים. וכאשר כל זה מתובל באווירה הקסומה אני הולך שבי אחריה.
אבל כמו ישראלי טוב ונצר נאמן לעדה החלבית, אני מוכן לוותר על הרבה בתנאי שהמחיר יהיה בהתאם. עם תג מחיר שמתחיל ב־173,000 שקלים ומגיע עם חבילת 'טק' ל־184,000 שקלים במכונית שבחנו, קופר זו יקרה מדי, מאובזרת פחות מדי. אין דרך נעימה יותר לומר זאת.
