מבחן השוואתי? לא, שני חברים עם טעם שונה. הבעיה היא שגם אחרי 20 דקות, הבעלים של הב.מ.וו לא הצליח להירשם לאפליקציה (עניין שהיה רצוי להריץ אותו לפני היציאה, כך נראה לי). חברו בעמדה השנייה שהיה קרוב לסיום לא מצא את אשתו, וזה היה חשוב כי המפתח היה אצלה... למזלי בחושך היא לא יכולה הייתה להתרחק.
סקס, סמים ורוקנרול?
מה שמוגדר דגם נפרד, EQV, ובפועל הוא גרסה חשמלית ל-V קלאס, נראה אידיאלי לסיבובי הופעות של להקות רוק מפונקות עם מודעות סביבתית בראש, וגיטרות לס פול וג'ז באס נדירות בתא המטען*. סקס, סמים ורוקנרול? לא בארץ, היכן שאמנים זקוקים לתמיכה. כאן הוא יתאים יותר כוואן מהודר למדריכי טיולים יוקרתיים. כלומר... כשתיגמר הקורונה ותיירים אמידים יחזרו לטייל. לכן החלטתי לקחת אותו לקצה הגבוה של המדינה, החרמון, רגע לפני השלג הגדול. בינתיים, כמו רוב מדריכי הטיולים שעוד לא החליפו מקצוע, נסעתי לבד.
קוד מקור
ויטו, מסחרית בינונית בהנעה קדמית, הוצגה ב־1996 גם כמיניוואן מפואר. ב־2003 הוכרז דגם חדש על בסיס E קלאס, עם הנעה אחורית (או כפולה) בשני אורכי בסיס גלגלים ובשלוש רמות אורך. הדור השלישי-נוכחי הוצג ב-2014, החליף גם את R קלאס, וב-2019 הוצג בז'נבה ובצמוד ל-EQC קונספט חשמלי המבוסס על דגם זה.
EQV מוצע בארץ בשתי הגרסאות הארוכות מהשלוש, ולמבחן התייצבה הגרסה הארוכה יותר שהיא אכן כזו. בסיס הגלגלים, 343 ס"מ, הוא כמעט כאורכה הכולל של טויוטה אייגו, והאורך הכללי 537 ס"מ.
צללית הוואן המאוד מוארכת משמרת קרבה גם למסחרית, אבל השילוב של הסמל היוקרתי ושל הגודל, המופע של השמשות הכהות ושל הצבע השחור יוצר כלי שמושך מבטים ומתאים לסיבובי הופעות. למעט השבכה, הדומה לאלה של דגמי EQ, אם כי אינה אטומה, הדמיון ל-V קלאס גדול כדי זהות. אפילו מכסה פתח התדלוק נותר במקומו, למרות שמעבר לציון לחצי האוויר אין מאחוריו דבר; פתח הטעינה נמצא בחזית.
במבט ראשון אני חושש שהוא לא ייכנס לחניה הביתית, אבל ה-EQV מפתיע. כושר התמרון מצוין ומקל בתנועה בעיר וגם בחניות צפופות (כאן מסייעת גם תצוגת המצלמות ההיקפיות).
מקום טוב
פתיחת דלתות הצד החשמלית, חושפת מרחב ענק והופעה עשירה הנוצרת על-ידי מושבי הקפטן שבמרכז, ריפוד העור הבהיר וצבעי הדיפון התואמים. כן, להקת הרוק שלי בהחלט הייתה מרוצה. כיוון המושבים, בשורות האחוריות אינו מאוד נוח (רק זווית משענת בשורה שלישית), וכדי להיכנס לאחור רצוי לקפל את מושבי הקפטן וזה דורש מעט כוח. דברים כאלה, או העובדה שכדי להפוך את כיוון מושבי הקפטן מחייבת את שליפתם מהמסילות, מזכירה שהרכב לא נולד כמיניוואן. מאחור נהנים הנוסעים משפע מבקרת אקלים, פתחי אוורור, מנשאי כוסות נאים, תאי אחסון ועוד.
הדלת האחורית הענקית מופעלת חשמל, ופתיחתה חושפת תא מטען ענק במידה XXXL הכולל מסילות ואמצעי עיגון – המון מקום לגיטרות ולתופים. ישנה אפשרות לפתוח רק את השמשה, שימושי בחניות צפופות או כאשר צריך רק משהו קטן.
גם לנהג
ומלפנים? תפעול הכיוון החשמלי למושב (כולל משענת הראש) יוצר תנוחת נהיגה גבוהה מאוד עם ראות מצוינת קדימה. ממושב הנהג הרכב אינו מייצר תחושה שהוא מסחרית, וזווית ההגה הנוחה מסייעת לכך. חבל רק שמיקום הדוושות מעט מוטה לימין.
סביבת הנהג נאה אך מסגירה את הגיל והמוצא בשל מרכיבים מיושנים יחסית שהכרנו בדור הקודם של מכוניות מרצדס, וזה בולט במחוונים האנלוגיים ובמולטימדיה. זה לא בהכרח רע; התפעול קל ומבטיח הסתגלות קלה. ממשק קארפליי פועל היטב אבל מציג תמונה (וויז למשל) קטנה.
ברכב כה יקר בולט חסרונם של פריטים מפנקים כמו מפתח חכם; לרכב המפתח האלקטרוני הדורש סיבוב כמו פעם. במערך הבטיחות חסר תיקון סטייה אם-כי יש התרעה. בנוסף, תאי האחסון הגדולים נמוכים ורחוקים מהיד. ל-V קלאס חסרים פתרונות אלגנטיים מהסוג שמוצאים במיניוואנים מודרניים.
מנוע אחר
הקידומת EQ מציינת כי ה-V הזה הוא חשמלי, ול-EQV הזה הנעה קדמית; אחורית (או כפולה) ב-V קלאס/ויטו הרגילים. בחרטום מנוע חשמלי (מבית ZF) המייצר 204 כ"ס (150 ק"ו), משך ההאצה ל-100 קמ"ש 12.2 שניות, המהירות המרבית 158 קמ"ש. לסוללה 90 קוט"ש והטווח המוצהר הוא 363 ק"מ.
המנוע אינו מאוד חזק אבל מתאים לאופי הרכב, והמנוע החשמלי מאפשר תנועה שקטה ונעימה. אין כאן הגזמות הכוח שפגשנו בדגמים חשמליים אחרים אבל יש מספיק לכל סוג נסיעה.
כאמור, הטווח המשוקלל בפועל היה כ-290 ק"מ, וחישוב הנותר נעשה לפי צריכה של 3.45 קוט"ש/ק"מ. נענו כהרגלנו בקצב התנועה, אבל בגלל מזג האוויר לא נזקקנו למזגן והתקמצנו קצת על החימום שהתגלה כגזלן. גם הלהקה הבריזה אז לא היינו עמוסים. לסיכום: 280-300 ק"מ.
פירוט-יתר, יציין כי את העלייה לחרמון התחלנו עם 45% סוללה ותוך 22 ק"מ ירדנו ל-25%. חלק מההפסד החזרנו בירידה שהייתה ארוכה יותר (32 ק"מ) ובסופה עלינו ל-28%. אחרי שעת טעינה עלינו מ-11% ל-99%. מחשב הדרך האופטימי הבטיח 359 ק"מ שצנחו ל-322 ק"מ עם הפעלת מערך האוורור (ללא חימום משמעותי).
משקל גדול
V קלאס אינו קל (2100 ק"ג), EQV כבד ממנו ב-800 ק"ג, וכמעט 3 טון הזקוקים לריסון אינם אתגר פשוט. ואכן, אינו מרוסן היטב על גלים, פסי האטה ושיבושים, והדבר קורה כשנוסעים מהר או לאט. בעיר הוא אינו נוח במיוחד והמתלים מפגינים שהם "עסוקים" על קטעים משובשים. מחוץ לעיר הוא נוח בהרבה ומסתדר גם עם בורות גדולים, כמו אלה שנקרו בדרכנו ברמת הגולן. בהיעדר רעש מנוע שאון הרוח והכביש בולטים יותר.
בכבישי הצפון המתפתלים ה-V הפגין יציבות גבוהה, והפתיע בקלות הניהוג, גם בקצב נאה. להיגוי משקל נכון במצב הרגיל, והתגובות להפנייתו אינן מהירות, אבל הן בדיוק מה שמצפים מרכב כזה. לרכב שלוש דרגות בלימה רגנרטיבית הנשלטות בנוחות מההגה; הדרגה הראשונה, שהיא ברירת המחדל, נכונה. עם זאת, הבלמים חסרים עצמה והדרגתיות.
מרשים
קשה שלא להתרשם מ-EQV. ההנעה החשמלית מתאימה לאופיו הנעים, ולייעודו המקצועי כרכב להסעות VIP, הולכת תיירים וכיו"ב. ככזה, לרוב המסלול שיעבור אינו מאוד ארוך, וכאשר יידרש טווח גדול יותר, טעינה בזמן ארוחת צהריים היא סידור מצוין.
V קלאס הרגיל רכב מיוחד בפני עצמו – ולגרסה החשמלית אין מתחרים. הצד הפחות מוצלח הוא המחיר: V קלאס הוא רכב יקר, ו-EQV יקר אף יותר – 643,500 שקלים (550,000 שקלים ללא מע"מ). עם זאת, הן לרכב 'אשכול' (ייעודי למורי דרך), והן כמונית מיוחדת, מחירו נמוך יותר.
עם זאת, במחיר המדובר ניתן לרכוש שני מיניוואנים מאוד מכובדים, ואפילו להישאר עם עודף, כך שרכב זה פונה לקבוצה מאוד מסוימת של אנשי מקצוע.
*אלי שאולי הוא חברת בלהקת פונץ' הדגולה, כך שכל שנאמר על להקות רוק בכלל וגיטרות כמו לס פול בפרט, מבוסס עד קצה המיתר (העורך)
