רקע כללי
נירו מוגדר כרכב פנאי קומפקטי (C-SUV). מרווח הגחון אמנם גבוה מעט מזה של איוניק (16 ס"מ, לעומת 14), יש גימור מושחר לבתי הגלגלים, פסי גג ו… זהו בערך. לידו, אפילו ספורטאז' נראה כמו רכב פנאי-שטח רציני. בשטח, נירו לא יגיע יותר רחוק מאיוניק, או מכל משפחתית אחרת.
נירו החל להימסר ללקוחות בישראל מתחילת 2017. כמו איוניק, גם נירו הוצע בעולם עם שלוש מערכות הנעה (היברידית, היברידית-נטענת, חשמלית), אבל בשונה מאיוניק – כל מערכות ההנעה הוצעו גם בישראל, גם אם בשלבים.
בהתחלה הוצעה רק מערכת ההנעה ההיברידית ה"רגילה"; כשנתיים מאוחר יותר, בסוף 2018, החל שיווק הגרסה ההיברידית נטענת-הרשת (Plug In); שנתיים וחצי מאוחר יותר, באמצע 2021, החל שיווק הגרסה החשמלית.
מאמצע 2019 מוצע נירו לאחר מתיחת פנים – אז רק בגרסה ההיברידית הרגילה; הגרסה ההיברידית הנטענת המחודשת הוצעה מאמצע 2020. הגרסה החשמלית הוצעה רק במהדורה המחודשת.
גרסאות
מערכת ההנעה ההיברידית כוללת מנוע בנזין אטמוספרי מסדרת 'קאפא' (G4LE) בנפח 1.6 ליטר (105 כ"ס, 15 קג"מ) וכן מנוע חשמלי (43.5 כ"ס, 17 קג"מ) המותקן על גבי תיבת ההילוכים. המנוע החשמלי ניזון מסוללה קטנה של 1.56 קוט"ש (מתוצרת LG).
הסוללה נטענת עצמאית באמצעות מנוע הבנזין והגלגלים (טעינה רגנרטיבית). כמו איוניק, גם נירו בגרסה ההיברידית הרגילה יכול לנוע על חשמל בתנאים מוגבלים – במהירות נמוכה/לחיצה עדינה על המצערת; המנוע החשמלי מספיק חזק בשביל לסובב את הגל המניע בגיר, אבל רק למהירויות נמוכות. אין נתון רשמי לטווח נסיעה על חשמל, ורוב הזמן שני המנועים עובדים יחד.
לגרסה ההיברידית נטענת-הרשת הספק משולב כמו זה של הגרסה הרגילה (141 כ"ס), אולם הספק המנוע החשמלי גדול יותר (60 כ"ס; המומנט זהה) ובזכות סוללה עם אנרגיה גדולה בהרבה (8.9 קוט"ש) ניתן לנוע עמה על חשמל בלבד לטווח משמעותי.
גרסת פלאג-אין תומכת בטעינה (AC בלבד) בהספק של עד 3.6 ק"ו – הספק צנוע, אבל מתקבל על הדעת בהינתן סוללה לא-גדולה. שימו לב כי נפח תא המטען בגרסת פלאג-אין קטן בכ-20% ביחס לגרסה ההיברידית הרגילה, כך שנפחו הצטמק לכדי 324 ליטר, כמו בדגמי סופרמיני.
לגרסה החשמלית סוללה של 64 קוט"ש והספק מנוע של 204 כ"ס - מערכת הנעה שונה משמעותית ביחס מאיוניק חשמלית. גרסה זו תומכת בטעינת AC בהספק עד 10.5 ק"ו ו-DC עד 100 ק"ו. טווח הנסיעה הרשמי כ-455 ק"מ (לפי תקן WLTP).
רמות גימור
נירו הוצע בשתי רמות גימור עיקריות - LX ו-EX. בתחילת הדרך הוצעה רק EX המהודרת, כאשר LX הוצעה לראשונה רק בתחילת 2019 (בהיברידית-הנטענת - רק מאמצע 2020, במתיחת הפנים). לאורך השנים הוצעו רמות גימור שונות על בסיס השתיים האלו, לרוב כרמות גימור אמצעיות עם הבדלי אבזור לא גדולים, בהתאם לשינויי המיסוי שקרו לאורך השנים.
בכל רמות הגימור מערכות בטיחות מתקדמות: בלימת חירום אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב ותיקון, בקרת שיוט אדפטיבית; בדגמים המחודשים גם עמעום אורות אוטומטי. לנירו 5 כוכבים במבחן הבטיחות של יורו NCAP מ-2016.
רשימת האבזור התקנית (LX) כוללת מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך "7 עם קארפליי ואנדרואיד אוטו (באמצעות כבל; לטענת היבואן הממשק קיים מאז תחילת השיווק של הרכב בישראל, למרות שאין לכך אזכור באף מפרט לאורך השנים), מצלמת נסיעה לאחור מקורית, שקע USB יחיד, משענת יד מרכזית, מושב נוסע מתכוונן לגובה. ב-EX גם פתחי אוורור למושב האחורי, שקע USB נוסף (לטעינה בלבד, לא להזרמת מידע), מראה מרכזית מתכהה אוטומטית, חיישן גשם להפעלת המגבים, ריפוד משולב בד ודמוי-עור.
ב-EX של הגרסה ההיברידית הנטענת (מלפני מתיחת הפנים) היו גם גג שמש חשמלי, מושב נהג עם כוונון חשמלי, משטח טעינה אלחוטי לטלפון הנייד. כל אלו הוסרו בדגם המחודש, אך קיימים - למעט גג השמש - בגרסה החשמלית.
שימו לב שבשנה הראשונה לשיווק (בגרסה ההיברידית ה"רגילה" בלבד) כלל המפרט מסך מגע בגודל "5, שודרג ל-"7 מתחילת 2018 ובמתיחת הפנים הוגדל המסך ל-"8.
מעבר למסך, לדגם המחודש מפרט אבזור משופר: בקרת שיוט אדפטיבית משופרת המסוגלת לעצור את הרכב לחלוטין ואף להתריע על תחילת תנועה בפקק; בלם חנייה חשמלי (במקום בלם חנייה מכני, מופעל רגלית). ב-EX נוסף לוח מחוונים דיגיטלי ("7).
תחזוקה שוטפת, שגרת אחזקה
שגרת האחזקה של נירו, בשתי הגרסאות ההיברידיות, כוללת טיפול בכל 15,000 ק"מ או שנה (המוקדם ביניהם) כמקובל.
במפתיע, שגרת האחזקה בנירו שונה מזו של איוניק – אמנם את נוזל מצמד המנועים יש להחליף בכל שני טיפולים (100 מ"ל של נוזל בלמים DOT 3, פופולרי וזול לרכישה), אבל אין צורך בהחלפה תקופתית של רצועת סטרטרנטור (סטרטר/אלטרנטור). החלפת מצתים נדרשת עקרונית בכל 150,000 ק"מ או 10 שנים. במקרה של צורך במילוי קרר ('גז מזגנים') – ותצטרכו, ראו בהמשך – במערכת מיזוג האוויר, יש למלא קרר עדכני (R1234yf) היקר משמעותית ביחס לקרר מהדור הקודם (R134a).
שימו לב לפיצ'ר חביב של סוללת המתח הנמוך (12 וולט). מאוגוסט 2017 ואילך מותקן כפתור איפוס לסוללת המתח הנמוך (Reset Battery) הנמצא בלוח הפיקוד משמאל לגלגל ההגה. לחיצה ארוכה בת 15 שניות תאפשר טעינה של הסוללה, ללא צורך בחיבור כבלי התנעה.
קירור הסוללה בשתי גרסאות ההיברידיות נעשה באמצעות קירור אוויר; ישנן תעלות בפינות הספסל האחורי דרכן האוויר נכנס. יש לוודא כי פתחי האוורור פנויים ונקיים (שימו לב בעיקר להצטברות של שיער של בעלי חיים, למשל). ברגע שספיקת האוויר לא מספיקה, הסוללה מתחממת, אורך חייה מתקצר – ומערכת הניהול מצמצמת את פעולתה, כך שגם צריכת הדלק נפגעת. בגרסה החשמלית הקירור מבוסס נוזל.
צריכת הדלק של נירו, בגרסה ההיברידית, נעה בפועל סביב 18 ק"מ/ל', צריכת דלק טובה בכ-50% ביחס לדגמים אחרים נטולי סיוע חשמלי. לגרסה ההיברידית-הנטענת צריכת דלק דומה, לצד טווח נסיעה מעשי על חשמל של כ-40 ק"מ. לגרסה החשמלית טווח מעשי של כ-400 ק"מ - מעולה.
אחריות
לנירו אחריות של 5 שנים או 100,000 ק"מ (המוקדם ביניהם) - לכל הרכב, ללא תוספת מיוחדת למערכת ההיברידית. שימו לב כי שלוש השנים הראשונות הן אחריות מטעם היצרן והשנתיים שלאחר מכן הן מטעם היבואן. יצוין כי לאיוניק אחריות מלאה של היצרן ל-5 שנים או 100,000 ק"מ, ובנוסף אחריות מורחבת למערכת ההיברידית כולה ל-7 שנים או 150,000 ק"מ.
יצוין כי בנירו ניתן להרחיב את האחריות לסוללת המתח הגבוה בלבד - עד גיל 10 שנים/200,000 ק"מ, בעלות של 250 שקלים לשנה (ובכפוף לבדיקה במרכז שירות). אפשר לעשות זאת גם לרכבים שנקנו מציי רכב.
רגישויות, תקלות נפוצות
כמו באיוניק, גם בנירו ובכל רכב היברידי אחר תחזוקה ותיקונים הקשורים במערכת החשמל מבוססת מתח-גבוה – או תקלות שתיקונן מחייב מגע עם מכלולי מערכת המתח הגבוה – ניתנים לביצוע רק דרך מרכז שירות רשמי-מורשה של היצרן. רק מקומות כאלו מוסמכים לעבודה על דגמים ספציפיים (כנדרש בחוק) ובעיקר - רק להם אמצעים וידע המאפשרים פירוק, הרכבה ולימוד של מכלולים. לדגמי נירו מספר רגישויות שצפויות להצריך ביקורים במוסך; שימו לב.
יחידות תאורה
ביחידות התאורה הקדמיות (הלוגן) מותקן רפלקטור, שתפקידו לשנות את זווית אלומת האור לשם מעבר מאור המעבר ("אור רגיל") לאור הדרך ("אור גבוה"). בעת שתאורת ההלוגן מופעלת לזמן ממושך, מפעיל הרפלקטור מתחמם ומפסיק לתפקד - כך שאין בעצם מעבר לאור גבוה. בדרך כלל מחליפים את יחידת התאורה במסגרת אחריות.
הצטברות פיח
כמו באיוניק, גם נירו סובל מהצטברות פיח בחלק העליון של המנוע - בסעפות הפליטה ובמערך ה-EGR. התופעה אופיינית לכלי רכב שלא טופלו בזמן או טופלו עם שמנים באיכות נמוכה (כפי שקורה לא פעם בציי רכב); הסבר מלא בסקירה על יונדאי איוניק.
מצמדים
המצמדים בתיבת ההילוכים צפויים אף הם לבלאי - תלוי באופי השימוש ברכב כמובן, אבל הבלאי לנוסעים בגוש דן הפקוק מורגש סביב 70,000 ק"מ. דרך האבחון הבסיסית היא רעידות בעת מעבר הילוכים. שימו לב שלפי הוראות היצרן יש לבצע לימוד/כיוון למפעיל המצמדים רק לאחר החלפת מצמדים - כך שאי אפשר "להאריך" את חיי המצמדים. החלפת מצמדים בנירו נחשבת למורכבת יחסית - סביב יום עבודה שלם לעובד מיומן - כך שעלות החלקים והעבודה יחד תגיע לאלפי שקלים. שימו לב כי מצמדים נחשבים כבלאי ואינם מכוסים באחריות היצרן.
גם מפעיל המצמד שמחבר בין המנועים (Hybrid Clutch Actuator) מצריך תשומת לב, לאור נטייה לנזילת שמן ממנו. הדבר יורגש באמצעות דפיקה בעת שילוב מנוע הבעירה או ניתוק המנוע החשמלי, או אי-שילוב בכלל. החלפת המפעיל מצריכה כחצי יום עבודה של עובד מיומן ומוסמך מתח-גבוה.
סוללה
כמו שראינו ביונדאי איוניק, לא מעט סוללות הוחלפו בגרסה ההיברידית ה"רגילה" – הסוללות של LG אינן ידועות באיכותן הגבוהה. עם זאת, כמעט תמיד הדבר נעשה במסגרת אחריות. סוללה תיחשב פגומה כשיש סטייה גדולה במתחים בין התאים, ובמקרה כזה תידלק נורת תקלת מנוע (Check Engine) אבל עדיין אפשר יהיה לנסוע. מי שנדרש להחליף סוללה ורכבו מחוץ לאחריות יידרש לשלם על סוללה חדשה כ-12,000 שקלים. תהליך ההחלפה פשוט.
בקיה נירו החשמלי, במקרה של תקלה, הסוללה ניתנת לשיפוץ - כלומר יש אפשרות החלפה של מודולים בסוללה. יש לקחת בחשבון ששיפוץ סוללה ייעשה לפי תנאים מסוימים של כתב האחריות (נדרש לעמוד בתקן מסוים של קיבולת; מתחת ל-70% הסוללה נחשבת ללא תקינה). הלקוח יכול לזהות תקלה הן באמצעות חיווי תקלה והן באמצעות ירידה דרמטית בטווח הנסיעה גם לאחר טעינה מלאה. במצב כזה, מי שאינו זכאי לתיקון במסגרת אחריות צפוי להוצאה של אלפי שקלים עבור תהליך החלפת המודול, ובכל מקרה מדובר - נכון להיום - בתהליך מורכב וארוך יחסית.
מאדה ("יחידה פנימית") דולף
הדליפה נובעת מכשל בחומר של גוף המאדה (הגוף "נאכל") מה שגורם לדליפת קרר. נכון להיום אין פתרון לעניין, ומדובר בבעיה הקיימת לאורך כל שנות הייצור של נירו. עלות התיקון גבוהה ומחייבת זמן עבודה ממושך (יום עד יום וחצי) מפאת הצורך לפרק את סיפון המחוונים (דשבורד) בעלות של אלפי שקלים, ולאחר מכן למלא קרר מחדש.
רדאר
הרדאר בנירו נמצא במרכז הסבכה הקדמית, מאחורי לוגו היצרן. חשוב לקחת בחשבון שמכות חנייה, אפילו קלות, בחלק הזה, עלולות לפגום בפעולת הרדאר, מה שיחייב כיול מחדש ולצורך זה פירוק והרכבה של הפגוש הקדמי בעלות של כ-2000 שקלים.
בלם חניה
בדגמי 2019-2021 קיימת תקלה בבלם החנייה החשמלי. הסממנים - נתקים בצמת החשמל גורמים להופעת חיווי התראה, במקרים נדירים בלם החנייה לא משתחרר. הצמה מוחלפת בדרך כלל באחריות; יש מק"ט מתחלף (משופר). בכל מקרה לא ניתן לתקן את הצמה. במקרה של החלפת הצמה מחוץ לאחריות, מחירה של צמה חדשה כ-1500 שקלים.
דבר השוק
למרות שמדובר בדגם נפוץ (מעל 37,000 כלי רכב ב-5 שנות שיווק) עבור רכבים בני 3-4 שנים מבעלות מקורית פרטית עם 90,000-100,000 ק"מ, נדרש מחיר של כ-95,000-100,000 שקלים לנירו היברידי "רגיל" - לא מעט כסף, אבל דומה מאוד למחירי משפחתיות היברידיות אחרות (איוניק, אוריס) וגם למשפחתיות 'רגילות' איכותיות – אם כי את אלו אפשר יהיה למצוא עם נסועה נמוכה יותר בקלות רבה יותר.
עבור גרסאות היברידיות-נטענות בנות שנה-שנתיים נדרשו מחירים של כ-140,000 שקלים – הרבה כסף, ממש מעט היצע כעת; כמויות משמעותיות מציי רכב של גרסה זו צפויות להשתחרר רק באמצע 2023. יש לקחת בחשבון כי יש טעם בגרסה זו רק עם קיימת עמדת טעינה או ניתן להתקינה, בבית או במקום העבודה, ומחירה של זו כ-6000 שקלים.
הגרסה החשמלית, נכון להיום, קשה לאיתור - מדובר בגרסה חדשה יחסית (כשנה בישראל) שמחירה כחדשה גבוה ביותר. עם זאת, טווח הנסיעה הגדול יקל על השימוש בה גם למי שנוסעים הרבה/רחוק יחסית - זאת בתנאי שישנה עמדת טעינה זמינה בציר הנסיעה העיקרי, כמו גם חנייה קבועה וצורך בהתקנת עמדת טעינה.
הדגם והחלופות
קיה נירו כמו יונדאי איוניק הוא דגם ענייני ויעיל - חסכוני, בטיחותי והוא מרווח ממנו. עם זאת, בגרסה ההיברידית ה"רגילה" והפופולרית - נירו נופל מאיוניק, הן בשל תכנית אחריות טובה פחות, הן בשל אבזור דל יותר ברמת הגימור הנפוצה בציי רכב ביחס לאיוניק ברמת גימור מקבילה. אם כבר בחרתם בנירו, לכו על הגרסה ההיברידית-נטענת, בתנאי שיש לכם עמדת טעינה זמינה, ועדיף ב-EX (אתם תעריכו את פתחי האוורור מאחור).
עלויות התחזוקה הגבוהות בעקבות המערכת ההיברידית – ולאחר האחריות, גם עלויות התחזוקה של המערכת ההיברידית עצמה – הופכות את נירו החסכן מאוד לרלוונטי רק למי שנוסע ממש הרבה.
מי שהנסועה שלו אינה גבוהה במיוחד, עניין צריכת הדלק אינו ממש חשוב, כזה שאינו רוצה להיות תלוי רק במרכזי השירות של היבואן, ימצא כי משפחתיות קומפקטיות או דגמי פנאי כאלה מהסוג המסורתי יהיו קנייה טובה יותר כרכב משומש.
*פורסם ב-08.08.22 (נוסף וידאו)
____________________________________________________________________
ברצוננו להודות לליאור לוי איש האבחון המכיר היטב את דגמי קיה, ולאור בן דוד מרשת קומפיוטסט על הסיוע בהכנת כתבה זו.
