נירו משווק בישראל החל מ-2016, מאז היה מהדגמים המצליחים ביותר כאן, ומהגרסה ההיברידית לבדה נמכרו 27,000 יחידות. בין השאר, הגרסה ההיברידית-נטענת, המשווקת כאן מ-2019, הייתה ראשונה מסוגה בין המותגים העממיים והנמכרת ביותר בשנתיים הבאות.
דור שני של קיה נירו הוצג ב-2021, וזה ישווק כאן ב-2023. עם זאת קיה עשתה צעד כפול ולא שגרתי עם נירו המקורי.
הקשר, פרטים
ראשית, הדור הראשון עבר מתיחת פנים נוספת שהוכרזה ב-2022, שנה לאחר שהדור השני כבר הוצג, ושם הדגם כעת הוא 'נירו פלוס'. בנוסף, ובניגוד למקובל במתיחות פנים, קיה ערכה שינויים גם במרכב והם בהחלט משמעותיים; לנירו המחודש מבנה חדש לקורה האחורית (C), הרכב הוגבה בלא פחות מ-9 ס"מ ל-164 ס"מ ובנוסף הוארך מאחור ב-3 ס"מ ל-438.5 ס"מ. השינויים במפרט הטכני קטנים, ולשתי הגרסאות ההיברידיות אותו הספק כמקודם, 141 כ"ס.
שינויים משמעותיים נרשמו גם בתחום המחירים. מחירו של קיה נירו 'פלוס' ההיברידי ברמת הגימור 'GX' הוא 163,000 שקלים, עלייה של כ-10,000 שקלים. הגרסה ההיברידית-נטענת, ששווקה כאן לאחרונה התייקרה מאזור ה-155,000 ל-173,000 שקלים, וזו מוצעת בשתי רמות גימור: 'LX' שתופנה לציי רכב או 'EX' המיועדת ללקוחות פרטיים. נירו החשמלי עולה 190,000 שקלים, עליית מחיר של 10,000 שקלים.
במפרט הבטיחות בכל הגרסאות בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה על שכחת ילדים. במפרט האבזור בכולן תאורת לד, חישוקי "17, מפתח חכם, בקרת אקלים מפוצלת ופתחי מיזוג מאחור.
למבחן לקחנו את הגרסה ההיברידית-נטענת 'EX' שמחירה 173,000 שקלים.
עיצוב ונראות
השינוי החיצוני כאמור גדול ממה שמקובל במתיחות פנים. האם זה לטובה? לא בטוח. עד כה נראה נירו מעט קטן ואנמי, כעת, במהדורה החדשה הוא גדול ובולט יותר, אולי מדי.
השבכה הקדמית כעת אטומה, שונה מאוד מקודמתה ואינה נאה, ומצטרפת לה תאורת יום אגרסיבית יותר. אבל ההבדל המשמעותי הוא מאחור. הגבהת הגג מוחשית מאוד, הדלת האחורית האנכית בולטת וגדולה, הקורה שגדלה ומודגשת בשחור ובהתאם גם שמשות הצד גדלו מאוד.
הדגם המחודש נראה מגושם מאשר לפני כן, וזה המקורי נראה כמו גרסת קופה קלילה ל'פלוס'. עם זאת, נירו המחודש יוצא רושם שהוא קשוח יותר, ויש לכך גם יתרונות מעשיים: הוא מעניק מרחב פנים גדול יותר ואפשר אפילו לדמיין גרסה מסחרית.
פנים הרכב
השינויים שעברה סביבת הנהג קטנים בהרבה. המולטימדיה עודכנה; הצג, "8, גדול מקודמו ("7) וכעת יש לה ממשקים סלולריים. עם זאת, המערכת עולה באיטיות והיו מספר ניתוקים בחיבור עם קארפליי, בייחוד בקווי.
איכות החומרים והביצוע טובים, אבל סביבת הנהג אינה עדכנית בעיצובה. הנדסת האנוש טובה ותפעול המערכות נוח הודות למתגים בתפעול פיזי. בהגה מתגים מיושנים למראה, אך תפעול תצוגת המידע מהם טוב. אין תאורה בתא הכפפות או סגירה נפרדת לפתחי האוורור.
במחוונים המוקרנים חסר כעת מד סל"ד, ומחוונים גדולים יותר (שהוצעו קודם ברמות הגימור הגבוהות) אינם בהיצע כעת – אך המחוונים עצמם נאים וברורים.
תנוחת הנהיגה מעט נמוכה מדי, ומרווח הראש הנדיב היה מאפשר להגדיל את טווח התנועה מעלה של המושב. המושב עצמו נוח למדי, אך בנסיעות ארוכות חסרה אפשרות לכוון תמיכת גב תחתון.
בנירו המקורי לא הייתה בעיית מרחב מאחור ובמחודש כאמור הוא גדול יותר, ומרווח הראש כעת גדול מאוד. הגבהת הגג שיפרה את נוחות הכניסה והיציאה, ובקורות כעת גם ידיות אחיזה חדשות. מישהו חשב על מונית?
נפח תא המטען סביר בגובה המושב (324 ל'), גדול מאוד אם מסירים את הכיסוי להטענה עד הגג שהוגבה.
מנוע, ביצועים
אין שינויים במערכת ההנעה. מנוע הבנזין האטמוספרי מייצר 105 כ"ס (5700 סל"ד) ו-14.5 קג"מ (4000 סל"ד), והמנוע החשמלי 60.5 כ"ס (1800-2500 סל"ד) ו-17.3 קג"מ (0-1800 סל"ד). שני אלה יוצרים תפוקה משולבת של 141 כ"ס (5700 סל"ד) ו-27 קג"מ (4000 סל"ד).
התיבה היא דו-מצמדית עם 6 הילוכים וההנעה קדמית. כל אלה מסדרים לנירו הזה 10.8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית שלך 172 קמ"ש.
במצב 'חיסכון', שהוא ברירת המחדל, בנהיגה חשמלית או בבנזין, קצב התנועה של נירו מעט איטי, ותגובות המערכת ללחיצת מצערת בחלקה העליון איטיות. במצב 'ספורט' התגובות ללחיצה על המצערת מיידיות וחדות בהרבה, והביצועים משופרים משמעותית; מעבר ל'ספורט' כאשר הרכב במצב חשמלי יפעיל את מנוע הבנזין.
הביצועים טובים מחוץ לעיר, אבל תחת עומס כמו בעליות ולאחר שהסוללה התרוקנה, המנוע מתאמץ והביצועים בינוניים לאחר אובדן התמיכה החשמלית. עם זאת, זה לא קרה יותר מדי פעמים.
כניסתו לפעולה של מנוע הבנזין מורגשת ותחת עומס הוא אינו שקט. התיבה במקרים מסוימים נשארת בהילוך נמוך, מה שממקם את המנוע האטמוספרי בסל"ד גבוה יחסית וזה כאמור נשמע מדי.
לנירו ההיברידית נטען סוללה של 8.9 קוט"ש והטווח המוצהר הוא 49 ק"מ. עם התנעה נרשם טווח של 46 ק"מ, ובפועל גמענו ללא קושי 42 ק"מ חשמליים.
בתוואי המבחן הרכב הצריכה הייתה 14.3 ק"מ/ל' ובשיוט, גם כאשר הסוללה ריקה, נשאר טוב מאוד, עם 17 ק"מ/ל'.
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה בעיר, כך נראה, טובה יותר מאשר לפני מתיחת הפנים, ונירו מתמודד היטב הן עם שיבושים קטנים והן עם גדולים, גם במהירות איטית. מחוץ לעיר, רצף של שיבושים וחיבורי כביש יכולים להיות מורגשים מדי, אך ברוב תנאי הנסיעה הנוחות טובה. פעולת המתלים שקטה, רעשי רוח מורגשים ורעשי כביש בולטים עם העלייה במהירות. נוחות הנסיעה בשבילים סבירה.
היכולת הדינמית טובה, ונירו המחודש נכנס לפניות באופן נמרץ ומגיב היטב ואף מהנה להעברות משקל. פעולת ההיגוי מדויקת, במצב רגיל ההגה מעט קל מדי, אך משקלו טוב בהרבה ב'ספורט'.
תגובת דוושת הבלם טובה בהשוואה לכלים היברידיים אחרים, ואילו העוצמה עצמה אינה מרשימה. מבין מערכות הבטיחות יצוין תיקון סטייה מנתיב שהוא פעלתן מדי וניתוקו אינו נוח.
סיכום, תמורה
קיה נירו המחודש מביא בעיקר מרחב פנים משופר מאחור, גם נפח הטענה כולל גדול יותר. בגרסתו ההיברידית-נטענת הוא יכול להעניק טווח נסיעה בחשמל בלבד שהוא כמעט זהה לממוצע הנסועה היומי בישראל.
לזכותו, בנוסף, איכות ביצוע טובה, נוחות נסיעה ראויה, יכולת דינמית מוצלחת וביצועים נאים כאשר הסוללה טעונה. לחובתו, סביבת נהג הנראית מעט מיושנת, ביצועים מופחתים כאשר הסוללה ריקה.
כאמור, קיה נירו המחודש התייקר בהשוואה לקודמו, וזו סיבה טובה לברר האם השיפור המשמעותי בדגם – הגדלת המרחב בפנים – חשוב לכם, והאם דגמי פנאי קומפקטיים עם מנוע בנזין בלבד, המציעים כיום גם צריכת דלת מצוינת, יכולים להוות אלטרנטיבה בזכות עצמם.
*פורסם לראשונה ב- 23/10/2022, נוספה סקירת וידאו.
