עכשיו זה משתנה.
הקשר, פרטים
לאינפיניטי כעת בישראל שלושה דגמים, ובראש ההיצע אינפיניטי QX60. זה הדור השני של דגם הפנאי שהוצג במקורו (2011) כ-FX, ושמו היה ל-QX60 שנתיים מאוחר יותר עם שינוי סימול הדגמים במותג. ב-2021 הוצג הדור הנוכחי, כמו קודמו גם לו שבעה מקומות והוא מגיע לכאן מארה"ב.
הדגם מבוסס על אותה רצפת הנעה הקדמית (פלטפורמה D) וכולל אותו מנוע ששימשו את קודמו ומשרתים את ניסאן פת'פיינדר החדש (2021). בסיס הגלגלים נותר כשהיה, 290 ס"מ, האורך קטן ב-7 ס"מ ל-503 ס"מ, ואילו הרוחב והגובה גדלו ב-2 ס"מ, ל-198 ס"מ ול-177 ס"מ בהתאמה.
ל-QX60 מנוע 3.5 ליטר אטמוספרי V6 המייצר 295 כ"ס, תיבת אוטומטית עם 9 הילוכים של ZF (רציפה בדגם הקודם), והנעה כפולה חדשה המעבירה עד 50% מהכוח לאחור בהתאם לצורך.
הדגם מוצע בישראל בשתי רמות גימור, ובמפרט הבטיחות שלהן: בלימת חירום אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב ותיקון, ניטור עצמים בשטח מת ותיקון, עמעום אוטומטי, בקרת שיוט אדפטיבית. ב'לוקס', שמחירה 420,000 שקלים והיא זו שנבחנה, במפרט האבזור: לד מלא, חישוקי "20, מצלמות היקפיות, גג שמש, מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען, להגה ולמושבים הקדמיים עם זיכרון למושב הנהג, בקרת אקלים תלת-אזורית, מסך ולוח מחוונים בגודל "12.3, ריפוד עור.
ב'סנסורי', שעולה 480,000 שקלים, גם זיהוי תמרורים – ובנוסף: תאורת לד מטריקס, מושבים קדמיים עם חימום, אוורור ועיסוי, תצוגה עילית, חימום לשמשה הקדמית, מערכת שמע בוז עם 16 רמקולים, תפעול דלת תא המטען ללא מגע, קיפול חשמלי לשורה השלישית.
עיצוב, נראות
אינפיניטי QX60 החדש אינו מסתיר את ממדיו, הוא נאה מאשר הדגם הפורש והופעתו כעת יותר בולטת מאשר מגושמת. עם זאת ולמרות "השראה מאמנות האוריגמי" ברשת ממנה עשויה השבכה, זו חסרה עידון. אך בזכות הצבע השחור הרכב נראה רע – במובן הטוב של המילה. קו הדופן המטפס קלות לכיוון הקורה האחורית, והשימוש בפסי כרום, כמו-גם אחוריים עם קו תאורה דקיק ומודרני, יוצרים רכב שעיצובו מוארך, אלגנטי ומהודק המשדר יוקרה. חישוקי ה-"20 הנאים חותמים הופעה מוצלחת.
פנים הרכב
עיצוב סביבת הנהג אלגנטי, הקווים אינם מקוריים, והצג הגדול במרכז בולט. החומרים, כולל דיפון וריפוד בעור, איכותיים, ואיכות ההרכבה והגימור מכובדת. אותו צג גדול של "12.3 ניתן לתפעול גם באמצעות מתגים וחוגה. תחתיו לוח לחצני מגע נאה, לשליטה נוחה בבקרת האקלים. חלוקת המשימות בין הצגים (מחוונים, צג מרכזי, בקרת אקלים) והאופן בו הלחצנים מובלטים במערכות אחראים לתפעול נוח. המופע והתפעול אינם עדכניים מאוד, והמשמעות היא שהנדסת האנוש טובה, מאפשרת תפעול קל. בורר ההילוכים, המוכר מדגמי ניסאן, נאה ונוח, גם אם מעבר למצב ידני יכול לבלבל. ברכב תאי אחסון גדולים ושימושיים העשויים היטב.
כאמור, רמת האבזור 'לוקס' מכובדת, וגם עניין זה מעשיר את השהות ברכב. תנוחת הנהיגה מכריזה 'רכב פנאי גדול מאמריקה', מושב הנהג נוח, והייתי שמח לקצת יותר אחיזה ותמיכה לגב התחתון.
הישיבה בשורה השנייה נוחה ונעימה, גם בזכות בקרת האקלים לאזור זה. המושב המפוצל לשני-שליש/שליש ניתן להזחה לפנים-אחור ומאפשר שינוי זווית מסעד הגב. בבסיסו מתג ש"מקפיץ" אותו באופן יעיל קדימה, כדי להקל על הכניסה לשורה השלישית; לרשות היושבים בה מתג דומה.
המרחב בשורה האחורית אינו נראה גדול אבל בפועל הישיבה נוחה. המושב אינו מאוד נמוך, מרווח הראש סביר אבל תלוי גם באיזה צד יושבים. משמאל, יש מקום לכפות הרגליים מתחת למושב הכפול והישיבה די נוחה; מימין המצב פחות טוב כי אלה צריכות להידחק מתחת למושב יחיד.
גם כאשר כל המושבים במקומם נותר מקום למטען לסוף שבוע זוגי; זה נראה קטן מ-411 ליטרים המובטחים במפרט אבל מספק. קיפול המושבים האחוריים, ידני אבל קל, יגדיל את הנפח ל-1178 ליטרים, וקיפול השורה השלישית יאפשר נפח מסחרי של 2135 ליטרים. חבל שאין כיסוי למטען ומיקום לחצן הפתיחה לדלת האחורית מבלבל.
מנוע, ביצועים
מנוע הבנזין – 3.5 ליטרים, V6 – הוא אטמוספרי; ההספק 295 כ"ס ב-6400 סל"ד והמומנט 37.34 קג"מ ב-4800 סל"ד. בכל הקשור למפרט – נתוני ההספק והמומנט טובים, מושגים בסל"ד ממש גבוה ורצועת הכוח צרה יחסית (1600 סל"ד); בכל הקשור אלינו – קשה לנו להיזכר מתי התנענו V6 שאינו מוגדש. כאמור, לתיבה האוטומטית 9 הילוכים וההנעה כפולה. נתוני ביצועים רשמיים אין, אבל מדובר ב-7.3 שניות לערך ל-100 קמ"ש, כך שיכולת אינה חסרה. ועם זאת, כדי לקבל את מה שיש למנוע הזה להציע, צריך לנהוג קצת אחרת.
בסל"ד נמוך ואף בינוני, הרכב רגוע בהתנהלותו והמנוע חרישי, אבל מעיכת הדוושה תביא לכך שזה יתעורר, לפעמים באופן אגרסיבי. בדרך לביצועים, המצערת קהה, יחסי ההעברה ארוכים והתיבה שפעולתה נעימה וחלקה מאוד, אינה זריזה.
אבל – כאשר המנוע יגיע לסל"ד גבוה, מקום שהוא גם אוהב להיות בו, הוא יעניק ביצועים טובים ויוסיף צליל שהוא לא רק נוכח יותר אלא גם נעים לאוזן. או אז הרכב זריז מאוד, מזכיר עידן בו היה נכון ומשתלם לעלות בטורים.
צריכת הדלק כצפוי אינה מצטיינת; בתוואי המבחן עמדה על 8.5 ק"מ/ל' ובשיוט הייתה 11.7 ק"מ/ל'.
נוחות, התנהגות
בעיר, במהירות איטית, הרכב מטפל היטב בשיבושים קטנים ובאספלט פגום. ככל שהשיבושים גדלים ותדירות המפגש איתם עולה, כך הנוחות בעיר טובה פחות; צמיגי 255/50-20 עם דופן לא מאוד גבוהה אינם עוזרים במלאכה. מעבר על פסי האטה עלול להקפיץ את היושבים בשורה השלישית או את המטען מאחוריהם.
מחוץ לעיר נוחות הנסיעה טובה יותר, לא מעט הודות לריסון טוב של תנועות המרכב, אך גם שם שיבושים גדולים מורגשים. פעולת המתלים שקטה ושאון הכביש מוחרש, אך במהירויות בין-עירוניות רעשי הרוח מורגשים.
בשבילים 'רכים' הרכב מעניק לנוסעים נוחות נסיעה טובה והפגין חוסן מבני.
הציפיות בהקשר הדינמי מרכב כה גדול וכבד (2.1 טון) צנועות, ואכן, הרכב אינו "מתכווץ" סביב הנהג. עם זאת, היכולת הדינמית שלQX60 בהחלט טובה. אותו ריסון מוצלח של המרכב מוצא ביטוי גם כאשר הרכב צולח במהירות פניות, גם בכבישים שאינם מושלמים.
אינפיניטי הבטיחה שההנעה הכפולה תשופר בדגם החדש, והדבר אכן מורגש. אמנם, בפניות הדוקות ובעומס כבד ההנעה הקדמית מובילה, גם להרחבת קו, אבל בפניות מהירות העברת הכוח לאחור יעילה ומהירה מאשר בדגם הקודם, והיכולת אז בהחלט מפתיעה ביחס לרכב מגודל המיועד לאמריקה הצפונית.
ההיגוי אינו חד ופעולתו מעט מעורפלת, באופן המוכר מכלים אמריקאיים, אך תגובת הרכב להפנייתו נכונה. לבלמים המשופרים חסרה חדות ועצמה, ותחת עומס כבד וממושך הם איבדו מהיכולת.
סיכום, תמורה
אינפיניטי QX60 הוא רכב פנאי מגודל לשבעה נוסעים, והדגם החדש מביא עמו עיצוב משופר ורב נוכחות, אבזור עשיר, שימושיות רבה, ביצועים נאים ויכולת דינמית ראויה – והוא פחות מתעלה בנוחות הנסיעה.
במחירו, 420,000 שקלים, הוא נדיר בין דגמי הפנאי לשבעה מקומות של מותגי היוקרה, והתמורה שהוא מעניק, בייחוד עם עושר האבזור, היא הקלף החזק שלו. בפועל יש לו מתחרה אחד, קדילאק XT6, ואילו דגמים אחרים כמו אלה של נבחרת גרמניה טובים יותר אך יקרים בהרבה.
אינפיניטי חסרה בארץ את ההילה והדימוי הנחוצים למותג יוקרה, עבור לא מעטים יש בכך יתרון, ובכל מקרה QX60 בהחלט שם.
*פורסם לראשונה ב- 13/12/2022 - נוספה סקירת וידאו.
