קיה נירו חשמלי: כל הפרטים
קיה נירו, דגם פנאי קומפקטי, הוצג ב-2016 על רצפה חדשה אותה חלק אז עם המשפחתית יונדאי איוניק, וכמוה הוצע בשלוש גרסאות הנעה ירוקות: היברידית, היברידית-נטענת, חשמלית.הדגם החדש גדול מקודמו – בסיס הגלגלים התארך ב-2 ס"מ ל-272 ס"מ והמרכב ב-6.5 ס"מ ל-442 ס"מ; הרוחב והגובה ב-1 ס"מ ל-182.5 ס"מ ול-154.5 ס"מ. גם הוא מוצע כקודמו באותן גרסאות הנעה, ובישראל משווקות בינתיים זו ההיברידית-נטענת שנבחנה כבר והחשמלית המופיעה כאן.
לגרסה זו מנוע המייצר כקודמו 204 כ"ס – אך נתון המומנט נמוך באופן משמעותי: 26 קג"מ במקום 40.3 קג"מ. לסוללה 64.8 קוט"ש, הטווח המוצהר 460 ק"מ והספק הטעינה המהירה 100 קילוואט.
מחיר הגרסה ההיברידית-נטענת 185,000 שקלים, וזו החשמלית 200,000 שקלים, כמו של פלוס החשמלית. במפרט האבזור בגרסה החשמלית: תאורת לד, חישוקי "17, מפתח חכם, צג "10.25, מחוונים מוקרנים, בקרת אקלים דו-אזורית, תפעול חשמלי למושב הנהג. בחשמלית ומחוונים מוקרנים. במפרט הבטיחות בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, ניטור אקטיבי של שטחים מתים, מערכת אקטיבית למניעת תאונה בפניה שמאלה, בקרת שיוט אדפטיבית.
עיצוב חיצוני ונראות
בעוד נירו היוצא נראה אנמי עם הצגתו, הדור החדש מעוצב באופן בולט ומושך בהרבה גם אם הצללית המעט נמוכה שומרת על קשר לקודמו. בגוונים מסוימים הוא נראה מעט צנוע, אך עם קורה אחורית המגיעה עד תחתית המרכב ולחלקים נוספים בדופן הרכב מאחור וצבעה שונה, קונה החדשה נראה מקורי ומיוחד.העיצוב כולל גם מרכיבים מתוחכמים כמו כונס האוויר החבוי בקורה האחורית (יש ממש רווח בינה למרכב), ולפניו מסיטי אוויר קטנים בדלת המשלימים ירידה מרשימה לפרטים. אלה נועדו לסייע לאווירודינמיות משופרת, ואכן, מקדם הגרר, 0.29, נאה. גם הרעיון והביצוע.
בהשוואה לנירו ההיברידי-נטען שבחנו, ההבדלים במראה מינוריים, ועיקרם חלקים אטומים בכונסי האוויר בחזית, ואלה אינם בולטים הודות לצבע השחור שם, פתח טעינה במרכז הפגוש, חישוקי "17 שעיצובם שונה מאלה עם "18 בנטען.
סביבת נהג
סביבת הנהג בדגם החדש עדכנית, ועיצובה כמו דגמים עכשוויים אחרים של קיה. במרכז צג "10.25, וכאמור בגרסה זו מחוונים מוקרנים. בורר ההילוכים במבנה של חוגה (כמו בדור הראשון), וגם הוא משפיע על המופע הכולל של סביבת הנהג.הגוונים בסביבת הנהג כהים, אבל העיצוב כאמור אחר, מבוסס על קווים אופקיים, חדים ומקוריים המשתלבים היטב עם פתחי האוורור ותאורת האווירה. איכות החומרים טובה בחלק העליון של סביבת הנהג, טובה פחות בחלקה התחתון ובדיפון הדלתות.
המולטימדיה והתפעול שלה חדשים אף הם. ניתן לשנות את תצוגת המסך כך שזו תשרת את בקרת האקלים המפוצלת או את קיצורי הדרך. הבעיה היא שלא תמיד פוגעים בסימול הרצוי ופוגשים באחר, וחוגה לעוצמת השמע אינה זמינה כאשר המערכת מציגה את בקרת האקלים.
בעוד הגרפיקה בצג המדיה מעט מיושנת, המחוונים המוקרנים נאים וברורים וכך תפעול מערך המידע בהם. הייתי שמח לראות אחוזי סוללה גם במחוונים ולא רק בתפריט מיוחד בצג המרכזי. תנוחת הישיבה עדיין נמוכה יחסית ביחס לדגמי שטח גבוהים יותר ומושב הנהג נוח.
מאחור המרחב סביר, מרווח הרגליים טוב ומרווח הראש נאות. לרשות הנוסעים פתחי אוורור וגם שקעי USB. נפח תא המטען, 475 ליטרים, מכובד (346 ל' בלבד בגרסה הנטענת), אבל הכיסוי דקיק ופשוט באופן מוגזם.
מנוע וביצועים
כאמור, ההספק, 204 כ"ס (150 קילוואט) ללא שינוי, אך המומנט ירד ב-35%, מ-40.3 קג"מ ל-26 קג"מ. הביצועים כשהיו – 7.8 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-167 קמ"ש – כך שהדגם החדש מאיץ היטב ומשמר קצב טוב. עם מומנט מופחת בהרבה, הוא פחות פראי ויותר נשלט בתגובה למעיכת מצערת, וזה בהחלט טוב.הסוללה גם היא ללא שינוי (64.8 קוט"ש), אך הטווח הרשמי גדל ב-33 ק"מ ל-460 ק"מ, נתון נאה בהינתן סוללה לא גדולה. עם הנעה, הטווח שהובטח היה 415 ק"מ, ובפועל היה לא רחוק מכך. בנסיעות בין-עירוניות שנעשו בקצב התנועה ובמזג אוויר קריר שמיתן את פעולת המיזוג, הצריכה המכובדת הייתה 6.2 ק"מ/קוט"ש, כך שהטווח בפועל הוא כ-400 ק"מ, כ-360 ק"מ עם קטעים מכבידים.
נוחות נסיעה והתנהגות
נוחות הנסיעה טובה, ונירו מסתדר היטב עם השיבושים המאפיינים את רחובות העיר והכבישים מחוצה לה. עם זאת, ריסון פעולת המתלים אינו מתעלה, כך שמעבר על פסי האטה וגלי כביש יביא לנדנוד מה. על רקע השקט של פעולת המנוע ורחשי הרוח המונחתים, רעשי הכביש בולטים. בשבילים, נירו אינו מרגיש בבית, אינו מפגין חוסן מבני במעבר על שינויי גובה ורעשי המתלים נשמעים אז.הנירו חשמלי אינו קל (1757 ק"ג), למתלים אופי פעולה רך ושילוב זה מביא לזוויות גלגול המורגשות בנהיגה דינמית בכביש מפותל. התנהלות זאת עשוי לפגוע בביטחון של הנהג, אבל היכולת עצמה בהחלט נאותה; תגובות הרכב להרפיית מצערת בפנייה נכונות, ההיגוי טוב ומשקלו נכון יותר במצב 'ספורט' וכאשר המהירות עולה. אם תגזימו עם המצערת תגלו שהיא עדיין יכולה לעורר לוחמת הגה ולשגר את החזית לתת היגוי בולט השופע יללות צמיגים המבקשים רחמים.
הבלמים חסרים הדרגתיות ודיוק מה שפוגע בביטחון בעצירת חירום, וניתן לבקש גם קצת יותר עוצמה. כמו בדגמי קיה חשמליים אחרים, גם כאן דרגות שונות לעוצמת הבלימה הרגנרטיבית, ותפעולה עם פקדים מאחורי ההגה בהחלט נוח. במצב של סטייה מנתיב, תיקון ההגה פעלתן ועיקש והרכב מפריז בהתרעות קוליות.
סיכום מבחן ותמורה
הדור השני של קיה נירו מביא עיצוב משופר בחוץ ובסביבת הנהג, אבזורו נאה, ולגרסה החשמלית ביצועים טובים, כך גם הטווח החשמלי, ונוחות הנסיעה טובה. קיה נירו החשמלי טוב מקודמו, טוב לכשעצמו.הבעיה העיקרית היא בתג המחיר הצמוד לו, 200,000 שקלים, וזה מקרב אותו יותר מדי לדגמים חשמליים כמו טסלה מודל 3 או יונדאי איוניק 5.
