הנסיעה מפריז לעיירה קטנה בה נמצא מפעל של קבוצת סטלנטיס, אורכת שעה שלמה. פקקים. הסיבה שהגעתי הנה, לאסוף את הרכב מהבונדד, היא פיג'ו 408 GT היברידי-נטען, קופה-ארבע-דלתות, בצבע Bleu Obsession שזה 'אובססיה כחולה' – טורקיז, מטאלי. הצבע הזה עושה טוב לעיצוב, גם השבכה הקדמית התרשמה מכך והניקל שינה עורו לאותו גוון טורקיז נאה.
אז התוצאה נאה בהחלט, מכובדת למדי, ועם זאת קצת עמוסה מדי בגלל שפע מרכיבי עיצוב – המון קימורים, משטחים, זוויות ואלכסונים. זה מרשים מחד, בטח בצביעה הזאת, אבל גם מעט מעייף. רוצים כנף מאחור כמו בלמבורגיני אורוס? יש. פלסטיק שחור סביב בתי הגלגלים ובספי הדלתות? יש. יש הכל. ומהכל.
בעיית אגו
כל המידע מוצג בצרפתית. אין בעיה להחליף לאנגלית, אבל זה קרה רק בלחיצה השנייה וגם אז ההמתנה ארוכה. כאילו המכונית ממאנת להסכים, כאילו גם לייצור הדומם הזה יש בעיית אגו כמו של המקומיים. ואולי עוד הגזמתי כי עשיתי זאת בחצר של המפעל.לפי תצוגת הניווט יש לי מעל 200 קילומטרים ליעד, העיר לה מאן בה מתקיים מרוץ 24 השעות המפורסם, וזה אומר שיש לי שעתיים וארבעים וחמש דקות. הדרך צפויה להיות פקוקה בתחילה ולאחר מכן פתוחה יותר, שכן בכדי להגיע לכביש המהיר יש לחצות את העיר פריז.
המחשב לא הקשיב בשיעורי חשבון
ל-408 הזאת יחידת כוח היברידית-נטענת הכוללת מנוע טורבו-בנזין 1.6 ליטר המייצר 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ, מנוע חשמלי המנפק 110 כ"ס ו-32.6 קג"מ, והתפוקה הכוללת היא 180 כ"ס ו-36.7 קג"מ; התיבה אוטומטית עם 8 הילוכים וההנעה קדמית; ההאצה מ-0 ל-100 נמשכת 7.9 שניות והמהירות המרבית היא 233 קמ"ש. לסוללה 12.4 קוט"ש והטווח המוצהר הוא 64 ק"מ. עם התנעה מחשב הדרך מכריז כי הסוללה מלאה אך הטווח הוא 32 קילומטרים. או שהמחשב לא חזק בלספור או שיש כאן חישוב של נהיגה ממוצעת אחרונה. אני אחר כבוד מעביר את בורר מצבי הנהיגה לכזאת שמשתמשת אך ורק בחשמל ומתחיל לנהוג. תופתעו או שלא, הקילומטרים שחלפו עד שנגמרה הסוללה, כולל נסיעה בינעירונית, הספיקו ל-51 קילומטרים. בהחלט ראוי. אותם 51 קילומטרים לוו במבטים של סקרנים, אולי מאוהבים, מצביעים על הרכב. וזה לא שהרכב לא נאה, אבל היי, זה לא מידתי מה שקורה כאן. שהרי אין אני ספון במושב האחורי של רולס-רויס דו- גוונית, כשיש לי נהג עם כובע מלפנים. זו פיג'ו עממית, יפה ככל שתהיה. וכן, תופעה זו תחזור על עצמה גם ביעד.
על מרובעים וראות
סביבת הנהג ב-408 GT מעוצבת אף היא באופן ייחודי – הרבה זוויות ובכל זאת אלגנטית. צג המולטימדיה נאה, תחתיו לחצני מגע ומתחתיהם לחצנים פיזיים לקיצורי דרך. לוח המחוונים מוקרן וטיפה עמוס. גלגל ההגה קטן מתומן ומוארך במקצת, ונמוך יותר בחלקו הגבוה, תוצאה של מבנה i-קוקפיט, בו לוח המחוונים נמצא מעל גלגל ההגה כדי שהצפייה בו תהיה מופרעת פחות. אני סבור שעדיין, גם לאחר הקטנת ההגה ועיצובו החדש, לא פותרת את בעיית הראות ללוח המחוונים כי הגלגל מסתיר אלא אם אניח אותו על הברכיים. בקיצור, אני מעדיף לראות את המחוונים דרך גלגל ההגה ולא מעליו.
המון אבזור, רוני אלטר אחת
הקונסולה בין הנהג לנוסע מאכלסת גם טעינה אלחוטית, בורר הילוכים קטן ובורר מצבי נהיגה. רשימת האבזור נאה למדי וכוללת גם תאורת לד, חישוקי "19, גג שמש גדול, מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען ולמושבים הקדמיים המחוממים כמו ההגה, בקרת אקלים דו-צדדית עם פתחי מיזוג מאחור, תאורת אווירה צנועה בדיפוני הדלתות הקדמיים – וגולת הכותרת מערכת שמע מרובת רמקולים (כולל סנטר וסאב) מבית פוקאל. ובמערכת זאת נשמעה הזמרת רוני אלטר עם הביצוע האלוהי שלה לשיר I Follow Rivers באופן נפלא, ואם לא שמעתם את השיר, זה הזמן. וחייב שיהיה גם סאב איכותי.
איכות החומרים סבירה, ההרכבה טובה וכך גם איכות הגימור. הצבעים על טהרת השחור, חלקו בגימור מבריק ששובר במעט את האווירה. הנדסת האנוש סבירה בלבד, עם המוני לחצנים של קיצורי דרך, מה שמעלה את השאלה מדוע לא להפריד הכל כמו פעם.
הראות החוצה סבירה מינוס בשל דשבורד גבוה, קורות קדמיות שצמודות למראות הצד, מבט בחלון האחורי מגלה שאמנם תראו היטב מה קורה מאחוריכם, בנהיגה. בחניות זה פחות אפקטיבי, אז תשמחו לדעת שיש כאן מצלמות היקפיות.
יותר בנועם, פחות באקשן
בינתיים הנוף בחוץ הופך נאה, תכלת השמיים מקבל עננים צחורים כאילו מישהו שמבין עניין באומנות, משח מכחול וממש נהנה מהעניין. אני מתרשם מבידוד רעשי הכביש המעולה, זה לא שיש כאן צמיגים רחבים ודביקים במיוחד (205/55-19) ועדיין רעש הכביש שחודר אל תא הנוסעים הוא חלש יחסית באופן מרשים. ריסון המרכב טוב, ספיגת המתלים טובה גם היא ורק מידע על רחשי הרוח איני יכול לספק, שכן רוח חזקה נשבה בחוץ ואין זה יהיה הוגן לשפוט שום רכב במצב שכזה.
התאוצה טובה, אינה חזקה ומידית, אך תספק לכם רוגע בכל הנוגע לעקיפות כבר בלחיצה על חצי ממהלך הדוושה הימנית. במידה ורציתם את כל הכוח אז תגלו שתיבת ההילוכים שעובדת אגב, בצורה נעימה וחלקה, במקרה הזה היא מעט אדישה. ככה זה, הנועם והחלקות חשובים יותר מאשר הזריזות, ברוב הפרמטרים החשובים בנסיעה. וזו אמנם גרסת GT, אך בואו, מדובר על 180 סוסים שמושכים מרכב כבד יחסית, אין מדובר כאן על מכונה עם ביצועים מסמרי שיער, בטח כשבעידן החשמלי המקבל את פנינו, כוח הוא כבר לא פרמטר. ההיגוי שאמנם כבד בהפניה הראשונה, ממרוכז חזק אך החזרה הסופית של גלגל ההגה למרכז נעשית בצורה אלגנטית ולינארית. פחות אוהב מרכוז חזק, מאוד אוהב את הלינאריות. משקל ההגה אגב, לאחר ההפניה הראשונית קל יותר.
מרחב ראוי, גם לקרשים
המושב שלי, למרות שמדובר על גרסת GT, אינו תומך צדית כראוי בגב, הוא מוכוון גדולי גוף ממני. תמיכת הירכיים אגב, עושה זאת טוב יותר. הבסיס סביר בנוחותו וכך גם משענת הגב והמרחב הכללי. היושבים מאחור יגלו מפתח דלת סביר, בסיס מושב סביר בנוחותו ומשענת גב שאיננה ניתנת לכיוון זווית. יש פתחי מיזוג, אין בקרת אקלים. המרחב ראוי לכל כיוון, הראות סבירה החוצה ושבדיפוני הדלתות, בחלקן העליון יש חומר נוקשה יותר מאשר קיבלו היושבים לפנים. יש משענת יד שמאכלסת צמד מחזיקי כוסות ויש גם פתח לתא המטען מאחוריה, אתם יודעים למגלשיים, או לקרשים, כל אחד ומה שהוא רוצה להעמיס.
תא המטען סביר בנפחו עם סף העמסה נמוך, יש ווי תליה, יש תאורה, יש רשת בצד ימין ויש גומיות בצד שמאל. מה אין? גלגל חלופי. יש ערכת ניפוח.
המתלים מכוילים טוב, גם מערכות הבטיחות
עיירה קטנה ספק פרברי העיר לה מאן, מספקת לנו כביש פחות רהוט, כזה שדואג להפגין את עבודת המתלים. הכיול מוצלח ללא ספק, בורות ופסי האטה שוככו בצורה מרשימה, מה גם שעבודת המתלים שקטה מאוד. כביש מפותל, ביציאה מהעיירה, מעניק לי הזדמנות לנהיגה דינאמית שלא במגבלות. יש כאן רכב שמתליו עובדים טוב במתאר שכזה, הן בזוויות הגלגול, הן ביכולת. לא דחקתי ממש חזק, כי בכל זאת, הכביש צר, אין שול ולא יכולתי להסתכל רחוק באמת.
בכל הנוגע למערכות בטיחות מתקדמות, יש בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים, שמירה על נתיב כולל מרכוז, התראה על עייפות נהג וקריאת תמרורים. אציין שתיקון שמירת הנתיב עובד בצורה עדינה ונאה.
נשגב מבינתי
חמישה ימים וקרוב ל-600 קילומטרים עברתי. אבל בשום מצב לא הצלחתי להבין את מבטי ההערצה של עוברי האורח כשחלפה המכונית לידם. במרכז העיר לה מאן, למשל, מספר שעות לאחר שהייתה שם תהלוכה של מאות מכוניות ספורט ייחודיות ומיוחדות, מודרניות וקלאסיות, בעוד חונות ברחובותיה עדיין שלל ספורטיביות אקזוטיות... הצביעו לעבר הרכב קבוצה של מבוגרים. צעירים צילמו אותנו. ובחיי שזה לא אני.
גם כאשר בחנייה המוסדרת מחוץ למסלול, ארבעים מטר מלמבורגיני דיאבלו כתומה, פורשה 911 GT3 לבנה ושאר כלים דומים אנשים התקרבו להסתכל בפלא הזה. בחיי שזה גדול מבינתי. זה מרשים ומטריד.
הרכב ראוי, המחיר גבוה
אני מחזיר את הרכב כאשר יגאל בשן עליו השלום מסיים לשיר את Home Again, מרשים באיכותו כזמר וכמה עצוב שהוא לא אתנו. ובעניין זה אדגיש – מערכת שמע טובה היא דבר מאוד משמעותי, והייתי מוותר על דברים אחרים ולא על אחת כזאת. משדרג כל נסיעה.פיג'ו 408 GT הוא רכב שעיצובו מושך וייחודי, סביבת הנהג גם, האבזור עשיר והוא שימושי מאוד גם בזכות מרחב ראוי. הביצועים טובים, פעולת יחידת הכוח נעימה מאוד ועבודת המתלים ראויה לציון גבוה. זה אינו רכב זול, ומחיר גרסה זו בצרפת הוא 49,000 אירו.
מהיבואן נמסר כי גרסת ה-GT לא תגיע אלינו בזמן הקרוב.
