ההקשר הרחב
ראפטור (Raptor; עוף דורס) הוא מהשמות ההם שיש להם ייצוג רב במספר גדול של עולמות תוכן – החי, הספורט, המשחקים, לונה פארק, רכב, מוזיקה, צבא, תעבורה (ויש עוד). פורד אימצה כינוי זה עבור גרסת הקצה של הטנדר F150 שייצורה החל ב-2009, והייתה לרכב נחשק כבר עם הצגתה. זה לא היה רק מנוע V8 שזכה לגיבוי עם צמיגי שטח גדולי קוטר, אלא ובעיקר מתלים מעולם מרוצי המדבר במפרט שהיה זמין רק בסדנאות מתמחות בלבד; מהדילר לבאחה. המתחרים הגיבו – דודג' TRX, שברולט קולורדו ZR2 ביזון – פורד המשיכה: רכב השטח ברונקו, הטנדר ריינג'ר.
דגם זה הוא פחות או יותר המקביל של פורד לטנדרים המוכרים כאן – טנדר בינוני 1 טון – כמותם גם הוא מיוצר בתאילנד, והטנדר פולקסווגן אמרוק הוא בפועל הדגם הזה (ראו מבחן, גיליון זה).
הדגם עצמו הוא הדור השני שהוצג ב־2021 (ראשון ב־2011), הטנדר הגלובלי של פורד המכונה T6. גרסת ראפטור שלו הוכרזה ב־2022, הגיעה כעת לכאן ומחירה, ובכן, 475,000 שקלים.
מבט עיניים
הראפטור הוא טנדר מוחצן לעין, ולא רק בזכות צבע הכתום או ערכת המדבקות (הצעקנית במקצת לטעמי) אלא מכיוון שנעשתה בו, בין השאר, עבודה עיצובית רצינית והתוצאה פשוט מרשימה.כשהאמריקאים מחליטים לייצר רכב שטח רציני, הם מתחילים עם צמיגים גדולים – וכאן אלה הם T/A KO2 של BF גודריץ' "33 על חישוקי "17 מושחרים, ובתי הגלגל המחופים בכנפונים שחורים, ענקיים דיים על מנת לאפשר התקנת צמיגי "35. הגלגלים הגדולים תלויים על מתלים משופרים ומורחבים ומפשק הסרנים גדול בכ־9 ס"מ לעומת ריינג'ר רגיל. כתוצאה מכך הכנפיים והמרכב מורחבים בהתאם ומייצרים מראה שרירי ומשכנע מאוד. יחידות תאורה LED בולטות ועצבניות, והכיתוב הענק "FORD" בוטה מאוד לרוחב כל השבכה הקדמית, כדי שאיש לא יתבלבל חלילה בזיהוי.
מתחת לפגוש הקדמי מיגון גחון מתכתי בגוון אלומיניום – לוח המיגון עבה ומסיבי ומעורר אמון, משני צדדיו לולאות ריתום/חילוץ מסיביות המחוברות ישירות לקורות השלדה, היי, האוטו הזה הוא ברצינות.
תא הנוסעים מרשים מזה שבטנדרים בגודלו בישראל. הוא מרווח ורחב, המושבים הקדמיים ספורטיביים למראה, בעלי תמיכה צידית טובה ונוחים ויש להם כוונון חשמלי מלא. המושב האחורי רחב דיו ומרווח הרגליים מספק, אם כי כמובן לא יוכל להתחרות במושב אחורי של רכבי שטח בגודל מלא או טנדרים ענקיים. עוד נמצא כאן גלגל הגה ספורטיבי עם ציפוי עור ופס מרכוז כתום, דשבורד בעיצוב מודרני עם לוח מחוונים דיגיטלי ומסך מולטימדיה אנכי "12.4 עם קישוריות מלאה לאפל ואנדרואיד.
אהבתי מאוד שמערכות המיזוג והסאונד מופעלות בכפתורים פיזיים עגולים ולא דרך מסך, אהבתי הרבה פחות את עיצוב בורר ההילוכים ותפעולו – משום־מה יש לפורד קטע לא ברור עם הפריט הזה.
כל היתר הוא במסגרת רכב אמריקאי מודרני במובן הטוב: תא כפפות כפול, המון מחזיקי כוסות, שקעי הטענה, סוללת מתגי אבזרים מחווטת ומוכנה מהיצרן להתקנות חיצוניות, פתחי מיזוג למרחב מאחור. קל להגיע לתנוחת נהיגה מושלמת, איכות החומרים וההרכבה מפתיעה לטובה והתחושה בהחלט נעימה. כמובן שגם מקבלים כאן את כל חבילת הבטיחות האקטיבית עם בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטייה מנתיב ותיקון.
לצערנו, מתחת לקבינה נמצאות מדרגות הצד הנוראות, חלק בלתי נפרד מכל טנדר, שתפקידן בעולם הוא להתגרד בסלעים, לטנף את המכנסיים ולגרום לתקיעות מביכות. במקרה של הרפטור הן מסיביות ואיכותיות בהרבה מהממוצע, אבל גם בולטות מאוד החוצה ולנוכח יכולות הרכב, הן יהוו מכשלה של ממש בשטח – כרגיל, אנחנו ממליצים לפרק מיד ולאפסן, להחזירן למקום רק לקראת מכירת הרכב.
ומה קורה בארגז? הכל טוב, תודה. לכאורה, ארגז מטען רגיל של טנדר 1 טון, אבל בטנדר ספורטיבי השימושים שונים מאלה של טנדר עבודה ובגלל מערך המתלים (מיד) כושר העמסה המותר הוא רק 652 ק"ג. בארגז גם כמה גודי'ז כמו קשת דקורטיבית נאה שממשיכה את קו הקבינה, קרסי עיגון/קשירה, וו גרירה מקורי נשלף עם עיגון מאובטח לארגז, שקע מצית ושקע חשמל־ביתי וכיסוי מלא של תריס נגלל חשמלית. מתחת לארגז נמצא קורת רוחב מסיבית שמהווה בסיס לוו הגרירה המקורי עם לולאות ריתום/חילוץ מצוינות והגנה מפני מכות בסלעים מתחת לשני צינורות הפליטה (פחות אפקטיבית משחשבנו...)
כיאה לכלי ספורטיבי של ממש ובניגוד לטנדרי עבודה עם מנועי דיזל, המנוע כאן הוא בנזין כפול־מגדשים 3.0 ליטר V6 וזה מייצר 405 כ"ס ו־59.4 קג"מ – בארה"ב. באירופה וגם כאן, עקב מגבלות זיהום, התפוקה מופחתת: 292 כ"ס ב־5500 סל"ד ו־49.1 קג"מ ב־2300 סל"ד. התיבה אוטומטית עם 10 הילוכים וההנעה אחורית או כפולה.
אין נתוני ביצועים רשמיים, אבל במדידות בחו"ל מדובר על 8 שניות ל־100 קמ"ש ועד ל־180 קמ"ש. כך או כך, התחושה היא שהוא אפילו מזנק מהר יותר, וברור שהמהירות המרבית מוגבלת. הריינג'ר-רפטור לא מתקשה לזנק ממקומו כקליע, לצאת לעקיפות בזק גם בתנאים ממש מכבידים ולסחוב בעוצמה בעליות כאילו לא היו. הביצועים הללו מקבלים גיבוי מלא מהגה חד ומדויק ומיכולת דינמית מפתיעה ביותר לטובה ביחס לטנדר על מתלים ארוכים וצמיגי שטח בגודל שכזה.
ויש טענות. הבלימה אינה נשכנית מספיק לטעמי, וצריכת הדלק מבהילה; אמנם בשיוט נינוח ניתן לגרד כ־7 ק"מ/ל', אבל נהיגה לצורך שימור נתון היא מתסכלת, וברגילה עם האצות, עקיפות ועליות פה ושם, 5-5.5 ק"מ/ל' (לא כולל התגרזנות בשטח, כן?...) יהיו ריאליים יותר.
שדות הציד הנצחיים
הגענו לעיקר: היכולות בשטח. המנוע והתיבה, כך עולה, הם החלק הפחות גרנדיוזי במפרט הטכני. גם תיבת ההעברה דומה לזו שבברונקו, עם הנעה אחורית לכביש יבש או כפולה לכביש רטוב, והנעה כפולה גם עם יחס העברה נמוך לשטח. יחס ההעברה הנמוך הוא נמוך באמת, וייתן דיבידנדים נדיבים בכל משימת זחילה. בתיבת ההעברה הזו אין דיפרנציאל מכני ננעל, אלא מצמד רב־דסקיות – סידור שאנחנו פחות מתלהבים ממנו, בעיקר בגלל כל המשתמע לגבי בלאי ושחיקה לאורך הזמן וכמובן – היא מופעלת חשמלית על־ידי לחצנים כפי שאוהבים רוב הלקוחות. מיעוטם יעדיף תמיד הפעלה באמצעות בורר מכני פשוט ועמיד. ומה עם נעילות לדיפרנציאלים? יש כמובן, אחורית + קדמית. כמו בברונקו הן עצמאיות וניתנות להפעלה בנפרד ללא תלות זו בזו – זמן התגובה מהיר להפליא והטענה היחידה לגביהן היא שהן מופעלות ממסך המולטימדיה...
סביב כפתורי בורר המצבים בתיבת ההעברה, נמצא הבורר העגול של מצבי הנהיגה, זה שבברונקו נקרא "GOAT", כאן אין לו כינוי והוא עושה אותם דברים בדיוק – בורר בין מצבי 'חיסכון', 'נורמלי', 'חלקלק', 'ספורט', 'סלעים', ו'באחה' – וכן: יש משמעות רבה לבחירה במצב הנהיגה הנכון. חוץ מזה יש מתגים על גלגל ההגה שמאפשרים לבחור את רמת השיכוך בבולמי הזעזועים, התנגדות ההגה ונתון הדציבלים שמייצר המפלט.
אבל כל אלה הם המבוא לעיקר – מערך המתלים המחובר לשלדה. עצמות עצה כפולות מאלומיניום מלפנים, מורחבות ומחוזקות, סרן חי מאחור – הכל תלוי על ארבעה קוילאוברים בריונים בקוטר "2.5 מתוצרת FOX; כן, גם מאחור. קפיצי העלים הקשוחים של גרסת העבודה הספרטנית הוחלפו בזרועות רדיוס ארוכות רתומות לקוילאוברים – הרי זו גרסה ספורטיבית שאמורה לנסוע מהר בשטח. למבנה המתלים הזה יתרונות בכל הקשור לשיכוך מהמורות, החזרה וריסון, והחיסרון היחיד הוא כושר העמסה נמוך יותר.
מערכת המתלים הזו מצטיינת במהלך ארוך ופעולה פרוגרסיבית שיודעת לספוג ולרסן באדישות את המהמורות הקשות ביותר במהירויות שיפרקו לגורמים כל רכב אחר, פשוטו כמשמעו. בשבילי השדות החוצים את עמק יזרעאל, הראפטור יכול לשייט בקלות במהירויות הגבוהות מזו המותרת בכביש 65 הסמוך.... גם בצירים בצפון רמת הגולן, מקוניטרה לעמק הבכא, ריחף הראפטור במהירות שנוגעת בתלת ספרתית. הכיף הגדול ביותר היה לנסוע מהר בשביל משובש במצב 4H עם בקרת יציבות מנוטרלת, ולקבל סחיפות־כוח מסחררות ונשלטות היטב בכל הפניית הגה. בסיס הגלגלים הארוך ומפשק הסרנים הרחב מעניקים יכולת, שליטה וגם ביטחון.
כאשר מדובר בעבירות – סיבוב החוגה למצב Rock Crawl משלב אוטומטית להילוך כוח Low ונועל דיפרנציאל אחורי, ואם צריך עוד אפשר לנעול גם את הקדמי. יחס הזחילה מרשים בהחלט ומאפשר לכם לזחול קובייה־קובייה על הסלעים החדים והמרושעים ביותר.
מרווח הגחון, 27 ס"מ, אינו מהמרשימים בהם נתקלנו, אבל הוא עדיף על זה שבכל טנדר בינוני אחר וביחד עם צמיגי 285/70 (קוטר 33' אינץ') בעלי נפח אויר עצום, ובהתחשב בממדים ובזווית הנטישה הטנדרית, אנחנו מקבלים כאן ביצועי עבירות בשטח טכני שמזכירים מאוד את אלה של הברונקו, משאירים הרחק מאחור כל רכב שטח שאינו ברונקו או רוביקון, וזו כבר רמה שאני יכול לקרוא לה "מספיק גבוהה לטעמי"...
התמורה למה שמעבר
לנוכח רמת הביצוע והביצועים, ניתן להכריז עליו בשלב זה כעל "טנדר הביצועים־ספורטיבי הטוב בישראל". אבל כדי לאשש זאת נדרש מבחן השוואתי מדברי כהלכתו בו נציב מולו את ג'יפ גלדיאטור רוביקון ואת הדור השני של שברולט קולורדו ZR2 (בדרכו לכאן).ראפטור אינו מתעלה בבלמים (הלא־מאוד נשכנים), בצריכת הדלק (הגבוהה) ואולי גם בהופעה (הצעקנית משהו) – אך הוא כן בכל השאר, שם הוא מפגין כי הוא בליגה משלו עצמו בכל הקשור ליכולות שלו. נשאר רק עניין המחיר.
כאמור, 475,000 שקלים. זה הרבה מאוד כסף בכלל, לטנדר בפרט – ויהיה מצוין ככל שיהיה. וגם: תלוי למה משווים. האם לרכב שטח במפרט מלא, נגיד ברונקו 'ווילדטראק' שמחירו כמעט זהה, או לראפטור ברונקו שמחירו גבוה ב-300,000 שקלים?
כך או כך, פורד ריינג'ר ראפטור הוא טנדר ביצועים פנטסטי ביכולותיו בכל סוגי התנועה בשטח, והוא מגיע קומפלט עם מרכיב כיף יוצא מהכלל.
@auto_magazine_il הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על הפורד רינג׳ר ראפטור #אוטוטוק #אוטו #שטח #טיוליםבארץ ♬ original sound - אוטו
