עשר שנים אחרי, ויונדאי מציגה את i10; זו הייתה מיני של ממש, ויונדאי של סוף העשור הראשון במאה הזאת כבר הייתה בדרכה לצמרת העולמית.
הקשר, פרטים
הדור הראשון מ-2007, הוחלף בשני ב-2013, וכאשר הגיע לישראל פגש בקיה פיקנטו – דגם מיני כאח לו שהיה אז הרכב הנמכר בישראל. ממש כך. בתקופה זו היו לא מעט דגמי מיני של מותגים כאלה ואחרים, אחרים פרי שיתוף-פעולה של כמה מהם. מכונית מיני (קטגוריה A) – על ממדיה הקטנים ומחירה הנמוך – נראתה כמו הדבר הנכון לאנשים רבים מאוד החיים בערים.ב-2019 הושק הדור השלישי, וכאשר זה הגיע לכאן שנה מאוחר יותר, פגש קטגוריה כמעט ריקה ממתחרים. כאשר הוצגה המהדורה המחודשת של i10 ב-2023 הייתה זו גם השנה האחרונה של מתחרה מובהקת, שברולט ספארק, כך שבסופו של דבר מדובר בשני דגמי מיני בישראל: יונדאי i10, קיה פיקנטו.
עיצוב, נראות
מרגע השקתה אהבנו את העיצוב של i10 הנוכחית ששילב מאפיינים אופנתיים וספורטיביים ברכב קטן. העדכון מדגיש את הצד האגרסיבי ועושה זאת עם עיצוב בהתאם למרכיבי החזית: הסבכה, הפגוש, יחידות התאורה; תאורת היום המשולבת בשריגי הסבכה בצורת מעוינים "מדליקה", והיא דרך טובה לזהות את הגרסה המחודשת. אהבנו גם את שילוב הגג השחור בצבע המרכב החדש, 'אפור בטון' ואת חישוקי "16 המעודכנים.מפרט הבטיחות שופר, וכולל בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, גם התרעה על שכחת נוסע מאחור, ואלה מצטרפים לשמירה על מרכז הנתיב. אין שינויים בממדים – בסיס הגלגלים 242.5 ס"מ, האורך 367 ס"מ, הרוחב 168 ס"מ והגובה 148 ס"מ.
אין שינויים גם במפרט הטכני; מנוע בנזין אטמוספרי 1.2 ליטר המייצר 84 כ"ס ו-12 קג"מ, תיבה חד-מצמדית 5 הילוכים, האצה ל-100 ב-15.8 שניות ומהירות מרבית של 171 קמ"ש.
יונדאי i10 מוצע בגרסה ידנית שמחירה 79,000 שקלים ובמספר רמות אבזור עם התיבה החד-מצמדית, החל ב-90,000 שקלים ועד ל-98,000 שקלים, מחירה ברמת האבזור המהודרת 'סופרים', והיא זו שנבחנה.
נהג, נוסעים
השינויים בסביבת הנהג קטנים, אך אלה כוללים גם ריפוד בהיר חדש, ויחד עם שילובי גוונים בסביבת הנהג יוצרים אווירה נעימה ועשירה מהצפוי ברכב קטן. כצפוי ברכב כזה, הפלסטיק אינו רך למגע, אבל התכנון והעיצוב משפרים את התמונה. תבניות המעוינים יחד עם מרכיבים שימושיים כמו המדף שמעל תא הכפפות או עיצוב פתחי האוורור. אהבתי שיש מלפנים שקע USB רגיל וגם קטן (C).
מערך המולטימדיה המעודכן כולל כעת קישורית (קארפלי) אלחוטית שפועל היטב. בגלל שמדובר ברכב פשוט, הוא אינו עמוס בפרטים והתפעול לכן קל ופשוט – מתפעול הצג הכולל לחצנים פיזיים של קיצור דרך, דרך בקרת אקלים חיצונית, ועד מחשב הדרך המפורט שבמחוונים. המחוונים המוקרנים חדשים ומורכבים משני עיגולים שמאכלסים מד מהירות ומד סל"ד ספרתיים דווקא. באופן משעשע המסגרות מתעבות עם עליית הסל"ד.
קל לקבוע תנוחת נהיגה נכונה גם אם מיקום ידית כיוון הגובה קרוב מדי לדופן. מושב הנוסע שאינו מתכוון לגובה מעט נמוך. המושב נוח בנסיעות קצרות אבל מעט נוקשה וחסר תמיכות מדויקות, והדבר פוגע בנוחות בנהיגה ממושכת.
הכניסה לאחור נוחה, והמרחב שם יחסית טוב, עם מרווחי רגליים וראש מפתיעים לטובה.
תא המטען אינו גדול (252 ליטר) אבל מספיק לרכב בשימוש עירוני. חבל שמדף הכיסוי אינו מתרומם עם הדלת שמצדה אינה נסגרת בקלות (בעיה מוכרת בדגם זה).
מנוע, ביצועים
יש משהו נחמד ביציאה לדרך עם מכונית כזו לאחר עדר החשמליות הגדולות והכבדות מסין שבחנתי לאחרונה. הדבר הראשון הבולט הוא ההתנהלות הקלילה של רכב ששוקל טון (1.01 טון ליתר דיוק) ולא שניים. בכל אופן, זהו רכב קל גם בהשוואה לדגמים רגילים.
מנוע ה-1.2 ליטר אינו חזק, שיא התפוקה שלו מושג בסל"ד גבוה, אבל התוצרת מספקת שימוש אופייני רגיל. עם זאת, התיבה הרובוטית הפוגמת בביצועים – עם התיבה הידנית, משך ההאצה ל-100 קמ"ש קצר ב־3.2 שניות – עדיין מפריעה; אפשר להביא לכך שתשלב באופן רך, אבל ההשהיה הארוכה מביאה לאובדן תנופה המוצא ביטוי בעיקר בעליות. דבר זה בולט בהילוכים הנמוכים, בייחוד בשילוב בין ראשון לשני. לפעמים העדפתי לעבור לתפעול ידני ולבצע חיקוי להעברה עם הרפיה מהמצערת. הבעיה היא שפעולה כזאת לא טבעית למי שרוצה תפעול אופייני של תיבה אוטומטית. שתי הערות: א. בזחילות חניה התיבה פחות הפריעה מהצפוי; ב. בהאצות בעליה נוצר לעתים דרדור קל. לבורר אין מצב P, ובחנייה יש להשאיר ב-N ולהקפיד בעניין בלם החניה.
השילוב האיטי, יחד עם חובה לסל"ד גבוה למקסום ביצועים (שאינם מרשימים), יביא לכך שעקיפה בתנאים מכבידים אינה מומלצת. עם זאת, אין בעיה לנוע במהירויות גבוהות בכבישים בין-עירוניים. כדי לשפר ביצועים, יחסי ההעברה קצרים ביחס, הם עוזרים למקם את הסל"ד גבוה אבל אז שומעים היטב את פעולת המנוע.
צריכת הדלק טובה: בין 14.5 ק"מ/ל' ביום מבחן מאומץ ל-16.9 ק"מ/ל' בקצב רגיל, וגם 19.2 ק"מ/ל' בשיוט נינוח.
נוחות, התנהגות
ל-i10 בולמים נוקשים ביחס. אלה מרסנים היטב את פעולת המרכב, אבל אינם סופגים כראוי שיבושים בינוניים או גדולים; צמיגים בחתך ספורטיבי (195/45-16) אינם עוזרים בספיגת מהמורות. נוחות הנסיעה משתפרת ככל שהמהירות עולה וטובה יותר בכבישים הבין-עירוניים. בנסיעה שם, בולטים רעשי הרוח והכביש המכסים על רעשי המנוע.אותה קלילות שצוינה קודם מוצאת ביטוי גם בשינויי כיוון מהירים, וההיגוי משתף פעולה; גרסת 'N ליין' נראית ממש טבעית כאן. הבלמים פועלים היטב, המשקל הקל עוזר לבלימה מיידית, אך התגובה לפעמים חדה מדי. כאשר הבלימה חזקה ממש, נפגעת במעט היציבות הכיוונית. בימי המבחן שהיו סוערים הורגשה גם רגישות לרוחות צד.
סיכום, תמורה
הימים בהם מכוניות מיני עלו בין 70,000 ל-80,000 שקלים עברו; הן הרבה יותר יקרות היום, אבל גם הרבה יותר מצוידות מאשר קודם. יונדאי i10 ברמת האבזור המהודרת שנבחנה עולה 97,000 שקלים אך מביאה עמה תא נוסעים עם אווירה צעירה ועשירה.העניין הוא שגם שאר השוק התייקר, ומעבר לסופרמיני יחייב תוספת של 20,000 שקלים.
כאמור, בקטגוריה הזאת נמצאת מול i10 ובתחרות ישירה פיקנטו הוותיקה והקטנה יותר, שמחיריה דומים וגם לה תיבה דומה.
בסופו של דבר i10 היא עדיין מכונית יעילה וטובה מסוגה כמעט בכל תחום, למעט התיבה, ומתגלה כשימושית ויעילה, עם יכולת נאה ביחס לגודלה.
*פורסם לראשונה ב- 05/02/2024 - נוספה סקירת וידאו.
