בהיצע הגרסאות המקומי מוצעת גם 'ווילדטרק' - יקרה עוד יותר (365,000 שקלים), אך הפרש המחיר הזה (12%) כולל מפרט משופר בהרבה הן במערכת ההנעה והם באבזור. האם דווקא הגרסה היקרה יותר היא זו העדיפה? לקחנו להתרשמות.
השינויים
לריינג'ר 'ווילדטרק' מנוע (טורבו-דיזל, 2.0 ליטר) הדומה בבסיסו לזה המשרת את הגרסה הבסיסית. עם זאת, בעוד שבזו מגדש טורבו יחיד, ב'ווילדטרק' ישנם שני מגדשים - אחד 'רגיל' (עם גיאומטריה משתנה, כמקובל) ואחד מוגדל (ללא גיאומטריה משתנה) הפועלים באופן טורי (בי-טורבו; קודם מגדש קטן, אח"כ מגדש גדול). התוצאה: 205 כ"ס ו-50.9 קג"מ (לעומת 170 כ"ס ו-41.3 קג"מ) – מומנט גדול משמעותית, רצועת כוח מעט רחבה יותר (בעיקר בסל"ד גבוה).פרט למנוע, ל'ווילדטרק' תיבה אוטומטית-פלנטרית עם 10 הילוכים (לעומת 6 הילוכים בגרסת 170 כ"ס) עם מצמד רב-דסקי, המותקן בינה ובין תיבת ההעברה. דבר זה מאפשר מצב של הנעה כפולה גם לכביש (בגרסת 170 כ"ס תיבת העברה 'פשוטה', ללא מצמד, לשטח בלבד).
מערכת ההנעה המשופרת מעניקה, על הנייר, שיפור משמעותי בביצועים: 10.5 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, לעומת 12.1 שניות ב-170 כ"ס. בשני המקרים, המהירות המרבית מוגבלת ל-180 קמ"ש.
רשימת האבזור ב'ווילדטרק' נדיבה יותר ביחס לזן ב-'XLT' וכוללת, בין היתר, מסך מוגדל למערכת המולטימדיה ("12, במקום "10), כניסה והנעה ללא מפתח (לדלתות הקדמיות בלבד), מערך מצלמות היקפי, מערכת עזר חצי-אוטונומית לחנייה, מושבים עם ריפוד דמוי-עור, חימום (לקדמיים) וכוונון חשמלי (למושב הנהג), חימום לגלגל ההגה. מבחוץ גם תאורת 'לד' מלאה, חישוקי "18, מדרגות צד לסיוע בעלייה לארגז.
מבחוץ
על אף שמדובר בטנדר, ריינג'ר 'ווילדטרק' עורר לא מעט עניין במהלך ימי המבחן בזכות צבעו הייחודי (כתום-צהוב, 'Cyber Orange'). לולא הצבע, ריינג'ר מן הסתם לא היה מושך תשומת לב מיוחדת. הגוון הייחודי הבהיר מבליט את הגימור המוכסף של חלקי המרכב השונים (קשתות העמסה, מדרגות צד, כאילו-מיגון-גחון) ולחלקים המושחרים (חישוקים, בתי גלגלים) ליצירת מופע מהודר ועדכני, אהבתי.
מבפנים
הכניסה לריינג'ר נוחה למדי - יש ידיות אחיזה צדיות, מדרגות הצד גדולות ונוחות. סביבת הנהג מקנה תחושה מודרנית ונעימה הודות למסך המרכזי הגדול בעל הרזולוציה הטובה. גם התפירה הכתומה מוסיפה.
לצד כל אלו, בהינתן העובדה שמדובר בטנדר העולה מעל 350,000 שקלים, סביבת הנהג אינה מהודרת או איכותית כנדרש. תוספת המחיר אינה כוללת, למשל, מערכת שמע משופרת (זמינה בתשלום נוסף), גג-שמש חשמלי או אפילו תאורה במראות של סוכך השמש עבור הנוסע. בנוסף, איכות החומרים לא גבוהה באזורים נרחבים - חרף ציפוי דמוי-עור רך באזורים מסוימים - ואיכויות הגימור וההרכבה אינן מוקפדות. מובן שמדובר ברכב עבודה במקור, אבל בהינתן המחיר יש בעיה.
המושבים הקדמיים אינם מהנוחים שבנמצא - המסעד נמצא קעור מדי והתחושה הייתה של ישיבה במושב קטן יחסית, גם לי וגם לבת הזוג שלי; אני לא אדם גדול במיוחד, והיא אף קטנה פיזית בהרבה. כן אציין כי למרות תחושת אי-הנוחות, לאחר יום שלם ורצוף של נהיגה, לא הרגשתי עייף מדי בסיום הנסיעה.
פרט לענייני הגימור והמושבים, התכנון והביצוע של חלל הנוסעים דומה לזה של הגרסה הבסיסית, מה שאומר תכנון וביצוע טובים.
מניעים
למרות השדרוג המשמעותי במפרט הטכני, לא מצאתי את מערכת ההנעה כמצטיינת. לחיוב יצוין כי פעולת מערכת ההנעה מעודנת יחסית – המנוע נשמע באופן קבוע אך הוא אינו מציק, העברות ההילוכים חלקות למדי. גם כושר צבירת המהירות טוב בהחלט, כל זמן שמדובר בהאצה רצופה.עם זאת, תוספת הכוח לא פתרה את בעיית האצות הביניים, החשובות לצרכי עקיפה: ישנה השהייה מוחשית בין הלחיצה העמוקה על המצערת ועד לתגובה הנדרשת להאצה חריפה. להערכתי, מקור הבעיה הוא בתיבת ההילוכים, המורידה ארבעה הילוכים בבת אחת, כאשר לכך נלווית השהייה מסוימת בפעולת המגדשים, וכל אלה תוך התמודדות עם משקל עצמי של כ-2.3 טון, משקל גבוה בכ-200-300 ק"ג ביחס להיילקס ולדי-מקס. מספר מדידות של זמני האצות ביניים איששו את התחושה: כ-8-8.5 שניות להאצה מ-80 ל-120 קמ"ש, במישור, הם פרק זמן ארוך יחסית.
צריכת הדלק שנמדדה לאורך המבחן שנערך בקצב מתון יחסית הייתה כ-8 ק"מ/ל', לא מעט.
נינוח
תחומים בהם ריינג'ר מתעלה הם, כמקובל בפורד, רמת עידון גבוהה ופעולת המתלים מוצלחת. פעם אחר פעם, ניכר כי מי שאחראים בפורד על תכנון המתלים הם מבעלי המקצוע היותר-טובים בתעשייה. למרות שמדובר בטנדר עם קפיצי עלים מאחור (וללא משקל בארגז) המאפשרים כושר נשיאת משקל של כ-900 ק"ג, פעולות השיכוך וההחזרה של הבולמים מרשימות ביותר. כמובן שהפעולה איננה מושלמת – פעולת ההחזרה אינה לגמרי הדרגתית, אך ביחס למקובל בטנדרים מדובר ביכולת גבוהה.גם היכולת הדינמית מושפעת מכך לטובה, בזכות ריסון יעיל של המרכב בפניות. כמו כן, למרכב תגובות מדודות להרפיית מצערת – וכל אלו מסייעים לנהג לשלוט במרכב הגדול והכבד בעתות חירום. דוושת הבלם מצריכה לחיצה עמוקה יחסית לטובת עצירה.
בידוד הרעשים יעיל וטוב אף הוא - כמובן שהבידוד אינו מוחלט, אך הוא מוחרש באופן ראוי. עוד תחום הראוי לציון גבוה הוא מערכות הבטיחות המתקדמות, כדוגמת זו המיועדת לשמירה על מרכז הנתיב, ואלה עובדות מצוין. אם כבר בטיחות, נזכיר כי לריינג'ר דירוג של 5 כוכבים במבחני הריסוק האירופיים (2022).
בין הרים ובין סלעים
עבור פרק השטח נבחרה שמורת יער אלונה והר חורשן, עם טיפוס לנ.ג 186 - קטע טרשי, אך לא קשה באופן מיוחד. לרשותי עמדו מנוע 50.9 קג"מ, יחס העברה נמוך (2.72:1), גלגלים בקוטר "31, נעילת דיפרנציאל אחורית אלקטרונית, מערך צילום היקפי, בקרות עזר לשטח. במגרעות: מרכב גדול, זוויות מרכב (בעיקר בטן, נטישה) לא משהו.את הקטע גם עליתי וגם ירדתי, אך התחושה היא שהמעלה הזה הוא פחות-או-יותר קצה גבול היכולת של ריינג'ר. הבעיה העיקרית היא בממדים ובראות המוגבלת לפנים, שהקשו על תמרון עצמי בשטח מבלי להתגרד על סלעי קיומנו. עם זאת, במונחים של רכב עבודה, ריינג'ר יעשה את המוטל עליו, כאשר יתרונו הגדול הוא באותה ספיגת שיבושים יעילה הבאה לידי ביטוי גם בשטח.
מחשבות
עוד לפני מבחן השוואתי, אני מעריך שפורד ריינג'ר הוא מהטנדרים היותר-טובים בקטגוריה – בעיקר בזכות המתלים שלו ורמת העידון הגבוהה. שילוב התכונות הזה הוא שסייע לריינג'ר להפוך, בין היתר, לטנדר הקל הנמכר ביותר באירופה בשנים האחרונות.עם זאת, אילו הייתי נדרש לרכוש טנדר והייתי מתעניין בריינג'ר, הייתי שוקל בעיקר את תוספת המחיר ב'ווילדטרק' מול העובדה שמערכת ההנעה אינה אפקטיבית כמשתמע מן הנתונים, האבזור מועשר אבל לא מצדיק, ומנגד הרכב מציע הנעה כפולה גם בכביש.
כך או כך, גם בגרסת 'ווילדטראק' ריינג'ר הוא רכב מוצלח, אלא שהוא מוצע במחיר גבוה מדי. מי שיתעקש על טנדר 1-טון מעודן יכול לבחון את אחיו הכמעט-תאום של ריינג'ר: פולקסווגן אמארוק, המבוסס על ריינג'ר ונמכר בישראל עם מנוע דיזל V6 בסכום דומה. לאנשי פורד ממתין אתגר לא פשוט.
