ובכן, בסיס הגלגלים 266 ס"מ והאורך 435 ס"מ גדלו ב-6 ס"מ וב-15 ס"מ בהתאמה. הרוחב והגובה כעת 183 ו-158 ס"מ, גידול של 3 ס"מ. הרצפה היא K3 – 'הפלטפורמה המולטי אנרגטית' המשמשת גם את יונדאי אלנטרה וקיה נירו.
כאן בישראל
הדגם החדש משווק בישראל מספטמבר 2023, ומוצע כאן במספר גרסאות הנעה. טורבו-בנזין 1.0 ליטר 120 כ"ס; היברידית עם מנוע 1.6 ליטר אטמוספרי, 139 כ"ס; רגילה, עם טורבו-בנזין 1.6 ליטר.עם השקת הדגם בלט פער המחירים בין שתי הגרסאות החזקות יותר ובין זו עם מנוע ה-1.0 ליטר שעמד על 17,000 שקלים; מחיר גרסה זו היה אז 145,000 שקלים. מאז ובעקבות המצב, המחירים עלו; כעת עולה גרסה זו 155,000 שקלים, אבל הפער עדיין ניכר; קונה עם הטורבו-בנזין החזק עולה 14,000 שקלים יותר, זו ההיברידית יקרה ב-18,000 שקלים.
המחיר הקודם שמר את קונה באזור של דגמי הפנאי הקטנים; הרכב אמנם גדל משמעותית, הממדים שלו כמו דגם פנאי קומפקטי (C-SUV) – אבל הוא מוגדר על-ידי יונדאי עצמה כ-B-SUV.
מול הממדים שגדלו ועל רקע המחיר הגבוה של הגרסאות האחרות, מעלה הגרסה הזו שתי שאלות: א. האם המנוע מספק? ב. איך התמורה למחיר של גרסה זו?
מה נשתנה
המנוע בגרסה זו הוא טורבו-בנזין 1.0 ליטר במבנה 3 צילינדרים וזה מייצר 120 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-20.4 קג"מ ב-2000-3500 סל"ד. התיבה היא דו-מצמדית עם 7 הילוכים, משך ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 11.7 שניות והמהירות המרבית היא 180 קמ"ש.בנוסף, המתלה האחורי הוא מסוג קורת מתח, בשעה שבהיברידית הוא רב-חיבורי. גרסה זאת קלה ממנה ב-90 ק"ג ל-1320 ק"ג.
מסתגלים למראה
העיצוב ללא שינוי, אבל החישוקים השונים – כאן "16 בהשוואה ל־"18 ברמות האבזור הגבוהות של הדגם – נראים מעט קטנים, אם-כי לא באופן המפריע לעין. גם לאחר שהתרגלנו, קונה נראה גדול ביחס לדגמים מאותה קטגוריה – בעיקר בגלל שהוא כזה, גם העיצוב תורם לכך – העיצוב ספורטיבי פחות ומרכיבים מסוימים, כמו מגיני הפלסטיק הבולטים בגסות מעל הגלגלים, עושים אותו קשוח יותר. עם זאת, החזית האטומה עם רצועת תאורה דקה המחליפה את הסבכה ויחידות תאורה בולטות הנמצאות בקצוות התחתונים – כמו בדגמי יונדאי החדשים האחרים – עדיין דורשת הסתגלות.
האבזור בסביבת הנהג וגם מרכיבי תפעול שונים בגרסה זו, המוצעת רק ברמת האבזור 'פרמיום', שהיא הפשוטה בין רמות האבזור. ראשית, אין לוח מחוונים מוקרנים אלא שני צגים נפרדים ועגולים עם תצוגת LCD, והתוצאה פחות נאה מאשר ברמות האבזור האחרות. החלק המרכזי בצג, העשיר בחיוויים ובמידע ממחשב הדרך, נראה בימים שטופי שמש כהה והוא אינו מספיק קריא. כאן בין המושבים בורר הילוכים 'כמו פעם' ולצידו בורר מצבי ניהוג במבנה מקורי. בין השאר ניתן לבחור בין שלושה מצבים לשטח, זה מעט יומרני אבל בהחלט לא מפריע. אין בקרת אקלים והצג התחתי לכן חסר, אך פתחי המיזוג לאחור נשארו.
כאמור, זו רמת האבזור הנמוכה, ולכן אנחנו סלחניים יותר לכך שהמשטחים בסביבת הנהג ואלה של דיפון הדלתות עשויים פלסטיק קשיח שאינו איכותי למגע, והצבע השחור אינו מוסיף; בסופו של דבר, מדובר ברכב עממי.
גם בגרסה זו צג "12.3 גדול החובר ללוח המחוונים ליצירת יחידה אחת, התצוגה מעט כהה, אך נאה לעין וחיבור ממשקי קישור אלחוטי ונוח. תפעול מערכת השמע אינו תמיד נוח וקליטת שידורי הרדיו בינונית.
דרך הצג ניתן לנתק מערכות התרעה טרחניות המרבות בצפצופים, כמו זו המתייחסת למהירות, אך הדבר מחייב חפירה בתפריט. טוב שאת תיקון ההיגוי הפעלתן ניתן לנתק דרך ההגה ובפשטות.
תנוחת הנהיגה גבוהה ומאחורי גלגל ההגה הנאה בולטת העובדה שהרכב אכן גדול מהמקובל בקטגוריה, ועיצוב מכסה המנוע מדגיש זאת. המושב התגלה כנעים בנהיגה למרחקים ארוכים למרות שאינו מצטיין בתמיכות צד, אך מוסיף לנוחות הישיבה תמיכה לגב ובתפעול חשמלי.
המרחב מאחור ממש בסדר לשניים, מרווח הרגליים טוב ומרווח הראש סביר.
תא המטען גדול, נפחו 466 ליטרים, הוא שימושי מאוד, ניתן לקבוע שני גבהים לרצפה ובתחתית שוכן צמיג רזרבי החסר בהיברידית.
הכוכב
כוכב המבחן הוא כמובן המנוע, ונתוניו מעלים כאמור את השאלה: האם הוא והם מספקים ברכב שגדל משמעותית? התשובה הקצרה היא: כן.עם התנעה הוא מתעורר עם רעש אופייני למנועי שלושה צילינדרים, אבל הרעש נרגע במהירות ופעולת המנוע שקטה ונעימה בשימוש יום-יומי.
תגובת המצערת אינה חדה, ונדרשת לחיצה משמעותית ביציאה מהמקום כאשר רוצים שהזינוק יהיה אפקטיבי, ונדרש שבריר שנייה כדי שהמנוע יבנה כוח ויגיע לסל"ד היעיל.
בכל מקרה לרוב הביצועים מספקים ובמהלך הנהיגה טובים יותר ממה שעולה מנתון התאוצה ל-100 קמ"ש (11.7 ש'). המנוע הקטן במיטבו בסל"ד בינוני, מאפשר לרכב לרכוב על גלי המומנט – הוא מגיב היטב כאשר מביאים אותו לסל"ד גבוה. כעולה מהנתונים זה אינו רכב מאוד מהיר, אך למעט מקרים יוצאי דופן המנוע אינו מתאמץ מדי גם בעומס. בנוסף, פעולתו נעימה מזו של מנוע הבנזין (האטמוספרי) המשרת את הגרסה ההיברידית, ביחוד תחת עומס וכאשר המהירות עולה.
התיבה מתפקדת היטב, גם אם לעיתים פעולתה אינה חלקה. מערך הדימום/התנעה עשוי להיות פעלתן מדי, אך קל לנתקו.
צריכת הדלק בתוואי המבחן ובעומס גבוה הייתה 11.6 ק"מ/ל'. צריכת הדלק במשך כל המבחן הייתה 16 ק"מ/ל' ובשיוט נינוח גם 17.5 ק"מ/ל'.
תנועות
למרות מתלה אחורי פחות מתקדם ובזכות צמיגים עם חתך נמוך פחות – 205/65-16 בהשוואה ל-215/55-18 – נוחות הנסיעה עדיפה על זאת של הגרסה ההיברידית. הרכב מסנן את החלק הכואב של רוב המפגעים ואינו נחבט. עם זאת, הכיול הבסיסי הרך מדי וריסון פעולה שאינו מתעלה גורמים לכך שהרכב נע מדי לאחר מעבר על שיבושים גדולים בכביש גלי. פעולת המתלים אינה שקטה ואלה משדרים שהם 'עסוקים'.בנסיעת שבילים קונה אינו מפגין חוסן מבני בולט, נוחות הנסיעה אינה מרשימה, אך בקצב הנכון הוא רכב נעים גם בדרכי טיול מוסדרות.
בכביש המתפתל הופתענו לשמוע יללות גומי. מסתבר שהמנוע הקטן מסוגל לאתגר את אחיזת הצמיגים, המעט פחות טובה מאשר בהיברידית, גם בגלל סוליה שהיא רחבה יותר כעולה מנתוני הצמיג.
היכולת הדינמית לכשעצמה טובה, והרכב מתנהל בכביש המעוקל באופן קליל, דבר הבולט גם ביחס לגרסה ההיברידית. התגובה להפניית ההגה חדה ומיידית יותר ומשקלו עדיף ביחס למה שזכרנו. פעולת הבלמים צפויה, קל למנן את העוצמה ולשמר את דיוק המערכת – בעידן החשמלי זה לא דבר שגרתי.
יש תמורה
עוד לא בחנו את הגרסה החזקה ביותר של קונה, אבל אחרי שעות נהיגה ארוכות עם זו החלשה נראה כי היא מעניקה את התמורה הטובה במבחר הגרסאות של הדגם הזה.יונדאי קונה בגרסת הליטר עומדת היטב בעיקר המטלות של רכבי פנאי קטנים, והיא נטולת מגרעות בולטות. מחירה גם כעת רחוק מרוב דגמי הקטגוריה שמעל, למרות הממדים הקרובים, ולמרות שהיא יקרה מרוב המתחרים הישירים, הרי קונה, בכל זאת, גדול מהם.
