על העיצוב, עליו חתום גרי מק'גברן (McGovern) תפסה טרמפ אפילו ויקטוריה בקהאם – אקסית להקת 'ספייס גירלס', אשתו של שחקן הכדורגל המצליח לא פחות ובכלל אושיה בזכות עצמה – כאשר חנכה מהדורה מוגבלת לכבודה. "עיצבתי רכב שאני ארצה לנהוג בו, רכב שאני חושבת שגם דיוויד ירצה לנהוג בו". נו, אז אמרה.
הדור השני של איווק הושק ב-2018 והגיע לכאן ב-2019. ב-2023 הוכרזה מתיחת פנים לדגם הזה, והמהדורה המחודשת משווקת מזה חודשיים. איווק מוצע בישראל בגרסת טורבו-בנזין 2.0 ליטר 200 כ"ס ולמבחן התייצבה זו ברמת האבזור 'S' שמחירה 390,000 שקלים.
אפרופו בישראל
וכן, למרות שהדגם מוכר וקצת התרגלנו לעיצוב הוא עדיין נאה. אתם יודעים מה, הוא עדיין חתיך. יש הרבה נאים, הוא ספציפית חתיך. בכל מקרה, השינויים שנעשו בחוץ מינוריים יחסית, ואלה כוללים יחידות תאורה חדשות אך לא שונות מאוד מאלה הקודמות, ועוד פריטים קטנים, וזה נהדר, כי באמת לא צריך לשנות ממש. מה כן? הייתי מעדיף את הרכב בצבע כחול או ירוק, במקום הקרם ברכב המבחן. כאילו, אתה לא צריך נצנצים כדי להבליט כמה שאתה יפה, אבל וואלה, גם לא צריך להחביא את זה. אם כי מטבע הדברים הם בולטים פחות בסביבת הנהג.
אפרופו סביבת הנהג
סביבת הנהג עברה שינויים אף היא, אלא שכאן הם בולטים ומשמעותיים יותר. בעיקר, שני הצגים המרכזיים היו לאחד 'צף' בגודל "11.4, בורר ההילוכים שונה וההגה חדש, עם חלק מרכזי קטן יותר.העיצוב הנקי, כמעט ללא פקדים חיצוניים, ושילוב הצבעים הבהיר יוצרים סביבת נהג מכובדת ואלגנטית. עם זאת לא הכל פסטל בממלכה הבריטית – תפעול המולטימדיה לא פשוט והצימוד האלחוטי לאנדרואיד אוטו לא תמיד שיתף פעולה. עם אפל קארפליי הכל היה בסדר. לבד מזה, מערכת השמע, שאמנם אינה ממותגת, איכותית להאזנה משובחת ועוצמתה מרשימה. לרכב גג פנורמי גדול עם כיסוי נגלל, והמזגן לא התקשה לצנן את רכב הפנאי לאחר שהתבשל ארוכות תחת קרני השמש הקופחת. לשלילה אציין כי ציפיתי שיהיה אוורור במושבים הקדמיים. אבל לשווא.
המושבים נוחים, שניהם בתפעול חשמלי ולזה של הנהג גם זיכרונות. מרווח הרגליים סביר בלבד, אולי מעט פחות, שכן הקונסולה המרכזית גוזלת מעט מקום מרגל ימין. הראות החוצה סבירה מינוס, תוצאה של קו חלונות גבוה מאוד והיעדר רווח בין המראות הגדולות לקורות הקדמיות.
מאחור המצב סביר עד סביר מינוס, עם מושב שאמנם בסיסו ארוך יחסית אך אינו נוח במיוחד. משענת הגב אינה ניתנת לכוונון זווית ויש מנהרת הינע גבוהה במרכז הרצפה. מרווח הברכיים סביר בלבד – בכל זאת, בסיס הגלגלים 268 ס"מ – מרווח הראש טוב בהחלט ומרווח כפות הרגליים מעולה. במרכז המושב משענת יד עם מקום לצמד כוסות, כצפוי יש פתחי מיזוג וקו החלונות סופר-גבוה, תוצאה של העיצוב היפהפה. בהצלחה בהעסקת הילדים שיראו כלום החוצה.
בתא הנוסעים אין הרבה תאי אחסון כמתבקש מרכב פנאי, אך הפיצוי, על הנייר, מגיע בדמות תא מטען בנפח 591 ליטרים שזה סופר-מרשים. עם זאת, נראה שיש פחות, הרבה פחות; אולי כי המדידה נעשתה מרצפת תא המטען ועד לתקרה, ולא עד למגש האחורי.
תפעול דלת תא המטען, כנדרש חשמלי, ובמצאי ווי תלייה ועגינה, כמו גם תאורה ושקע 12 וולט. יש גם גלגל חלופי וזה חובה ברכב שמכבד את עצמו, אם הוא מצהיר שיש לו יכולות פנאי. וכאן הייחוס המשפחתי מחייב.
אפרופו הייחוס המחייב
מבין רכבי הפנאי הקומפקטיים, בוודאי בבתי הגידול של מותגי יוקרה, לאיווק יש יכולת שטח מהמכובדות ביותר. אמנם, זווית הגישה לא משכנעת (22.2 מעלות) וגם זווית הבטן אינה מרהיבה (20.7 מעלות) אך זווית הנטישה כבר מכובדת (30.6 מעלות), מרווח הגחון נאה בהחלט (21.2 ס"מ) וכושר הצליחה המוצהר הוא 53 ס"מ. אל נתוני המרכב האלה מצטרפת הנעה כפולה יעילה הנשלטת על-ידי מערכת 'טריין רספונס' והיכולת בשטח נאה בהחלט. אי שם ליד יער בית קשת, בקרת המורד הפגינה יכולת נאה.כל עוד מהירות הנסיעה אינה גבוהה, נוחות הנסיעה סבירה בהחלט, גם בשבילים עם הפרשי גובה, מעברי מים, אבנים זרועות ושתולות. לא מעבר. לזכות הדגם גם מערך מצלמות יעיל, לא רק כי הוא היקפי, אלא כי יש חלוקה הגיונית ויעילה לנהיגת כביש או שטח; הבחירה באחרון תעניק צילום גחון עם הדמיית הגלגלים הקדמיים. יעיל בהחלט. לא תמצאו את ההדמיה הזאת בנהיגת כביש.
אפרופו כביש
נוחות הנסיעה אינה אחידה. טובה במהירויות נמוכות על מפגעים קטנים, חלקם נעלם תחת הצמיגים השמנמנים (235/60-18) וסבירה פלוס על כאלה בינוניים וגדולים. בכביש בין-עירוני לעומת זאת, נוחות הנסיעה סבירה בלבד; על כביש גלי ריסון המרכב לא מוצלח. בידוד הרעשים סביר בהחלט.ההפתעה הגיעה בכביש מפותל, בו הפגין הרכב יכולת דינמית גבוהה, לא מעט בזכות ההנעה הכפולה היעילה מאוד, עם הידוק ישבן קליל במגבלות האחיזה ולכך נוספה רמת אחיזה מכובדת. בניגוד לנסיעה הרגועה, שם הבלימה לא הרשימה, וזה בלשון המעטה, עם מהלך ארוך וספוגי של דוושת הבלם, דווקא במקטע האקשן היה קל יותר להגיע למינון בלימה מדויק יותר. מה שמביא אותנו ליחידת הכוח.
אפרופו יחידת כוח
המנוע ללא שינוי: טורבו-בנזין 2.0 ליטר, 4 צילינדרים המצויד במערך היברידי-מתון (48 וולט). זה מפיק בגרסה זו 200 כ"ס (יש גם 250 כ"ס) ב-5500 סל"ד כמקודם ונתון המומנט שלו מעט מופחת: 32.6 קג"מ המוצעים בכל הטווח שבין 1200 סל"ד ל-4000 סל"ד; קודם: 34.7 קג"מ ב-1300-4500 סל"ד. לרכב תיבה אוטומטית עם 9 הילוכים וההנעה כאמור כפולה. משך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש הוא 8.6 שניות (8.5 ש' לפני כן) והמהירות המרבית 216 קמ"ש. אותם שינויים קטנים שיפרו במעט את צריכת הדלק ופליטת המזהמים.כל אלה מספרים על ביצועים טובים, ואכן, מחוץ לעיר זה המצב. עם זאת בנסיעה עירונית, במעבר מתנועה איטית למהירה, ההשהיה גדולה. בנוסף לכך שלחיצה על הדוושה באותה מהירות איטית ובסל"ד נמוך אינה מניבה האצה ראויה עד ל-2200 סל"ד, הרי כאשר זה קורה, המעבר נעשה באופן ברוטלי ולא מעודן. אז הרכב מבצע טוב כנדרש, אבל הדבר אינו נעשה בנועם ובנינוחות, כמו שמצופה מרכב מבית ריינג' רובר.
שיוט מהיר לעומת זאת מבוצע בנועם ובהילוך התשיעי על 120 קמ"ש, המהירות החוקית המרבית המותרת במדינתנו, מד הסל"ד נח על 1800 סיבובים בלבד. לבד מאלה, התיבה האוטומטית משלבת לרוב את ההילוכים בצורה נעימה אך לא בזריזות רבה.
בסיומו של מבחן עם סל"ד שאינו גבוה במיוחד, צריכת הדלק עמדה על 9.4 ק"מ/ל'. מאחורי גלגל ההגה פקדים להעברת הילוכים, ואלה יעילים מאוד לעקיפה רבת-משתתפים בכביש בין-עירוני. אתם תשתמשו בהם לפי שיקולכם.
אפרופו שיקולכם
ריינג' רובר איווק הוא רכב פנאי יפהפה המציע גם יכולת נסיעה מרשימה מעבר לכביש ביחס למקובל בסגמנט, והרי כך גם מצופה ממנו. הביצועים נאים, נוחות הנסיעה סבירה לרוב והיכולת הדינמית משובחת. מנגד, האבזור סביר בלבד, כך גם המרחב ובעיקר יחידת הכוח איטית במעבר ממהירות וסל"ד נמוכים לביצועים נדרשים, והביצוע אינו מעודן כנדרש.והוא עולה 390,000 שקלים. זה מחיר גבוה לדגם פנאי קומפקטי, גם של מותג יוקרה. מנגד, ובהשוואה למתחרים הישירים בהספק קרוב הוא באותה רמת מחיר, ומביא מעבר להופעה הכה-ייחודית שלו הנעה כפולה, גם כישורי שטח.
