זה הדור הרביעי של מיני החדשה, שיצאה לדרכה ב-2001, וזה הוצג ב-2023. כידוע, מיני הראשונה, ההיא של 1959 בתכנונו של אלכסנדר איסיגוניס, הייתה מכונית ראשונה עם מנוע רוחבי, מה שאפשר מרחב סביר (אז) למרות ממדים זערוריים מאוד. ההצלחה שלה במרוצי ראלי וגרסאות הביצועים שהוצמדו לה מיד, יחד עם עשרות שנות ייצור (עד 2000) העניקו לה מעמד אייקוני בעולם הרכב. גם בזכות מרכיב ההנאה הייחודי שהביאה עמה.
המקורית הייתה מיני עממית, החדשה היא סופרמיני של מותג יוקרה, אבל הרבה, מאוד, נשאר גם עכשיו.
איזה קופר תרצו?
זו פעם ראשונה שהמיני הקצרה בהיצע נקראת פשוט 'קופר', חלק מהסדר שעשתה בעלת הבית, ב.מ.וו, בכינויי הדגמים. אלא שלמרות שהשם אחד, בפועל הדגמים שניים, מבטאים את הגישה של ב.מ.וו "כוח הבחירה" – קו דגמים אחד הכולל גרסאות בהנעה כל-חשמלית או עם מנועי בעירה פנימית.עם הדגם הזה הפער מתחיל כבר ביסוד, ברצפה; בדגמים האחרים של ב.מ.וו אותה רצפה משרתת את ההיצע החשמלי ואת הרגיל. המהדורה החשמלית הנקראת 'קופר E' מבוססת על כזאת שהיא פרי מיזם משותף עם גרייט וול וגם מיוצרת שם. בגרסה זו בסיס הגלגלים 252.5 ס"מ, האורך 386 ס"מ.
המהדורה הנבחנת כאן, 'קופר S' מבוססת על רצפת ההנעה הקדמית UKL, כעת במהדורה השנייה שלה, וזאת שירתה הן את דגמי מיני הקודמים, הן את הדגמים עם ההנעה הקדמית של ב.מ.וו (סדרה 1 וסדרה 2, גם X1 ו-X2). בגרסה זו בסיס הגלגלים זהה למה שהיה בדור הפורש, 249.5 ס"מ וכך גם האורך שהוא 388 ס"מ, הרוחב העומד על 173 ס"מ והגובה המתנוסס ל-141 ס"מ. גם נפח תא המטען נשמר, 210 ליטרים. המשקל הוא 1360 ק"ג
לקופר S מנוע מוכר אף הוא: טורבו-בנזין 2.0 ליטר 4 צילינדרים המייצר 204 כ"ס ב-5000-6500 סל"ד ו-30.6 קג"מ ב-1450-4500 סל"ד – לרצועת כוח של 5050 סל"ד(!). התיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים ההנעה כמובן וכאמור קדמית והקופר הזאת מאיצה ל-100 קמ"ש ב-6.6 שניות ומגיעה ל-242 קמ"ש.
עוד על הדגם החדש; גרסת ONE והתיבה הידנית אינן מוצעות עוד; מיני שימרה מתלה רב-חיבורי מאחור, עדיין מציעה דגם קרוב מאוד עם חמש דלתות, תהיה גם גרסת JCW.
בישראל, מוצעת מיני קופר עם מנוע טורבו-בנזין 2.0 ליטר המייצר 204 כ"ס בשתי רמות גימור – 'קלסיק' ב-205,000 שקלים; 'פאבוריט' ב-224,000 שקלים – ובגרסת S הנבחנת כאן גם היא ב'פאבוריט' ב-285,000 שקלים.
דומה אבל שונה
תחת קרני השמש היוקדת נדרש מעט זמן כדי להסתגל לעיצוב. היא יפה, וכך נדרש; מיני הרי חייבת להיות יפה. היא נראית כמו מיני, וגם זה נדרש; קופר או איך שלא יקראו לה חייבת להיראות מיני. אנשי ב.מ.וו הרי מכירים את החומר. ובכל זאת, משהו בפרופורציות עם החרטום הארוך שהוגבה קלות, החזית עם הפנסים החדשים החסרה כעת פריטים שהיו והשינוי הגדול בחלק האחורי יוצרים מראה שונה. ובכלל ההפשטה מקישוטים חיצוניים יוצרת מראה נקי אך בוטה יותר וגם זה דורש הסתגלות.
לא רק הכדור עגול
השינוי בסביבת הנהג משמעותי הרבה יותר, והוא יפתיע את מי שלא ראה צילומים או לא התוודע לקאונטרימן החדש. בהשראת המקור חזרו אנשי המותג לצג עגול יחיד במרכז והמחוונים מאחורי ההגה בוטלו. כשאלק איסיגוניאס תכנן את הרכב, הוא כיוון לניצול מרבי של חלל הפנים, ומאותה סיבה גם בחר בחישוקים זעירים – ואלה גדולים ממש בקצת מהצג הגדול כיום. הוא בוודאי לא חשב שבמכונית צריכות להיות כל-כך הרבה מערכות שיש לשלוט בהן דרך הצג, בוודאי כאשר חלקן מיותרות.הצג העגול נראה ברכב הקטן יותר ממש ענק. סביבת הנהג שמקיפה אותו עטויה כמו בקאונטרימן אריגים המכסים פלסטיק קשוח. פתחי המיזוג שונים, וביחס לדגם הפורש, עיצוב ידיות הדלת והההגה שונה.
כמו בקאונטרימן הכיוון המינימליסטי יוצר בעיות תפעוליות שפוגמות בחוויית הנהיגה. אחרי הכל קופר S היא מכונית בה אמורים ליהנות מעצם הנהיגה ולא להתעסק ביותר מדי תפריטים סבוכים במהלכה. חלק גדול מהבעיה היא ההתעקשות שמסך אחד יאכלס הן את המחוונים והן את מערך השליטה.
בנהיגה מהירה, כמו שהרכב ממש מפציר לעשות, אפילו מד המהירות שניצב בקצה הצג לא תמיד מספיק ברור. נדרש זמן ונגיעות מקריות כדי להבין איך לראות מחוונים או נתונים מתבקשים, וקצת מביך שברוב מצבי הניהוג, שהיו ברובם למצבי אווירה, אין מד סל"ד. זה מוצג רק במצב הספורט המכונה 'קארטינג', היחיד שמביא תצוגה הולמת לרכב. הלו, אנחנו במיני קופר? באחרים יש ייצוג לסל"ד בקו זעיר שרק אופטיקאי מדופלם יבחין שחל בו שינוי. ושוב גם כאן קישור הטלפון החכם (שסובל מניתוקים מדי פעם) יבטל בעצם את המראה הנבחר לצג, ויראה בכל המצבים דומה. תצוגת אפליקציות כמו וייז מעט קטנה בשל צורת הצג.
כמו בקאנטרי המעבר לעברית במערך שיבש את תצוגת השעון והטמפרטורה החיצונית. הפעם כבר עברנו מיד לאנגלית לטובת תפקוד טוב יותר.
כאמור במיני אין כמעט מתגים חיצוניים, למעט ארבעה לחצנים רבי-תפקידים במרכז אחד מהם, סיבובי, להתנעה. עבור בקרת האקלים או מערכת השמע יש קיצורי דרך בתחתית הצג עם אייקונים קטנים שקשה לפגוע בהם. בקיצור, יותר מדי דברים שדורשים יותר מדי מחשבה במכונית שאמורה שתפעול מערכות בה אמור להיות כמעט טלפתי. בין המושבים קופסה מקורית נאה לאכסון שאינה מאוד שימושית. תפעול גג הזכוכית הכפול נוח אך הכיסוי דקיק ויש להקפיד לסגור אותו ידנית.
כניסה דורשת רכינה והסתגלות קלה לתנוחת הנהיגה הנמוכה יחסית. המושבים נראים נהדר, והם נוחים למרות שתמיכת הגב המתכוונת נוקשה ואינה ממוקמת באופן מדויק. מה שקצת מפריע היא הראות לאחור – וגם לפנים; השמשה הקטנה יחסית גורמת לכך שבעיר קשה לעיתים לראות את הרמזורים.
המושב האחורי נראה דחוק והכניסה אינה קלה, אך יש שם מקום סביר לשניים גם אם האווירה בהחלט אינטימית. תנוחת הישיבה הזקופה מסדרת מרווח ברכיים סביר. גם כאן דיפון הפלסטיק פשוט מדי וחבל שאין פתחי מיזוג. לאווירה תורם החלק השני של גג זכוכית שאינו פוגם במרווח.
תא המטען גדול מהצפוי (למרות שאינו באמת גדול), לרצפה יש שני גבהים ומתחת לה נמצא תא שימושי.
עם כל הלב
אבל לא הגענו לקופר דור רביעי רק כדי להתעסק במולטימדיה שלה. התנעת המיני היא סוג של תהליך משעשע עם סיבוב הפקד ימינה. צריך להיות פרגמטי כדי שהרכב יבין שזה באמת רצוננו. עוד לפני יציאה אני מתאכזב מבורר ההילוכים הקטנטן שהוא סוג של פקד "עולה יורד" מתחת לצג. הוא נוח לתפעול אבל אינו הולם, ומבאס שאין כל אפשרות של תפעול ידני מההגה ובכלל. הלו, אנחנו בקופר S (נראה שזה יתוקן בעתיד).לחיצה מעט חזקה על המצערת מביאה לתגובה נמרצת של יחידת הכוח, והורדת התפוקה לכביש אינה נתקלת בבעיה כל שהיא; אנחנו במקום טוב – ועוד לא עברנו למצב 'ספורט' המחודד יותר.
המכונית אכן חזקה. בהיררכית מיני היא אינה החזקה ביותר – לדור החדש עדיין אין, אבל ל-JCW צפוי הספק מעל 300 כ"ס – ובכלל, 200 כ"ס כיום, גם למכונית קטנה, זה לא ממש הרבה. אבל בקופר הזאת זה ממש כן.
הוא משלב זאת עם אופי מאוד נעים של פעולת המנוע המשלב גם זמינות כוח טובה בסל"ד ביניים וגם כישורי טיפוס לסל"ד ממש גבוה. הוא לא 'מפציר' להגיע לשם, אבל בהחלט יודע לעשות זאת ואז גם מייצר צליל הולם יותר. פעולת התיבה הדו-מצמדית, שאינה מהירה מאוד, נעימה ולפרקים קשה לחשוד שאינה אוטומטית.
למרות הקצב בו נענו צריכת הדלק הפתיעה עם 11.3 ק"מ/ל' ביום המבחן המאומץ, 14-15 ק"מ/ל' בקצב נינוח.
מה שחשוב
אבל כוחה של מיני היה תמיד בפניות. שהרי במכונה כזאת מה שהכי חשוב אינם הביצועים בקו ישר אלא היכולת בכניסה לעיקול וביציאה ממנו. וכן, גם התחושה המועברת לנהג.הכניסה לפנייה גם במהירות נעשית אגב מרכב מרוסן היטב וללא רכינה כל שהיא, והיא בעיקר חדה וזריזה. הבסיס הוא עבודת מתלים טובה וזה מצוין, וההמשך הוא בתגובה נכונה להרפיית מצערת וזה כיף.
קופר S, למדנו כבר במפרט, מביאה מומנט רב כבר בסל"ד נמוך, עניין היכול לאתגר את אחיזת הצמיגים הקדמיים; אלא שאלה – הנקוק S1 Evo3 במידה 215/40-18 – מעניקים אחיזה מכובדת בהחלט, למרות החום הרב שהשפיע עליה.
כיאה למיני היא מגיבה במהירות להפניית ההגה כאילו רק חיכתה לבקשה. אני לא בטוח שאני מקבל מספיק מידע על כך דרך ההגה שבעבר היה יותר כבד ודיבר יותר, ועדיין הוא מהטובים שבנמצא. בכל אופן, כאשר בשיא העומס בפנייה על האספלט החם הגלגלים נאבקים על אחיזה, ניתן לחוש בכך דרך גלגל ההגה.
פחות מרשימים הם הבלמים. יש בפירוש שיפור בהחלטיות וביציבות בבלימה ועדין פה ושם חשנו דרך הדוושה חריקות ותחושות רעד קלות.
אותו כיול מתלים שנועד להעניק למיני כישורים דינמיים מכובדים, אינו מכוון אותם לשירותי נוחות מופלגים. עם זאת, ולמרות נוקשות מובנית, נוחות הנסיעה סבירה ביחס מכיוון שתחת עומס הבולמים "פועלים", מסתדרים עם פני הכביש ואינם גורמים לרכב להתרסק על שיבושים. אופן פעולה זה משדר כי הושקע לא מעט בתכנון ובביצוע של מערך המתלים. נוחות הנסיעה משתפרת כלל שעולה המהירות, והכיול המדובר אחראי גם לשיכוך ראוי של הרכב עם מעבר על כביש גלי. רעשי הרוח והכביש בולטים.
יש חיוך
הנדסת האנוש במיני עלולה להפריע למי שאוהבים לנהוג ורוצים לקבל מידע מיידי וישיר, כולל זה של הסל"ד וכל הזמן, ואינם מתמוגגים מריצודי צגים, תאורות אווירה וצלילים מיותרים בכל לחיצה. מצד שני גם למיני יש קהל אחר שקונה את הדגמים שלה לאו דווקא כדי לנהוג בהם בעיקולים ההם.ועדיין יש בקופר S משהו מאוד משמח. כן, היא מאוד יקרה – 285,000 שקלים לסופרמיני עם 204 כ"ס – כי מיני החדשה שהפציעה בתחילת האלף היא כזאת.
אלא שיצרנים של מותגי יוקרה נוטשים את המכוניות הקטנות ועוד יותר את הספורטיביות שבהן ואילו מיני נותרה בזירה הזו. כיום היא כמעט לבד וללא מתחרים, ומי שרוצה את השילוב הזה ויכול לו מהבחינה הכלכלית ימצא גם במיני החדשה מכונה שמעניקה הנאה מעצם מעשה הנהיגה.
