גרסה: 2.0 ליטר טורבו, אוט' (6 היל'), הנעה קדמית
מתחרים: סיטרואן DS3 קבריו (לא מוצעת כרגע בישראל)
מחיר: 260,0000 שקלים
מכוניות יקרות, במיוחד מכוניות פתוחות, מושכות מהסביבה שני סוגים של תשומת לב. בחלק מהמקרים תשומת הלב אינה חיובית, וזה נאמר בעדינות. לא פעם נראה שהמבטים הם מהסוג ההוא שמשמח אותך שאתה לא מחנה כעת את האוטו.
אבל עם מיני קבריולה זה היה אחרת. אנשים פשוט הסתכלו וחייכו. הילדים הקטנים שהצביעו וצעקו "אמא, תראי, לאוטו הזה אין גג", צעירים, מבוגרים, כולם נראו מרוצים מהמיני. מרוצים ממנה בעמידה כשעמדו לידה ברמזור או כשותפים לנהיגה בכביש. משעשע במיוחד היה אופנוען מקועקע עם לבוש תואם והארלי–דווידסון רועש שיישר איתי קו בזמן הנסיעה החצי–פקוקה באיילון אחר הצהריים כדי לצעוק לי עם חיוך ענק "חייבים רוח בחיים!", לסמן לי כמה פעמים עם אגודל לשמיים, ולנופף לי לשלום בשמחה לפני שנעלם בין טורי המכוניות.
המיני הזאת פשוט מוציאה מהסביבה את הצד הטוב שלה, ובאופן שקשה לפספס.
על המספרים
גרסת הקבריו של הדור הנוכחי של המיני החדשה גדולה מקודמתה; בסיס הגלגלים ארוך ב–2.8 ס"מ (247 ס"מ), האורך נמתח בעוד 9.8 ס"מ (373 ס"מ) ולרוחב נוספו עוד 4.4 ס"מ (168 ס"מ) - ועדיין: מיני. כמובן, גם את הדור הזה של הקבריו משרתים המנועים החדשים של מיני. ההיצע מתחיל בקופר עם 1.5 ליטרים מ–3 צילינדרים (136 כ"ס) ונמשך לקופר S, שאותה קיבלנו, וזו מצוידת במנוע 2.0 ליטר טורבו המייצר 192 כ"ס. והמחירים 207,000 שקלים לקופר, 260,000 שקלים לקופר S. וכן, זה הרבה כסף. ועדיין, זה כרטיס הכניסה הזול ביותר עבור מכונית עם גג נפתח אמיתי, לא כאלה עם גג נגלל בסגנון קופסת סרדינים.
על היופי
בפעם הקודמת שבחנתי מיני קבריולה נסעתי איתה לצפון כדי לשאוף קצת שלג. אבל זה היה אז. הפעם, לקראת סוף הקיץ, היה סתם חם, אבל בגלל שהיה זה סוף היום, החום לא היה כל כך נורא כמו שהיה בצהריים. אז חיכיתי שהילדים יירדמו, שאשתי תנסה לשבור שיא בקנדי–קראש, ויצאתי לסיבוב לילי. בדרך לחנייה נזכרתי כמה אני לא מתחבר לעיצוב של המיני 3 דלתות בדור האחרון שלה, כנראה בגלל שהיא גוצית מאשר בדגם הקודם.
אבל בקבריולה זה פשוט עובד יותר טוב, וכאשר אני מתקרב אליה, לאט, היא פשוט מקסימה אותי. העיצוב נכון, החישוקים נאים, והיא משדרת את היוקרה הצפויה ממנה, גם אם אני בספק שמישהו היה נוקב במספר הנכון אם היה נדרש לאמוד את מחירה. הקבריו יפה עם גג סגור, במיוחד אם מצויר עליו דגל אנגליה כמו במקרה שלנו (תוספת של 7600 שקלים). אבל היא יפה עוד יותר לאחר שלוחצים על הכפתור לפתיחת הגג, ו–18 שניות מאוחר יותר (אפשר בנסיעה, עד 30 קמ"ש), אתם יושבים באחת המכוניות היותר חייכניות ומחויכות שכסף יכול לקנות.
נהיגת לילה בקיץ עם רכב פתוח היא חוויה נהדרת, ומזג האוויר כאילו הותאם במיוחד לנסיעה. אני רושם לעצמי בדפי המבחן שתא הנוסעים משופר ביחס לזה שבדור הקודם, החומרים טובים יותר, אבזור הנוחות נאה (ראו בוקסה) - ומציין שזה על גבול ההזוי שאין כאן מערכות בטיחות מתקדמות, כאלו שאפשר למצוא היום במכוניות שעולות חצי מהמיני. וגם פחות.
תא הנוסעים נעים ומגניב ושילובי הצבעים נכונים. מי שהיה במיני ירגיש כאן בבית, ומי שלא יתלהב אפילו יותר, גם אם התחושה אינה מהסוג היוקרתי כיאה לרכב פרמיום, אלא מהסוג המגניב. המרחב מלפנים מפתיע לטובה בכל המדדים, גם עם גג סגור, גם לגבוהים. המושב האחורי כבר לא מרשים, כאשר מאחורי נהג גבוה יכול לשבת בנוחות תיק. אם הנהג נמוך, אז מאחוריו ישב אדם מעט לא מרוצה בגלל זווית לא נוחה למושב האחורי ומרווח חסר לכפות הרגליים; רק לראש יש מקום (עם גג סגור, כן).
תא המטען (160–215 ליטר; גדול ב–25% בהשוואה לקודם) מציע גודל מפתיע ביחס לנפח הרשמי, אבל סובל מפתח הטענה קטן. ובניגוד למה שאפשר לחשוב, וכמו בעבר, הראות לאחור עם גג פתוח פשוט גרועה, וניתן בקושי לראות את המכוניות שם במראה האמצעית; מזל שיש חיישני חניה.
על האופי
ה–S מתניידת בעיר עם שפע של סטייל, ולמרות הממדים היא לא מענישה תוך כדי. זה לא שהיא נוחה; היא לא אוהבת שיבושים קטנים, אבל איכשהו משאירה את התזוזות ברמה שאינה מציקה - מה שהדור הקודם, למשל, לא ידע לעשות. כאשר אני מחליט להמשיך לסיבוב בין עירוני קצר אני מגלה לשמחתי שעד מהירות שיוט חוקית הרוח נשארת בחוץ ובפנים נעים עם גג פתוח. בהמשך, במהירות גבוהה יותר, אני סוגר את הגג ומגלה שכמו בדור הקודם, המיני קבריו פשוט רועשת בגלל שפע של רעשי כביש ורוח; זו בפירוש מכוניות מעייפת לנהיגה ארוכה מחוץ לעיר. מצד שני, היא רושמת, שוב, שיפור בנוחות הנסיעה בהשוואה לדגם הקודם. גם כאן היא מסתדרת פחות טוב על שיבושים קטנים, אבל מרוסנת וטובה על שיבושים גדולים כמו גלי כביש. אני חוזר הביתה מאוחר, והולך לישון עייף אך מרוצה.
בבוקר, בדרך לכבישי הנהיגה, המיני שוב מעייפת בשיוט, המצב משתפר אם נוהגים במהירות נמוכה יחסית, ועד 100 קמ"ש העסק נעים יותר. צריכת הדלק יוצאת נשכרת מהנהיגה הרגועה, עם צריכה של כמעט 17 ק"מ/ל' בשיוט; ממוצע הצריכה בימי המבחן פחות מרשים עם 8.7 ק"מ/ל'.
כאשר מגיעים לכבישי הצפון הנאים, המיני מבהירה מיד למה מכונית פתוחה זה כיף. לא צריך לנהוג מהר כדי ליהנות, פשוט לפתוח את הגג, לשאוף את הנוף ולחייך בכביש המפותל גם בלי להיות במצב תקיפה. נכון, צריך כובע, וכדאי גם קרם שיזוף, או קצת חורף, אבל כל עוד השמש לא ממש רעה, זה כיף.
אבל המיני יודעת להציע גם יותר מסתם שיוט–מפותל ונעים. יש כאן מנוע 2.0 ליטר טורבו המספק 192 כ"ס ו–28.5 קג"מ (כבר ב–1250 סל"ד; 30.6 קג"מ עם אובר–בוסט) ומשודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. המראה יכול להטעות, כי בצילומים הקבריו הזו הכניסה את הבטן; היא שוקלת 1370 ק"ג (כמה עשרות ק"ג יותר מהדור היוצא), שהם 100 ק"ג יותר מאוקטביה. אבל המנוע מזיז אותה בקצב נאה, כפי שגם המספרים מספרים (7.1 ש' ל–100 קמ"ש), גם אם בהתנהלות מרגישים שהיא לא קלילה.
הנהג יכול לבחור בין שלושה מצבי נהיגה: ‘חסכוני', ‘רגיל', ‘ספורט'; באחרון תקבלו על המסך ציורים של טיל וקארט, ויתווספו גם צמד פסים אדומים לרישום המיני שעל המסך. במצב ‘ספורט' מתווסף גם צליל נחמד, עם פיצוצים וקולות קרב של רכב מוגדש, וזה כיף.
בנוסף, משקל ההגה משתנה, והופך כבד יותר, במקום מעט קל מדי במצב הרגיל. המשותף למצבי ההגה השונים היא העובדה שבכולם ההגה לא טוב, במיוחד באזור המרכז, שם השטח המת מורגש. נראה גם שהמערכת האלקטו–הידראולית לא החליטה איך וכמה לתגבר את ההגה, עד שמתחילים בהפניה מעבר לאזור המרכזי של ההגה, ואז העסק עובד טוב יותר. בנוסף, ההגה אינו מדויק כמצופה, ולפעמים קשה למנן בעזרתו קו פנייה סופר–מדויק. הבלמים התעייפו מהר מהצפוי בנהיגה דינאמית, והצליחו לדעוך כבר בעליה של הכביש המפותל.
"אז היא לא משהו, הא", אתם מסכמים. אבל לא, היא דווקא כן טובה, גם אם יש לה כוכבית ליד השם והערה על מספר מגרעות מורגשות. כי למעט צמד המגרעות הללו, הקבריו הזו היא עדיין כיף גדול; המנוע עובד יפה (יש בור קטן בסוף ההילוך השני) עם צליל קרבי, שינויי הכיוון טובים, והיא מגיבה היטב לפקודות הנהג, גם אם בצורה מדודה ושקולה. לא תקבלו כאן היגוי יתר ראוותני, אבל כן פסיעה או סחיפה קלה של ארבעת הגלגלים, כזו שמראה לכם שהיא עדיין יודעת לרקוד.
בתחילת ההפניה נראה שהיא רכה מדי וזווית הגלגול מתחילה להיות גדולה מהצפוי, אבל אז היא לא גדלה יותר והיא פונה בשמחה. כמה בשמחה אלי שאולי גנב אותה לסיבוב בגלבוע, ואז לעוד אחד, ואז לעוד אחד רק "כי לא בדקתי מספיק את ההבדלים בין מצב ספורט לרגיל". נציין שהמיני יצרה תחושה מעט יותר מחוברת עם גג סגור מאשר עם פתוח, אבל הפער לא משמעותי.
יופי ואופי
גרסת הקבריולה של הדור השלישי של המיני בגלגולה החדש היא מכונית טובה יותר מזו הקודמת. נכון, היא עדיין רועשת בצורה מעט מוזרה בשיוט, אבל רושמת שיפור בכל הקשור לחיי היום–יום. המנוע שקט יותר, המתלים עובדים בצורה טובה יותר, ואפילו תא המטען גדול יותר. אבל במקביל, הקבריולה ממשיכה להציע כיף בשילוב עם סטייל לבעליה. מכונית שכיף לנהוג בה, גם אם היא לא חפה ממגרעות של הגה ובלמים.
בתחילת המבחן גיליתי כמעט מייד שהמיני קבריולה גורמת שמחה לסובבים שרואים אותה, כמו פייה קטנה שמשאירה שובל של אושר. בסופו של המבחן היה ברור לי שהיא מחלקת אותו במנות גדושות - גם למי שנמצא בתוכה, בעיקר לזה שמאחורי ההגה, במיוחד ביום יפה כאשר הגג פתוח, כאילו הנהג הוא אותה פיה שמחה, והמיני רק מניידת אותו בדרכו המאושרת.
אבזור ומחירים
הקופר הרגילה מוצעת ברמת אבזור "פפר" (207,000 שקלים) הכוללת בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, חימום מושבים, התנעה ללא מפתח, מסך "6.5, בלוטות', חישוקי "15 ועוד. הקופר S מוצעת ברמת אבזור אחת, צ'ילי (260,000 שקלים), המוסיפה פקדי הילוכים בהגה, הגה JCW, פנסי לד מלאים מלפנים, ריפודי עור נאים למושבים, מושבי ספורט וחישוקי "17 עם צמיגים רחבים יותר. אבל, ציפינו למצוא - ולא מצאנו - בעיקר ומעל לכל: אבזור בטיחות עדכני.
