המייל ששלחה אלינו
אודי היה מאוד ברור – "תעדכנו את העיתונאים שבאים להשקה, שהטמפ' ינועו בין מינוס 6 למינוס 19 ושיבואו מצוידים בהתאם". אז התכוננתי וארזתי מעיל, כפפות וצעיף, ושאר הציוד שאוסף אצלי קורי עכביש בשגרה. כאשר המטוס הנמיך לקראת הנחיתה בעיירת אמצע-שום-מקום בשבדיה, היה ברור שהחבר'ה לא צחקו – הכול היה לבן, הרבה יותר ממה שראיתי (וראיתי...) עד היום. לא מעט מהמכוניות שחנו בשדה התעופה התהדרו בשורת פנסי ענק על הגריל, מהסוג שראיתי רק במכוניות ראלי המתחרות בחשכה. זה הולך להיות מעניין...
גג לשלג
הגענו לעיירת אמצע-שום-מקום (בשבדית הוגים את זה Östersund) להשקת צמד החברות החדשות במשפחת ה-S-ים של אודי, שמשלימות לא פחות מ-18 דגמים עם תג ה-S. מדובר בחברות חדשות באמת, לא מחליפות של גרסאות שיצאו לפנסיה. הראשונה היא ה-S הקטנה ביותר אי פעם, ה-S1, והשנייה
אודי S3 שזוכה לגרסת קבריולה. שיקולים לוגיסטיים (סחבק ניסה להתעלם מהקור, והשאיר את הכובע, המעיל והכפפות בתיק) הנחו אותי ביציאה מהשדה אל המכונית הראשונה בשורת המכוניות של אודי – S3 קבריולה לבנה.
.jpg)
צילום: רוטקופ, יצרן
התחלנו את היום המושלג עם אודי S3
מבחוץ היא נראית מעט קטנה, אבל נאה, והפרופיל מזכיר את גרסת הסדאן של הדגם. עוד בולט במבט מהצד חישוקים גדולים יותר (18 אינץ' ברכב שלנו, אופציה ל-19 אינץ') והנמכה של 2.5 ס"מ לעומת הקבריו הרגילה. מלפנים, כמו תמיד, זו אודי מוכרת. אין ספק שהבחירה בגג רך גורמת לה להיראות טוב (רוטקופ היה אוהב גם את הרודיוס, אם רק היו מארגנים לו גג נפתח. המערכת), במיוחד בגרסת ה-S הזו, עם האיפור הקרבי הכולל את ארבעת האגזוזים המזוהים והמראות הכסופות.
יש לנו מסלול של 70 ק"מ עד העצירה הראשונה, וביציאה מהשדה אני אופטימי למדי, כי התרשמתי שהשבדים לוקחים את נושא ההתמודדות עם השלג ברצינות. הכביש החד סטרי ביציאה מהשדה מפונה משלג לחלוטין, שחור כמו איילון באוגוסט, ואני מקווה לפגוש גם כמה פניות בדרך. אפילו חשבתי לפתוח את הגג בהמשך. אבל האופטימיות שלי נגמרת מהר, כמעט כמו בצפייה במהדורת חדשות ממוצעת, כאשר הרכב שלפני זז ימינה, למה שלא היה נראה בכלל כמו כביש. מתברר שהוא, ואני שנסעתי בעקבותיו, נהגנו בכלל נגד הכיוון, מכיוון שהשבדים טרחו לפנות רק נתיב אחד מהשניים של הכביש... כמה מאות המטרים האלו היו הפעם האחרונה שראיתי בהשקה כביש שחור. מאותו הרגע, זה היה שילוב של כביש לבן עם פסים שחורים שמשאירים הצמיגים, או משטח שלג בלתי מופרע, בו מוטות עץ מסמנים לנהגים את גבולות הגזרה – ושיהיה לך בהצלחה.
.jpg)
צילום: רוטקופ, יצרן כמעט בכל מקום השלג כיסה את האספלט
אז הבנתי שהשבדים מתייחסים לנהיגה בשלג באופן דומה ליחס של הישראלי הממוצע לחום של אוגוסט – זה לא משהו, אבל זה מה יש. לכן הם לא ממש טורחים לפנות שלג מהכבישים, ובכלל לא נראה שזה מפריע למישהו לעשות משהו, כולל פעילויות שמופרכות לדעתי גם במזג אוויר נורמאלי, כמו ריצה.
על קור וקבריולה
המסלול שלנו מתברר בעיקר כישר, ובמהלך הנסיעה נרשמו פניות בודדות, של 90 מעלות. זה מאפשר לי בעיקר להתרשם מהמנוע. מדובר באותה יחידת כוח המוכרת לנו מה-S3, בנפח 2.0 ליטר טורבו, כאן בהספק מלא של 300 כ"ס ו-38.7 קג"מ, שמשמח לזכור – במיוחד בתנאי האחיזה – שהם עוברים (דרך תיבה דו-מצמדית) לארבעת הגלגלים. המנוע מזיז את ה-S הזו בקלות, ואודי מספרים על 5.4 שניות למאה. אולם בפועל היא לא מרגישה קלילה על רגליה, אולי בגלל תוספת משמעותית למשקל של כ-200 ק"ג לעומת ה-S3 האצ'בק, ואולי השלג הכביד עליה, אבל אין ספק שהיא מהירה. היא גם נשמעת מצוין. הנוף מהמם, והלבן הזה עם המרחבים הוא משהו שקשה להסביר. אז נספר על תא הנוסעים – הוא נעים ומרווח באופן מפתיע מלפנים בכל מהמדדים. האבזור שופע במיוחד, ושמחתי למצוא חימום למושבים ואת צעיף-האוויר, פטנט ש"נגנב" ממרצדס, עם יציאת מיזוג בבסיס משענת הראש.
.jpg)
צילום: רוטקופ, יצרן עוד רגע ועוברים לאחות הקטנה והמסקרנת
בעוד אני משתעשע ברעיון של לפתוח את הגג, השלג חוזר לרדת ולא ממש מפסיק. הכביש ישר ועמוס, ומערכת הקול המצוינת של B&O מנעימה את הזמן. המושבים נוחים לא פחות משהם נאים, ורק רעשי כביש מורגשים פוגעים באידיליה (אך יש לזכור שאלו צמיגי חורף רועשים). מצידו של הגג, אגב, נרשם שקט מרשים למדי. אבל מה שמרשים היא האחיזה שמייצר שיתוף הפעולה בין ההנעה הכפולה לצמיגי השלג עם המסמרים. כאשר עצרתי לצלם, כמעט החלקתי פעמיים במקום שבו הרכב נסע בלי שום בעיה. גם כאשר מנסים להקשות על האלקטרוניקה והמכאניקה, עם זינוק חזק מהמקום, המערכת לא מתקשה להוריד את הכוח ולשגר את הרכב לפנים. מרשים. הבעיה היא שההיגיון משדר לך שכאשר תתחיל להחליק, תצטרך לתת לא מעט הסברים לכל מיני דוברי שבדית וגרמנית. אז נרגעתי.
די מהר הגענו ליעד, טבור ההשקה – מבנה זמני מחומם עם עמדות ישיבה בחוץ, שבאופן לא ממש מפתיע נטושות לחלוטין. אני ממלא את חובתי ובודק את המרווח מאחור – בטח לא תופתעו לשמוע שחסר מקום לברכיים וגם לראש קצת צפוף. בקיצור, עדיף שישב שם מישהו בגובה ממוצע מינוס, מאחורי נהג לא גבוה. תא המטען דווקא מפתיע לטובה, במיוחד שהגג סגור, אבל גם כאשר הוא פתוח הוא סביר למדי. למחרת בבוקר אני שוב עם ה-S3, הפעם בצבע אדום לוהט שמתאים לה הרבה יותר. הכול מסביב לבן, אבל סוף סוף לא יורד שלג ואני מחליט לפתוח את הגג. 18 שניות והוא נעלם לו מאחורי (אפשר גם בנסיעה עד 50 קמ"ש), אבל המבט ההמום של אנשי אודי שעמדו מסביב שרד הרבה יותר... חלונות סגורים, גג פתוח וחימום לכיסאות ולצוואר הם שילוב נהדר.
.jpg)
צילום: רוטקופ, יצרן מתברר שיש עוד כמה שמוכנים להוריד את הגג בקור
הנסיעה עם גג פתוח נעימה, אפשר לשמוע טוב יותר את המנוע שנשמע מצוין. אני נוסע בכבישים הלבנים, מגלה שאם חשבתי שהמבטים מאנשי אודי היו מוזרים, הרי שהשבדים שעל פניהם חלפתי היו בוהים בי פחות, ובמבט פחות מופתע, אם הייתי רץ ערום. אני מסיים את הסיבוב ונפרד מה-S3 האדומה. בתנאים כל כך שונים מאלו שאיתם תתמודד בארץ, קשה ללמוד להכיר אותה, אבל אין ספק שזו מכונית טובה, ודי חסרת מתחרים ישירים. המנוע מצוין, היא בנויה טוב, ובהחלט מהווה אופציה במחיר שפוי יותר לאודי פתוחה, כשהתלונה היחידה, כרגע, נוגעת למרווח מאחור.
שקט באגם
אבל אנחנו הגענו לכאן לשתי מכוניות, ודווקא הסגורה (ואני חובב פתוחות ידוע) היא המעניינת יותר. אני נוהג ב-S1 לראשונה בסיטואציה בה לא הייתי מעולם – נהיגה על אגם קפוא. המדריך ממליץ להתחיל עם בקרה כבויה, ואח"כ לנסות את מצב הספורט. קלאץ, ראשון, ואנחנו יוצאים לדרך. אחרי כמה מאות מטרים אנחנו פונים לתוך המסלול שנוקה משלג על האגם, והמדריך נוהג לפני ב-S4 כאילו אנחנו בתחרות דריפטים, רק בהילוך איטי. אני מבין את הרמז ומצטרף. בהתחלה בצורה יותר אלגנטית, קצת העברות משקל, קצת מכות גז, ואז עובר לשיטה הכי קלה בספר בהתחשב בתנאים – משיכה קלה בבלם היד (שכאן הוא מהסוג שעוד אפשר למשוך אותו, במקום כפתור), ותיקון עם חזרה לגז. פעם ראשונה שאני נוהג על אגם קרח וזה פשוט כיף טהור. למעשה אני לא יכול לזכור מתי בפעם האחרונה מצאתי את עצמי צוחק בקול רם, שוב ושוב, תוך כדי נהיגה. הכול קורה לאט, מאוד נשלט, ובגלל שמסביב יש שלג רך ולא מדרכות, אופטימיות מוגזמת והערכת יתר של יכולותיך לא עולה ביוקר.
.jpg)
צילום: רוטקופ, יצרן קטנה, ידנית, הנעה כפולה ומנוע טורבו גדול
עד גבול מסוים, בכל אופן – בחור שנהג לפנינו לקח את הגישה הזו צעד אחד רחוק מדי, ועף כל כך רחוק, שנאלצו לקרוא לעזרה בדמות Q7 עם שרשראות כדי לחלץ אותו מהשלג. בהקפה הבאה אני מנסה את מצב הספורט של הבקרה, עליו המליץ המדריך, ומגלה כי בצורת נהיגה נכונה היא גורמת לך להרגיש גאון. יהיה מאוד מעניין לראות איך היא מתפקדת על אספלט יבש. אבל עם כל הכבוד לאלקטרוניקה, אני מעדיף להמשיך להשתעשע בלי בקרות, עד שהמדריך מסמן שסיימנו ולוקח אותנו כמו ברווזים לבנים בחזרה לנקודת ההתחלה. המכונית מלאה שלג – החישוקים, המספר מאחור (תרוץ נהדר לשוטרים...) וגם קצת בפנים. לא תאמינו כמה שלג יכול להיכנס דרך חריץ בחלון כשאתה בהחלקה...
אני עובר ל-S1 אחרת – ספורטבק, בצבע ירוק-זרחני. משהו בעיצוב מתחבר לי קצת פחות טוב לעומת גרסת השלוש דלתות, שנראית פשוט מצוין. אבל בחוץ קר, והרבה יותר מעניין לנהוג ב-S1 מאשר לבהות בה מבחוץ, אפילו שאודי בחרו למכוניות צבעים שגורמים להן להיראות כמו סוכריות M&M בשלג.
.jpg)
צילום: רוטקופ, יצרן זה M&M או אודי?
ה-S1 הוא לא דגם קלאסי במבחר ה-S, ולא רק בגלל הגודל. נראה כאילו הבן של מנהל החטיבה שיגע את אבא עד שהוא הסכים לבנות לו את רכב חלומותיו – מנוע 2.0 ליטר טורבו המספק 231 כ"ס ו-37.7 קג"מ, הנעה כפולה (כי זה S, והמעמד מחייב – ולא משנה שזה הכתיב החלפה של מתלה קורת המתח של הפלטפורמה הזו למתלה רב חיבורי שפותח במיוחד), ותיבה ידנית. כן כן, ידנית. לא עוד דו-מצמדית כמצופה, אלא ידנית עם שישה הילוכים. ורק ידנית – לעצלני רגל שמאל לא צפויה ישועה בעתיד הנראה לעין. נשמע טוב, לא? סופרמיני עם 231 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית. אבל פתאום אני שם לב שאודי לא אמרו מילה על המשקל, ואני רץ לחפש את הנתון במפרט – 1315 ק"ג (1340 בספורטבק), זה הרבה קילוגרמים לרכב כזה. כמעט כמו הגולף GTI הגדולה יותר.
עכשיו אני מבין למה הבחור מאודי טען שהשיקול שהביא אותם לוותר על התיבה הרובוטית היה תוספת המשקל של כ-20 ק"ג. אבל אל דאגה, זו עדיין מכונית מהירה, שמאיצה ל-100 קמ"ש ב-5.8 שניות (5.9 בספורטבק) בדרך ל-250 קמ"ש. בסופרמיני. אגב, בעלי הזכרון למספרים וחיבה למכוניות היסטוריות, עשויים לציין כי יש דמיון מפתיע ללנצ'יה דלתא אינטגרלה. הן בהספק (220 כ"ס בגרסה הבכירה) הן במשקל והן במידות (הלנצ'יה, משפחתית בזמנה, קצרה יותר מהאודי ב-7.5 ס"מ, רחבה ב-3 ס"מ ונמוכה ב-5 ס"מ. גם בסיס הגלגלים כמעט זהה). אבל את זה יציינו רק אנשים שלא יושבים משרד ליד אלסיבוני חובב האיטלקיות...
.jpg)
צילום: רוטקופ, יצרן נשמעת כמו הזמנה אישית מהבן של מנהל חטיבת S באודי
איש שלג
במכונית כך כל מיוחדת מבחינה טכנית (היחידה בקטגוריה עם הנעה כפולה), ציפינו לתא קצת יותר שונה מזה של
אודי A1. אך מלבד כיתובי ה-S1 והמושבים היפיפיים (המספקים אחיזה סבירה. יש גם מושבים ספורטיביים יותר כאופציה, עם גב צבעוני) זהו התא המוכר. מלבד ידית ההילוכים, כמובן. עברו הרבה שנים מאז שנתקלתי באודי ידנית, וידית ההילוכים נראית מצוין. אבל כאשר משלבים לראשון, התחושה שהקפיץ הממרכז חלש מהמצופה, והתנועה קצת פחות טובה. תנאי הכביש לא איפשרו ללחוץ את המכונית בסיבובים, מעבר לעובדה שבקושי היו כאלו בכבישים באזור, כך שתאלצו לחכות למבחן בארץ. מצד שני, אני כן יכול לספר לכם שההגה הרגיש מעט קל מהרצוי. אבל בכל הקשור לכוח בקו ישר, ה-S1 חזקה, אם כי לא הפגינה פראות או הרגישה חזקה משמעותית מגולף GTI למשל. אבל גם בעניין הזה, כדאי להמתין לפסק הדין הסופי למבחן על אספלט יבש, כזה שלא יעביד את בקרת המשיכה כל כך הרבה.
המנוע נשמע מצוין תחת עומס, עם צליל יניקה נוכח, כאשר עוצמת הקול מתגברת במצב הספורט. גם למתלים שני מצבים, אך אני בחרתי, מקוצר הזמן, להתרכז במצב הספורט, בו הנוחות היתה על הצד הנוקשה, אבל בהחלט הגיונית. העברת ההילוכים תחת עומס עובדת טוב יותר משמעותית, וזה מצוין. חבל רק שהמנוע לא נמנה על חובבי הסל"ד, ו"נגמר לו האוויר" די בפתאומיות קצת לפני הקו האדום. עניין שדורש עירנות ומעקב צמוד אחר מד הסל"ד, כדי לא ליפול שוב ושוב אל התהום שבקצה הסקאלה. ועדיין – לא הייתי מחליף את התיבה הזו בשום דו-מצמדית אינטליגנטית שהייתה מחליפה הילוכים מעצמה בזמן.
.jpg)
צילום: רוטקופ, יצרן נהיגה על שלג זו חוויה מעולם אחר
אני מסיים את הסיבוב בנקודת המפגש, עוצר לארוחת צהריים קצרצרה, ואז מגלה שטעות בחישוב הזמנים הביא למצב שבו ה-GPS טוען שאנחנו נגיע לשדה בשעה שתיים וחצי, כאשר המטוס ממריא בעשרה לשלוש. אופס. אני מתמקם מאחורי ההגה של ה-S1 במטרה לקצר זמנים בדרך לשדה ואני נמצא, ככל הנראה, בכלי הכי מתאים למשימה. אני מצליח להקדים את תחזית ה-GPS באופן משמעותי (זכותי לא להפליל את עצמי בכמה בדיוק...), ואפילו עוד מספיק לרשום בדרך שסביב 100 קמ"ש, האוטו מפתח מעין המהום מעצבן. הפתרון? לנסוע מהר יותר, היכן שהיא מרגישה בבית, גם בכביש-שלג.
ציפיות מהשלג לחום
התנאים בהשקה לא ממש איפשרו לי להכיר כראוי את ה-S1, אבל גם מה שטעמתי הספיק כדי לדעת שאני רוצה הזדמנות לבדוק את הארוחה המלאה. יש לה את ה-DNA הנכון, הנתונים נהדרים (ברובם) והתיבה הידנית היא משהו שכבר חשבנו שלא נראה, אפילו כאופציה, במכונית ספורטיבית של
אודי. כך שמסתבר שגם לציניקנים כמוני יש סיכוי להיות מופתעים לטובה.
כאשר ה-S1 תתייצב בישראל, בקרוב (במחיר שטרם נקבע), אנחנו מבטיחים לכם לבדוק האם לחשק הראשוני שהיא שידרה בשלג, יש המשך חיובי גם בכביש יבש ומצולק במדינה קטנה שנמצאת לחופי הים התיכון. כי נראה שיש למה לצפות.
