לקסוס IS300h
עד היום המושגים היברידי, ירוק או חסכוני, נקשרו אצלי אוטומטית אל רכב בעל ביצועים נמוכים – שממה מוטורית. לא אציין שמות ולא אכפיש, רק אומר, שרוב המשפחתיות ה"ירוקות" שמוצעות בארץ (שזה בערך שלוש וחצי מכוניות) נראות לי כעסקאות גרועות באופן כזה או אחר. הן מעוצבות רע עד כדי כך שתתביישו (לעצמכם) להסתובב איתן ברחוב, הביצועים שלהם בינוניים, וחלקן צורכות דלק כמו מנוע בנזין מן השורה, אז למה לא "לשים את הכסף" על מכונית "לא ירוקה" שתסב לכם הנאה?
מסתבר שהנוסחה לרכב היברידי ראוי היא דיי פשוטה – רכבי מנהלים/משפחה פרימיום מרווחים עם מנועי חשמל ובנזין שחזקים מספיק כדי לשאת את כובד השלדה המאסיבית, והסוללה החשמלית הידועה לשמצה יחד. אותה סוללה שידועה כנוגסת במרווח פנים ותא המטען, זו שמכבידה על הביצועים והורסת מוניטין. היפנים, מתברר, פיצחו את התרופה למחלות האלה עם
לקסוס IS החדשה, שמגיעה אלינו בגרסת ה-300h ההיברידית. מכונית מרווחת, אלגנטית ומושקעת מפגוש לפגוש, צנועה מספיק למידותיה וצרכיה של משפחה. יפהפייה, אך לא מנקרת מדי עיניים מכדי לחנות אותה מחוץ לבית. והשינוי המרענן – היא גם תספק לכם גם חוויית נהיגה.
צילום: שחר פרס
לקסוס IS300h. יפהפייה
נתונים יבשים
לקסוס IS300h היא מכונית ספורט-סדאן היברידית המשלבת בין מנוע בנזין (2.5 ליטר) ומנוע חשמלי בהספק כולל של 223 כ"ס. תיבת ההילוכים היא רציפה, ומצוינת עם בקרה אלקטרונית. נתוני צריכת הדלק שלה מעודדים – בנסיעת מבחן מאומצת של 350 ק"מ, משולבת נסיעה עירונית ובינעירונית, ה-IS רשמה 13.6 קילומטר לליטר, נתון המומנט לא כל-כך מרשים עם 22.6 קג"מ (ממנוע הבנזין) רק ב-4,200 סל"ד, אך בפועל התאוצה סימפטית ומביאה את הכמעט שני טונות האלה מאפס ל-100 קמ"ש ב-8.4 שניות.
ביצועים בתכלס: הזמן טס כשנהנים
אחרי קילומטרים של תנועה ערה הגעתי לכביש שרציתי, בדיוק בזמן – הצפיפות מאחוריי וגם השמש. חשוך ושקט בתא הנהג, הרדיו בנסיעת המבחן הזו היה לרוב כבוי, זה קורה עם מכוניות שעושות לי את זה. המחוג של הטורים נמצא במצב ECO ומציג בפני מתי אני חוסכת דלק, מתי שורפת, או מטעינה חשמל – בבלימות והאטות. אני במהירות גבוהה אבל במצב שיוט, ולכן זה בתחום הנהיגה החסכונית. אני לוקחת את הזמן, לא ממהרת ללחוץ את דוושת הדלק, נהנית מהזמן הזה לבד בחיקה החם של הסוסה ההיברידית הלבנה, מחזיקה שתי ידיים על ההגה ומאותתת שמאלה.
צילום: שחר פרס
מחוון ה-"ECO" דואג לחנך את הנהג לחיסכון
סיבוב קל ימינה של בורר מצבי הנהיגה, מעבר ל"מצב ספורט", לוח המחוונים מקבל גוון אדום רשע, ושעון ה-ECO הסימפטי מתחלף בשעון טורים חד ומעורר. מגבירה את ה-ACS – מערכת של צלילים נמוכים "מזויפים" שמעצימה את צלילי המנוע, ועוזרת להיכנס לאווירה. הכול מוכן, הנתיב התרוקן, הכביש רק שלי ושלה. אני לוחצת, מורידה הילוך בעזרת התפעול הידני ומגבירה קצב, היא מאיצה בי לקחת עוד, מטפסת בקלות, חוצה נתיבים, מפלסת את דרכנו בדינמיות ובמינימום רעש וזעזועים בזכות מתלים יחסית רכים. מפיקה הנעה מרשימה והנאה וצלילים ערבים. האדרנלין מטפס לי במעלה הגב והכתפיים, ותוך דקות כל הגוף דרוך ותפוס, וההיברידית הזו רק התחילה להתחמם. הכביש לח מהגשמים הבלתי פוסקים, אבל האחיזה ללא פגם, וההגה מתקשר ומדויק. לחצתי עד קצה גבול היכולת שלי, עד שהדבר הזה במרכז הבטן הודיע לי ש"פוס משחק". והלקסוס? היה לה עוד הרבה כוח לתת, ועדיין, משוגעת היא לא, ומנעד הביצועים שלה לא יוציאו אתכם משליטה.
צילום: שחר פרס
ענת וה-IS. היברידית מפתיעה
אבזור: מה אינטואיטיבי, מה?
המילה הזו חוזרת הרבה במבחני דרכים, זה בדרך כלל קשור באבזור בתא הנהג, או שאתם מצליחים לפצח את מה שנמצא בקונסולה המרכזית או שאתם מרגישים אבודים כמו בקבינה של חללית. לקסוס מצידם, טפחו לעצמם על השכם וכינו את האבזור ב-IS אינטואיטיבי לנהג הממוצע, אבל בסולם ה"אינטואיציה" שלי (ואני חדה אני!) הייתי מציבה אותה באמצע. זה לא שלא הבנתי איך המערכות פועלות, זה שהתצוגה מעט עמוסה ולא מזמינה. פשוט צריך עוד זמן, ולי לא היה. יש מסך מגע בגודל 7 אינץ', ומצלמת רוורס, ומסביב כפתורים, חיישנים, לחצנים וג'וייסטיק נחמד ששולט על הכול, וכוון ימינה ושמאלה ובחייאת, תנו לנהוג.
מה כן בא לי טוב? בורר מצבי הנהיגה, כיוון המושב החשמלי, מערכת השמע המצוינת שמקיפה אותך ומערכת בקרת האקלים, עם ממשק מגע מגניב – בעזרת ליטוף קל עם האצבע מעלה ומטה – מורידים ומעלים טמפרטורה – הייטק. משהו נחמד לכם הגברים, ישנה אפשרות לאוורר את מושב הנהג ואת אזור החלציים בימי הקיץ החמים, בעזרת מאות נקבוביות בתחתית מושב הנהג, עם רמות שונות של עוצמת אוורור. לנשים, ולא יצא לי להזדקק לזה, אבל ללא ספק בימים חורפיים הייתי מנצלת את זה בכל נסיעה, קיימת אופציה לחימום מושב הנהג, אירופה זה פה.
צילום: שחר פרס
לוקח זמן, אבל בסוף מתרגלים לתא הנוסעים
נקודת החוזק של לקסוס היא בדירוג זיהום האוויר שלה – 2, דירוג שבדרך כלל מאפיין מכוניות מיני עם מנוע 1,000 סמ"ק. גם נתוני פליטת המזהמים בה מינורית יחסית – 103 גרם פחמן דו-חמצני לקילומטר (ראה ערך "גזי חממה", הגורם מספר אחת להתחממות הגלובלית ולסופת השלגים שתקפה אותנו ואת דני רופ בדצמבר). נתון שמכתיר ומשייך אותה לקבוצת המכוניות הכי פחות מזהמות בקטגוריה. באתרים בינלאומיים שעוסקים בסינון ובחירת הרכב הירוק והאולטימטיבי ביותר לרכישה היא זוכה לשבחים, ומכוניות ספורט חלומיות עם דירוגי זיהום 13-15 זוכות לכתף קרה וציונים נמוכים.
אנחנו חיים בעולם של מגמות וטרנדים שהולכים ובאים, משתלטים עלינו ונעלמים, ורובם, לראייה, תקועים אצלכם במחסן. ויש אופנות מוצדקות שהופכות לדרך חיים – ספורט, צמחונות, טבעונות, וכן, אותו הסיפור עם מכוניות היברידיות.
צילום: שחר פרס
לקסוס IS300h. פיצחה את הנוסחה
זה התחיל במחזור בקבוקי פלסטיק או עיתונים, מיכלי קומפוס בחצר ומחזור פסולת אורגנית. זה מבורך, וזה שינוי שתופס תאוצה לא רק אצל צפונים עם הרבה זמן פנוי. התודעה השתנתה, אנשים מודעים לסביבה ולאוויר שהם נושמים, ואם "אוויר" אז חייבים להיות ערניים להשלכות שיש לייצור של הדלק למכוניות הבנזין שלנו. עולם הרכב מכוון לעתיד ירוק, וסוף סוף יש בארץ אור בקצה המנהרה המפויחת, יש עתיד למכוניות היברידיות, כאלה שלא רק מטיבות עם הסביבה, אלא גם עם הנהג.
לקסוס IS בגרסתה ההיברידית היא הסימן הראשון לבשלות אמיתית של ההייבריד בישראל.
*הכתבה מתפרסמת באישור הכותב ועל אחריותו.