קיה ריו
הרבה משפחות נכנסות ל"עונה כלכלית" בימים אלו. תהפוכות פוליטיות ומיתון, שקלים מעטים יותר מגיעים אל הכיס ושוויים הולך ופוחת. האם יש תחליף למשפחתית המסורתית? האם ויתור על הנוחות שבתיבה אוטומטית בכדי לחסוך עשרות אלפי שקלים במחיר הקנייה הוא הגיוני? הרבה שאלות מעמידה בפנינו
קיה ריו החדשה. התהייה מתעוררת בעקבות המימדים הנדיבים תמורת מחיר נמוך משמעותית מכל משפחתית "אמיתית". הוסף על זה מבצעים שהורידו את מחיר הגרסה הזו אל כ-75,000 שקלים לפרק זמן (הוזלה של כ-7,000 שקלים), והשאלה מתבקשת – האם ריו ידנית יכולה להחליף את ה"דבר האמיתי"?
גרסת בסיס?הגרסה הזולה של הריו משתמשת במנוע 1,248 סמ"ק אותו פגשנו אצל
קיה פיקנטו, ותיבת הילוכים ידנית בעלת 5 מהירויות. גם בגרסת הבסיס נמצא את אותו עיצוב מוצלח ואת אותו פנים מודרני – נעים (בדרך כלל) ובנוי לתלפיות (תמיד). כמו במבחנים שערכנו לדגמים האחרים של הריו, גם כאן מצאנו את אותו מרווח חריג בקטגוריה (בסיס גלגלים של 257 ס"מ), 5 כוכבים במבחני הריסוק וגם 7 שנות אחריות. גם כאן לא אהבנו את עיצוב וגודל המושבים (צרים וקשים) – פגשנו נוחים מהם.
צילום: אורי שור ההבדל העיקרי נעוץ, כמובן במערכת ההנעה. למנוע הקטן הספק של 85 כ"ס (ב-6,000 סל"ד) ומומנט של 12.3 קג"מ (ב-4,000 סל"ד) ובדיוק כמו שרומז דף הנתונים, הוא מייצר את עיקר כוחו מעל ל-4,000 סל"ד. עד לשם מרכולתו סבירה אך אם תבקש תאוצה אמיתית תצטרך להניף את המחט המדוברת אל על. במחוזות האלו רעשו הופך מתכתי ונוכח. יחסי ההעברה מעט ארוכים ופעולת המוט עצמו ארוכה ומעורפלת. גם מהלך דוושת המצמד ארוך למדי ונקודת החיבור נמוכה, אך תפעול הדוושה רך וקליל. ניתן לתפעל את כל אלו יחדיו ולקבל תנע סביר (נתוני התאוצה הרשמיים זהים לאלו של מאזדה 3, לדוגמא), אבל בחירת יחסי העברה קצרים במעט היתה יכול להכניס יותר שמחת חיים לתהליך. מנוע קטן ותפעול רגלי של המצמד התבטאו ב-12.1 ק"מ שננהגו על כל ליטר במבחן המאומץ, כשבהתנהלות רגועה יותר קיבלנו 14 ק"מ לליטר. האם זה יספיק בשביל לשכנע את אשתך לקנות מכונית ידנית?
מעבר ליחידת ההנעה הריו הזו מתנהגת על הכביש באופן דומה מאוד לשאר הגרסאות שבחנו. הכיול הוא על הצד הנוקשה, הנסיעה מוצקה ושקטה למדי, מלבד מעט רעשי כביש. הספיגה טובה בסה"כ אך תתקשה על כביש שבור באמת או על מהמורות גדולות. במהירויות גבוהות יותר הריסון נשמר והמרכב נותר נינוח. בעומס גבוה באמת ההגה הקליל, הנטייה הברורה לתת היגוי ותגובת שלדה נרפית להעברות משקל, יגדעו כל ניסיון לסחוט הנאה מהריו הזו. עוד נוסיף כי פעולת בקרת היציבות יעילה מאוד במקרי קיצון גם אם פעולתה אלימה למדי, ונציין את עמידותם הטובה של הבלמים – למרות נטיית ה-ABS להקדים ולפעול בנהיגה מהירה באמת.
צילום: אורי שור
בחירה אוטומטית?הריו היא דוגמא מצוינת לקפיצות הנחשוניות שמבצעות
קיה ותעשיית הרכב הקוריאנית בכלל.
היא מכונית טובה ויעילה ונקודות התורפה שלה ברורות אך לא טרמינליות. הגרסה הזו קורצת לנהג המשפחתי מסיבות כלכליות בעיקר. האיכות הכללית והמרווח החריג לקטגוריה (ושל תא המטען – לדוחפי העגלות שבינינו) הופכים אותה לאופציה אמיתית למשפחה מחושבת וערה צרכנית. אומנם מחיר המחירון הרשמי גבוה מדי ביחס לתחרות, אולם אם משיגים אותה במחיר מבצע, ומתגברים על המחסום הפסיכולוגי של תפעול ידני להילוכים – הרי זו אופציה עם המון הגיון כלכלי מאחוריה. עשרות אלפי שקלים חסכון מול משפחתית "קלאסית" ובונוס אמיתי בדמות צריכת דלק נמוכה.
