מס, כפי שנאמר פעמים רבות, מעוות את הקצאת המקורות היעילה במשק, מקטין את דרגות החופש של היצרנים, היבואנים והצרכנים יחד, פוגע בתחרות ועוד. מצד שני, ברור שהממשלה צריכה הכנסות כדי העניק לציבור תשתיות, חינוך, בריאות, ביטחון וכו'. ממשלה, ברמה העקרונית, אמורה לשאוף להטיל מס שהוא מעוות פחות ככל שניתן.
אבל, קיימים מסים שהטלתם חורגת מתחום מקורות הכנסה, ומטרתם היא מפורשת – הקטנת הצריכה של מוצרים מזיקים – סיגריות, אלכוהול, דלק – וגם כלי רכב מזהמים. מיסוי זה מוטל כדי להפנים את ההשפעות החיצוניות השליליות שנגרמות מצריכת מוצרים אלה – נזקי בריאות, גודש, זיהום אויר וכדומה. מסים אלה לא רק מעשירים את קופת המדינה אלא גם משפרים את הקצאת המקורות במשק. במקום ליצור עיוות – הם מתקנים עיוות שקיים במצב ללא מס. מציאה של ממש...
מס קנייה חכםהמיסוי הירוק, וכבר כתבתי על כך בעבר, נועד ליצור מס קנייה "חכם" עוד יותר, שלא רק מייקר את המוצר ובכך קובע "סף כניסה" לעולם הרכב, אלא מייצר מידרג בין מכוניות נקיות יחסית, למכוניות מזהמות. המס נגזר משקלול של סך הערך הכספי של פליטות המזהמים – ללא צורך להתייחס פרטנית למרכב, לתיבת ההילוכים, לסוג המנוע, לרמת האבזור וכו'. לכל דגם יש ציון ירוק: ככל שהציון נמוך יותר, הטבת המס גדולה יותר. יוצא אפוא, כי הפער במס בין סוזוקי אלטו לבין פורד אקספלורר הוא עצום: בעוד על הראשונה מוטל מס קניה אפקטיבי של פחות מ-25%, הרי שעל האקספלורר מוטל מס בשיעור של 83%.
צילום: מנהל
בינואר 2008, עת עברה החלטת הממשלה לגבי המיסוי הירוק, "שברנו את הראש" כיצד מייצרים נוסחת עדכון למיסוי הירוק. החשש היה מהעובדה שמטבע הדברים, כלי הרכב הופכים למזהמים פחות בגלל תקינה סביבתית עולמית, והתקדמות הטכנולוגיה. אם ניקח את הרכב הכי חסכוני וידידותי לסביבה מלפני עשרים שנה – כיום ביצועיו לא יהיו מרשימים. והיום, כידוע, השינויים רצים עוד יותר מהר.
בהיבט המס, נוצרת ירידת מס הדרגתית ועקבית, שבנקודת זמן יכולה לשפר את מצבו של הדגם הספציפי ביחס למתחרים, אבל על פני זמן, נוצרת שחיקה של "המדד הירוק". המציאות מוכיחה כי זה בדיוק מה שקרה: מדוע? מכיוון שהתפלגות כלי הרכב נוטה לכיוון הנקי. אם לפני 3 שנים, 10% מהמכוניות שנמכרו השתייכו לדרגת זיהום 15 – הגבוהה ביותר – הרי שהיום נמצא שם רק 4% מהמכוניות המיובאות, ואם תהיה לנו סבלנות ולא נעדכן את הנוסחה, הרי שבעוד שנתיים אף רכב לא ישתייך לדרגת הזיהום 15 או אפילו 14. אם לפני 3 שנים מחצית מכלי הרכב שיובאו לישראל "התמקמו" בדרגות זיהום 2 עד 9, הרי שהיום מחצית מהיבוא נמצאת בדרגות 2-4! המשמעות – גם שיעור המס האפקטיבי ירד, וגם האפקטיביות של המיסוי הירוק נשחקה.
לא עושים קופה על חשבוננוכבר בעת תכנון הרפורמה, היה ברור כי חלק נכבד מהמכוניות בישראל ייהנו מהפחתת מס: אין צורך בהשכלה גבוהה לשם כך – אם המס לפני אישור המיסוי הירוק על כלל כלי הרכב בישראל עמד על 72%, הרי שהעלאתו ל-83% בשילוב עם הטבות מס שקליות למכוניות פחות מזהמות, הביאה כבר בעת התכנון לכך שמכוניות משפחתיות ודרומה שילמו מס בשיעור נמוך מ-72%. כמובן שהכותרות לקחו רק את הרישא וטענו שהמס עולה מ-72% ל-83%, ו...זהו. הם שכחו את הסיפא. לכן, הציבור התעורר בתחושה שהממשלה לא באמת רוצה להטיב עם רוכשי מכוניות נקיות אלא רק רוצה לגבות עוד מסים.
ההמשך הישיר של אותן כותרות ניבט מהכותרות של קיץ 2012: המיסוי הירוק הצליח מדי ועכשיו האוצר רוצה לדפוק את המכוניות הקטנות והזולות. נו, באמת. כמה קל לשכוח שהמיסוי הירוק – כשמו כן הוא, ירוק. טוב – צריך להודות שאין שום דבר ירוק בשימוש במכוניות – גם במכונית חשמלית – אבל הכוונה ברורה.
צילום: מנהל
ואם נחזור לתכלית האמיתית של המיסוי הירוק – עידוד של רכישת כלי רכב ירוקים יותר, ולא עידוד של רכישה המונית של כלי רכב מוזלים עקב הפחתות מס – הרי שאין שום מנוס מלעדכן את הנוסחה. וכן, אפשר להשיג את שתי המטרות גם יחד – גם עידוד של מכוניות ירוקות וגם הוזלתן. אין, באף מדינה בעולם, פער כל כך גדול במיסוי בין רכב נקי לרכב מזהם. ואין הכוונה רק לכלי רכב שמתויגים כירוקים – חשמלי, היברידי, וכן הלאה (ולא נכנס לשאלה האם הם באמת ירוקים) – אלא גם לסתם כלי רכב פחות מזהמים.
יונדאי i30 חדשה עם תיבת ידנית בפחות מ-100,000 שקלים?
סקודה רומסטר ידנית ב-88,000 שקלים?
פורד פוקוס ידנית ב-108,000 שקלים? אלה לא מכוניות זאטוטיות אלא משפחתיות לגיטימיות. המיסוי הירוק יוצר פער לא רק בין מכוניות גדולות לקטנות אלא גם בין מכוניות זהות לגמרי למעט תיבת ההילוכים. בלי קסמים, בלי צורך להתייחס פרטנית לסוג התיבה. אפילו משקל נמוך יותר של הרכב, בגלל אבזור מצומצם יותר, יכול לייצר פערים.
נכון, יש עוד סיבות – היבואניות לא רוצות לגעת במחירי המחירון של האוטומטיות בגלל שמירת הערך אצל ציי הרכב; מחירי הדלק שדוחפים למכוניות יותר חסכוניות ועוד. ועדיין, כל זה לא היה מתממש אלמלא המיסוי הירוק.
חייבים לעדכן את הנוסחהאז כבר כיום, שלוש שנים מהרפורמה ללא עדכון, אנו באיחור של שנה לפחות. ונכון גם לומר שאי אפשר לשגע את השוק עם עדכונים כל חודש או כל שנה. אבל בהחלט רצוי לייצר מנגנון עדכון לנוסחה, שיופעל, נניח, אחת לשנתיים, כך שהיתרון של הקטן והנקי יישמר.
במידה והנוסחה לא תעודכן, והציבור צמא הדם יקבל את מבוקשו, מיד נגלה כולנו, כי מדובר בחרב פיפיות: האטרקטיביות של המכוניות הקטנות והירוקות תישחק כי כמעט כל דגם נתון בקלות יגיע לדרגת זיהום נמוכה ומס מופחת; בו בעת נרגיש על בשרנו, אם המצב הנוכחי לא הספיק למישהו, את שגשוג הפקקים בשל עלייה בלתי מבוקרת ובלתי מתוכננת ברמת המינוע. ואמנם החזון של רכב לכל פועל נראה קרוב אולי מאי פעם – אך תשתיות הכבישים גם לא נבנות תוך יום וגם עולות ביוקר, גם בכסף וגם במונחים סביבתיים. איזון ומדיניות אחראית ושקולה – זה שם המשחק.
