האסטון מרטין לגונדה עלתה כ-50% יותר מרולס-רוייס מאותן השנים
לא נתפלא אם מעצב אסטון מרטין – מארק רייכמן – חטף לאחרונה מכות נמרצות ממעריצי המותג המיתולוגי לגונדה, בעיקר באשמת חילול הקודש; המעצב הצעיר חתום על ה
לגונדה קונספט הענק והמגושם (SUV? קרוסאובר?!) והתגובות – רובן ככולן – שהתקבלו עם השקת המוטציה מעל לבימות תערוכת ז'נבה היו, איך לומר בעדינות – משהו הנע בין פליאה עמוקה לבחילה ושאט נפש.
לאחר שרבים (עיתונאים והציבור) פשוט הביעו את מורת רוחם מהעיצוב לכשעצמו – שזה עוד עניין של טעם עליו אפשר להתווכח – טענו רבים אחרים שהקשר בין מכונית התצוגה לשם העבר המפואר אפילו אינו מקרי. רייכמן הסביר אמנם
בראיון שערך עמו אלי שאולי ש"המותג לגונדה אומר פאר, חיים טובים, אבל גם משהו מאוד מיוחד. זה אוונגרד. זה נותן לנו גישה לעולם ולשווקים חדשים. תחשוב על הפאר הגודל והשימושיות הזו. זה יותר מפואר מלנד-רובר אבל עם יותר יכולת מרולס-רוייס", אבל באותה הנשימה "איים" כי בשל הישענות הקונספט על פלטפורמה קיימת (של המרצדס GL הענק) בהחלט "ייתכן שנראה משהו כזה על הכביש תוך שנתיים-שלוש".
צילום: מנהל
נראה כי מעצב הבית קצת חיפף בלימוד המורשת וההיסטוריה של המותג לגונדה, ולכל הפחות נאמר שטעה במקצת בהבנת הנקרא. התגובות הצוננות לקונספט דנן היו עוד נסבלות אם זו היתה עוד מכונית תצוגה הזויה או עוד דרך להעביר רעיון, אבל לחברה קטנה הנאבקת במצב שוק לא קל בכלל, אין את הפריבילגיה להמר על סוס שלא בטוח שינצח. החייאת המותג לגונדה הנה חלק מהאסטרטגיית ההישרדות של אסטון מרטין ונראית אפילו הגיונית למדי – עד שמביטים בקונספט דנן...
לגונדה נזכרת בציבור – בראש ובראשונה הבריטי, אך גם האירופאי והאמריקני במידת מה – בשני אופנים: "הסיבוב הראשון", מ-1907 עת הושקה הלגונדה הראשונה ועד לפרוץ מלחה"ע ה-2, ו"הסיבוב השני", המודרני יותר, שנערך בין 1976 ל-1989.
בתקופה הראשונה נבנה למותג שמו האליטיסטי שכן מכוניות לגונדה היוו תחרות למותגים כמו בנטלי ומרצדס ורובן היו מכוניות תיור וספורט מפוארות ואיכותיות ביותר.
הסיבוב השני של לגונדה, ומן הסתם המוכר לרבים יותר כיום, כלל את ה'אסטון מרטין לגונדה' העתידנית – סופר-סדאן מפוארת, מהירה ויקרה בעיצוב ראדיקאלי ושונה שעוררה הרבה יותר תשומת לב ורעש מהסך הכולל של 645 יחידות שנמכרו ממנה, במחיר ממוצע של 150,000 ליש"ט! רבים טוענים כי הלגונדה הזו היא למעשה האם הרוחנית של כל "לימוזינות העל" של ימינו.
צילום: מנהל
מתוך הנהלת החברה נשמעים בימים האחרונים יותר ויותר קולות כחכוך גרונות, שיעול קל וגמגום שנועדו למזער נזקים ולמעשה לחזור בהם מהצהרת הכוונות שליוותה את השקת הלגונדה קונספט. בחברה נאמר – שלא לציטוט – כי "נשקל מחדש הכיוון אליו נרצה לקחת את השם לגונדה" ואף כי "לגונדה לא תהיה מותג שטח או קרוסאובר". זאת ועוד: בכיר בחברה צוטט בעיתון אוטו טלגרף ש"לאסטון מרטין-לגונדה לא יהיה SUV בהיצע", חד משמעית, "מאחר ולגונדה היו מכוניות פאר מהנות ונוחות לנהיגה".
בהחלט ניתן לנתח את תגובות אנשי אסטון מרטין כמגננה לתגובות המעורבות לו זכה הקונספט האמור, כאשר ייתכן גם שהעבודה על הקונספט – ובחירת כיוונים אפשריים למותג המועלה מן האוב – החלה עוד לפני או בתחילתו של המשבר הכלכלי הכלל-עולמי, כאשר אולי השוק האמריקני "חובב המכוניות הגדולות" בשעתו, נראה היה קצת יותר אופטימי מהיום.
לא נתפלא עם כל הרעיון של החייאת המותג המפואר מן העבר יידחה לימים טובים יותר, אבל אנו מצטרפים לכל המבקרים ומקווים שהקונספט לגונדה השנוי במחלוקת יחזור מהר אל מרתפי אסטון מרטין ויישכח.
בשם כל הלגונדות המתהפכות בקבריהן (או מוסכי אדוניהם הגאים) נהיה מוכנים לסלוח...
