ה-EX הוא אחד הדגמים הצעירים ביותר של מותג אינפיניטי הצעיר לכשעצמו. הוא הוצג רק לפני שנה וחצי באחד ממסלולי הגולף הנחשבים יותר בעולם – פבל ביץ' שבקליפורניה. ממדיו ממשיכים את מגמת ההתכווצות של עולם רכבי הפנאי, שהחלה במעבר ממפלצות-שטח כפולות הנעה, עברה לרכבי פנאי מרוככים וחסרי סרנים והילוך-כוח, ועתה עוברת הקטנה נוספת שבמהלכה V8 הופך לשם נרדף לסרות-טעם.
האינפיניטי EX חולק את אחת הפלטפורמות הדינאמיות ביותר של ניסאן ואינפיניטי, במבנה של מנוע קדמי-מרכזי לו השלכות ברורות על חלוקת משקל ומבנה מתלים. באינפיניטי מסומנת הפלטפורמה הזו כ-FM, ראשי תיבות ל-Front Midship, ומכוניות נוספות המשתמשות בבסיס המכאני הזה (בוואריאציות שונות) הן ניסאן סקייליין ו-370Z, אינפיניטי G, M ו-FX. כולן מכוניות ביצועים בעלות הנעה אחורית או כפולה וכולן צריכות נהגות עם חזיות פלדה כדי להפיק את מה שהן יודעות לתת.
מבחן דרכים: אינפיניטי EX – יחסים
צילום: תומר פדר
מתחת לעור
גם למנוע DNA ספורטיבי: V6 בנפח 3.7 ל' עם הרמה ותזמון שסתומים משתנים, המפיק 320 כ"ס. למנוע מחוברת תיבת הילוכים בת שבעה יחסי העברה, פיקוד "לומד" הדוגם את הנהיגה ומתאים עצמו לכך, מצב "ספורט" ומצב "ידני". משם מתפצל הכוח דרך דיפרנציאל מרכזי כש-80% יורדים לגלגלים האחוריים ו-20% לקדמיים. כל זה במטרה להקנות ל-EX מאפייני ניהוג של מכונית הנעה אחורית ולהפחית את העומס על ההיגוי. בהתאם לאחיזה, יכולה המערכת לעבור (אוטומטית) למצב "נעול" בו יתפצל הכוח 50/50 בין הציר הקדמי והאחורי כדי למקסם את המשיכה. המערכת עובדת בשיתוף בקרת היציבות ובקרת המשיכה ותפעולה "שקוף" מבחינת הנהג.
החוליה החשובה במראה המכונית היא הפרופורציה. האזור שבו ממוקם תא הנוסעים על מישור הרכב כולו, היחס בין אורך תא המנוע לאורך תא הנוסעים, שיפוע השמשה הקדמית ושיפול הגג לאחור – עיצוב השואל מוטיבים מרודסטרים ומכוניות ספורט קלאסיות ברכב פנאי. התוצאה ייחודית, ואני מאוד אהבתי אותה ואת האופן המושלם שבו מראה הרכב מעביר את המסר החבוי בו. בצד ההסתייגות נציין את הפגוש האפור אשר "יורד" מאוד נמוך מלפנים ומסתיים בשני "גששים" בולבוסיים בסנטרו, אשר הינו מיותר ומנותק משאר קווי המרכב. תא הנוסעים מפתה בעיצובו, מושך לשבת בתוכו ולמשש כל מה שידך מגיעה אליו. אבל מהר מאוד מגלים את חסרונו העיקרי – מרחב מחיה.
ה-EX אינו מרווח, מלפנים כמו מאחור, וגם בממד הרוחב מורגשת קרבה יתירה בין הנהג לנוסע. גם תנוחת הנהיגה אינה מבריקה, ונרשמת קרבה מעיקה בין הראש לתקרה. המרווח מאחור כה מצומצם למעשה, עד כי כשהתקנתי את מושב הבטיחות של בתי מאחור (יש איזופיקס), לא יכולתי לשבת לפניה במושב שליד הנהג (והיא כולה בת שלוש, כן?). ביחס לשאר בנות משפחת אינפיניטי, ה-EX מציג עיצוב מעט אחר ומושך יותר לקוקפיט. מיקום פתחי המיזוג ועיצוב הדלתות והדשבורד שונים במקצת ויוצרים חלל מודרני יותר למראה (גם בזכות הצבעים הבהירים של פלסטיקת רכב המבחן). הקונסולה המרכזית, עם יחידת הפיקוד רבת הפונקציות והמסך העילי, בנויה למופת, אך סובלת מעודף כפתורים ומתפעול לא מספיק אינטואיטיבי של שלל המערכות.
מבחן דרכים: אינפיניטי EX – יחסים
צילום: תומר פדר
רכב המבחן, ברמת הגימור ה"בסיסית", צויד בפאנלים מדהימים מעץ כהה לכל גובהה של הקונסולה המרכזית, דיפוני עור על הדלתות והדשבורד, ומושבים משולבים עור ובד (בגרסה היקרה יהיו אלו מושבי עור). אהבתי מאוד גם את גלגל ההגה השמנמן שמאוד מכניס אותך למצב רוח של נהיגה. מנוף ההילוכים הגוצי (גוצ'י?) בעל המהלך הקצרצר גם הוא באותו הסגנון, ושעון הזמן האובאלי (פריט מסורתי של המותג) פשוט מקסים. בין פריטי האבזור האופציונליים תגלו מערכת מולטימדיה של Bose, חיישני חניה, התנעה ללא מפתח, מערכת זיהוי קולית, בקרת שיוט חכמה, קיפול חשמלי למושבים האחוריים ועוד. תצטרכו ממש להתאמץ כדי לחשוב על חוסר כלשהו.
ליבוי
ה-EX לוקח אותי ברחובות העיר, מרמזור לרמזור, מכיכר לכיכר, ואני מנסה לחשוף עוד פן ולקלף עוד שכבה מהבצל הייחודי הזה. המנוע חרישי, החלפות ההילוכים מעודנות, ההיגוי קליל וזריז וההתנהלות כולה אומרת נועם – עד שמגיעים לפס האטה או שבר אספלט (או שילוב של שניהם) ושם ה-EX רוטן, מנתר, זז על מתליו ודואג ליידע אותך שאינו נהנה כלל מהמשחק המקדים הזה. עוד מקרה קלאסי שבו כלי רכב מערבי-מודרני מתקשה להתמודד עם הזנחה מזרחית.
סיבוב דאווין וה-EX קורץ בעיני הקסנון שלו לעכברי בתי-קפה, סרדיני תחנות אוטובוסים ונהגי משפחתומטיות כבויי-עיניים. כולם סבים את הראש אחריו. יש אפקט, והוא לרוחב השדרה – אפילו בעלי מותגי פרימיום מורמי מרווח-גחון נעצו בו מבטים. אבל הכביש הפתוח קורא, וסופסוף אפשר להניח צמיג על אספלט שאינו מאוד משובש. או אז דוחק המנוע ב-EX להאיץ ומניף את מחוג המהירות מעלה בקצב מאוד-מרשים.
מבחן דרכים: אינפיניטי EX – יחסים
צילום: תומר פדר
עם העלייה בסל"ד משנה ה-EX את עורו, צליל המפלט משתנה והמנוע מקבל מִשנה נשימה כשהוא נכנס עמוק לתחום היעיל שלו. שלא כמו במערכות תזמון-משתנה אחרות, בהן החלפת התזמון מאוד מורגשת, מנוע ה-V6 הזה עושה את המעבר באופן מאוד חלק ואחיד עד לקו אדום ב-7,500 סל"ד – אז יעלה הילוך אם תרצה או לא. הדחיפה בישבן מאוד משמעותית – כמעט לא צפויה – אבל מצד שני מתחברת היטב לאותו קימור מרכב "עוצמתי" שראיתי קודם, מפתה וטיזרי.
הביצועים בקו ישר מרשימים מאוד ויפתיעו את החזקות שבסדאנים ממותגי הפרימיום. ומה לגבי רכבי פנאי קומפקטיים מקבילים? אין ממש מתחרים שיגיעו ל-100 קמ"ש ב-6.4 שניות. כך אפשר לשייט במהירות נאה, בנוחות טובה למדי עם מעט רעשי רוח וקצת רחש גלגלים, המשתנה יחד עם שינוי החספוס של הכביש תחתיהם.
בכביש המקורזל רבים מהדור האחרון של רכבי הפנאי מציגים ביצוע נאה – שכן רובם מתבססים על פלטפורמה של "פרייבט" – אבל אף אחד מהם לא עושה את זה ככה. כיול השלדה, העברת עיקר הכוח לגלגלים האחוריים וההיגוי המצוין, יוצרים ל-EX התנהגות כביש של מכונית הנעה אחורית משובחת. הגברת העומס על המצערת תוריד את הישבן לקרקע, תשפר את אחיזתו ואת העברת הכוח ותגרום לגלגל הקדמי-פנימי כמעט להתרומם. החיבור בין הנהג לאוטו הופך עצבי ממש והקצב יוצר לחץ באוזניים. הבלמים האיתנים נקראים לדגל ועושים זאת בצורה מרשימה (אך לאחר מהלך-מת ארוך מדי של הדוושה), עוצמתם נמדדת היטב ברגל והם לא גילו סימני דעיכה בקצב בו נהגתי. מי שכן דעך היו המתלים אשר התקשו לרסן את המרכב בעומסי הצד הגדולים שמייצר קצב נהיגה ספורטיבי; למרות תחושת הנוקשות בעיר, בנהיגה מהירה מתגברות מדי תנודות המרכב ונרשמים נדנודים על ציר האורך שפוגעים מעט בפוטנציאל הכביר.
מהצד הפרקטי של החיים, תא המטען – כמו תא הנוסעים – די קטן, ומכיל רק 340 ל' של נפח. בפן החיובי נזכיר שקעים שימושיים למתח ורשת מטען שימושית שמפרידה בין תא המטען למושב האחורי המתקפל חשמלית.
מבחן דרכים: אינפיניטי EX – יחסים
צילום: תומר פדר
וידוי הגיישה
ה-EX מפתה אותך ומושך אותך לתוכו בכל אחד משלבי הפיתוי כמו גיישה מנוסה. הוא סרבני ואנטיפטי בעיר, מתחמם ומתקרב מחוצה לה, ובסוף, כשהעסק ממש חם והקימורים מתחלפים בעיקולים – הוא נותן את כל-כולו. אבל לא הכל סאקי. צריכת הדלק בעיר גבוהה ועומדת על כ-6 ק"מ/ל' (מול 9.6 ק"מ/ל' בשיוט בינעירוני), חלל הפנים לא מספק לצרכי משפחה (אפילו קטנה) והמתלים נגמרים בדיוק היכן שהם אמורים לזרוח – בנהיגה מאוד מהירה. פרט לכך מדובר כאן במוצר איכותי ביותר ובאחד מהכלים המהנים והטובים ביותר בסגמנט. אין ספק, ללקוחות של המתחרים הוא יעשה דיסוננס רציני מאוד.