כאשר כולם מדברים על חשמל, יהיה תמיד איזה יצרן יפני קטן שיזכיר לכולם שאצלו זה כבר עובד. אולי כדי לעצבן את כל השאר. וכך בעוד כולם מתעסקים עם פתרונות חשמליים
בתערוכת פאריז הביאה מיצובישי צי קטן של מכוניות i חשמליות כדי להזכיר לכולם שאצלה זה כבר עובד ויוצא בקרוב למכירה ביפן.
ומיצובישי i-MIEV מעניינת אותנו במיוחד כי היא עשויה להיות
המכונית החשמלית (הפרטית) הראשונה שתנוע באופן סדיר בישראל. זאת כי במסגרת ניסוי רחב היקף שעורכת מיצובישי באירופה אבות טיפוס שלה אמורים להגיע גם אלינו, במהלך דצמבר. ואם הכל כשורה יש סיכוי שנראה אותה בתצוגה ב-2010.
כמו
הטסלה הסמי-אקזוטית (שבה נהגנו לאחרונה באופן בלעדי) גם ל- iשל מיצובישי הנעה אחורית ומנוע שמונח מאחורי תא הנוסעים (במקרה של מיצובישי הוא יותר אחורי) אבל כאן בערך מסתיים הדמיון. ה- i-MIEVמבוססת על מכונית המיקרו היפנית הקטנטנה שגם בדגם הרגיל הינה ייחודית בזכות מבנה מעניין שמציג בסיס גלגלים ענק יחסית (255 ס"מ) ומנוע קטן ומוגדש שממוקם מאחור. כמו סמארט רק עם ארבעה מושבים. במקרה הזה תופס את מקומו מנוע חשמלי תמסורת (למעשה העברת כוח פשוטה ללא תיבה אמיתית) ומצברי ליתיום איון שמסוגלים לייצר טווח של 160 ק"מ. זה עולה בתוספת של 180 ק"ג (1080 ק"ג סך הכל).
צילום: מנהל קשה להתעלם מהננסית הזו. עם המדים החשמליים של מיצובישי באדום לבן, בפירוש ניתן היה לחשוב שזו מכונית הדגל של הפועל תל-אביב. אבל האיור של כבל חשמלי עם השטקר בקצה, מסמן שלמרות המראה הכדורי, ה-i לא באה לשחק במשחקים. עם כל הכתובות שמפארות את דפנותיה קשה לטעות בה ובמשימתה – הפצת הבשורה החשמלית. אבל על האספלט המכונית הזו גם נראית ממש טוב. "צעצועית" עם מראה מתקתק שמזכיר יותר בלון או ביצה מאשר מכונית.
בדרך למגרש הסגור בו נערכת ההדגמה שואל אותי המארח האם אני יודע לנהוג במכונית אוטומטית (!!!) מעניין שהעובדה שההגה מונח בצד הלא נכון (ימין) פחות מפריעה לו.
פתיחת הדלת מוצאת אותי מול מכונית מאוד פשוטה ואפרורית למראה, שמזכירה לי את הקטנות היפניות של פעם. וזה ניגוד גמור למראה החיצוני המלבב וגם לפנים הצבעוני יותר שפגשתי בעבר בדגמי הבנזין של ה- i. ההגה אינו מתכוון לשום כיוון, מערכת המיזוג פשוטה למראה ויש כמה מתגים שהמיקום שלהם לא לגמרי ברור. גם מאחור התחושה פשוטה אבל המרחב פשוט מפתיע לננסית שכזו ומזכיר את ההתמחות היפנית במכוניות מיני.
אבל כמובן שאת עיני לוכד לוח מחוונים שנראה שונה לגמרי ממה שאני מכיר או רגיל אליו. במרכזו מד מהירות דיגיטלי שמוקף ב"מד אנרגיה" במקום מד סל"ד. זה האחרון, מספר לכם כמה אנרגיה אתם מוציאים (כשהוא נע ימינה בהאצות) או כמה הרווחתם (כאשר הוא נטען בבלימה). לצידו מד מרחק ומד "דלק" שמשקף את מצב המצבר.
צילום: מנהל גם הבורר מיוחד עם שלושה מצבים רגיל, חיסכון ומצב עם טעינה מוגברת (שמזכיר הילוך כוח בגלל בלימת המנוע). במצב החסכוני כמו שאראה בהמשך, התגובות למצערת במצבי ביניים (כלומר לא בפול גז) פחות נמרצות. אני משלב להילוך אחורי כדי לצאת מהחניה ומופתע לגלות רעד קל בתחילת התנועה. הרעד/נקישה יחזרו שוב ושוב במעבר מעצירה לנסיעה לפנים. כצפוי ממכונית יפנית, ה- i קלה מאוד לנהיגה ופשוטה לתפעול. ההגה אמנם מרגיש מנותק משהו וקצת קל מדי בתנועה מהירה יותר אבל התגובות נראות, לפחות כאן במגרש הסגור סבירות. גם הביצועים נראים סבירים, בשני מצבי הבורר. ההאצה הראשונית בטווח המהירות העירוני נראית נאותה לרכב קטן. ומה שבולט, בייחוד על רקע הספרטניות היא רמת השקט הגבוה. חשמלי או לא. גם כושר התמרון של הכלי קטנטן נראה מצוין.
כמכונית עירונית נראה שה- iהחשמלית שימושית, אינה דורשת ויתורים, מתפקדת היטב ומציעה מרחב נאה. וכמובן שהכל תלוי בטיב המילוי ... או הטעינה החשמלית. יותר על החשמלית של מיצובישי וכל מה שסביבה תוכלו לקרוא בגליון אוטו הבא (276).
