”אם הייתי מקבלת 20 שניות בלבד להצגת סמארט פורטו הייתי מתמקדת בדבר אחד: קוטר סיבוב של 6.99 מטר", אמרה אנט וינקלר, ראש מותג סמארט, כאשר חשפה בפאריז את הפורטו דור 3. וכאשר אני מבצע פניית פרסה בכניסה העמוסה לנמל תל–אביב אני מבין למה התכוונה. הסמארט עושה זאת בהרבה פחות מקום משניתן לדמיין.

כל מה שידעתי על כושר תמרון נמחק, והתחושה הייתה שהמכונית הזו פשוט מסתובבת על צירה. להגה אמנם 3.5 סיבובים מנעילה לנעילה, וזה לא מעט, אבל צריך לצאת החוצה כדי לראות לאיזה זוויות מגיעים הגלגלים. מדהים להיכן היא יכולה להידחף, ואפילו בחניה הפרטית שלי היא חוסכת תמרונים. אבל סיבובים על המקום הם התענוג הצרוף ומצאתי עצמי עושה זאת שוב ושוב. מי היה מאמין שאהנה מדבר כזה (אנחנו מאמינים לגמרי. המערכת).
סמארט פורטו
צילום: אורי שר
סמארט פורטו. קוטר סיבוב של 6.99 מטר
הרומן
הרומן שלי עם סמארט החל בהשקה בפריז 1998. שם יכולתי סוף סוף לטעום מהפרויקט המדובר. אבל בסוף המפגש הצטערתי שעשיתי זאת. מרצדס, בשיתוף עם סווטש, הציגה תפישה רדיקלית ביותר למכונית קטנה, עם עיצוב מרהיב. אבל הביצוע על הכביש היה מאכזב עוד לפני ששמענו את המחיר.

כאשר פגשתי לפני שנה ביוהאן, "מר סמארט" שהיה אחראי על התכנון, הוא עדיין כעס על התקשורת: "עיתונאי הרכב פשוט לא הבינו את המכונית. אתה אומר שחשבת שהסמארט יקרה מדי, אבל למה אתה אומר ‘יקר'? מיקרו–טכנולוגיה זה יקר. על סמארטפון קטן אתה מוכן לשלם יותר. למכונית הזו היה כל מה שיש במכונית גדולה... בזירה האוטומטיבית הייתה תפישה שקטן זה זול ולא שקטן זה יפה וחכם, והיה צריך לשנות זאת".

המפגש
גם אם הייתה לי ביקורת על הדורות הראשונים של הסמארט, אהבתי את העיצוב. הדור השלישי, שפותח בשיתוף עם רנו, והוליד גם את הפורפור והטווינגו קיבל חזית אנכית יותר, פחות מחודדת - ופחות יפה, כנראה. מחיר דרישות הבטיחות להולכי הרגל. שאר התפריט נשאר דומה - לדור השלישי אותו נתון אורך (269 ס"מ) כמו לדור השני, ובסיס הגלגלים השתנה ב–0.8 ס"מ בלבד; רק הרוחב גדל ב–10 ס"מ משמעותיים.
סמארט פורטו תא נוסעים
צילום: אורי שר
תא נוסעים צבעוני וצעצועי

תא הנוסעים בסמארט תמיד היה מקורי, נאה ומושך (וצעצועי) וגם החדש כזה - והפעם הוא גם עשוי טוב. וגם אם ניתן לזהות בו לא מעט מרכיבים שמקורם ברנו (תאורת פנים, מתגי חלונות, אפילו מפתח) הרי שאם אינך כתב רכב זה לא מפריע. במרכז סביבת הנהג "טאבלט" גדול שמשרת את המולטימדיה הנאה (אופציה). המחוונים ברורים, במרכזם צג מידע נאה ומשמאלם אמור להיות מד סל"ד כדורי, ששכח להגיע למכונית ההדגמה. לפתחי האוורור ומד הסל"ד הנאים מסגרות צבעוניות (תלוי בשילוב הגוונים) שמוסיפות לאווירה, וגם ההגה נאה עם מראה ייחודי תודות למתגים שעליו.

בסביבת הנהג אין שימוש בפלסטיק רך אבל העובדה שרובה מכוסה בבד צבעוני מפצה. רק החלק התחתון, היכן שממוקמים מנשאי הכוסות, נראה בסיסי מדי, וגם הבורר שעיצובו מקורי אינו מצליח לעזור. כיאה לאופי ולייעוד יש בסמארט לא מעט תאי אחסון מתוחכמים, כולל רשת מאחורי המושבים.

מפתיע שכדי להיכנס צריך כמעט לטפס לסמארט; הרצפה גבוהה. המושב נעים, תנוחת הנהיגה טובה (למרות שההגה מתכוון רק לגובה), ולא נוצרת תחושה שמדובר בננסית שברירית. הראות לפנים מצוינת ומעט פחות טובה לאחור. חיישני חניה או מצלמה היו עוזרים בהשתחלות למרווחים צרים. הדלת האחורית המפוצלת מסתירה בתוכה תאון נוסף ולתא המטען מבנה שימושי.
סמארטו פורטו
צילום: אורי שר
גם בקטנה שכזו יש "טאבלט" במרכז הקונסולה

איך זזים ?
לגרסה שנמכרת כרגע מנוע מוכר בנפח 1.0 ליטר (71 כ"ס) שמקורו במיצובישי; ובקרוב תגיע גרסת 0.9 טורבו עם מנוע רנו. מנוע הליטר מודיע על היותו תלת–צילינדרי כבר בהתנעה, בצליל לא נעים. זה נובע גם מכך שהוא ממוקם מאחורי המושבים, קרוב מאוד לאוזני הנהג והנוסע. התיבה הדו–מצמדית של רנו טובה בהרבה מאשר בעבר, אבל אינה חלקה ביציאה מהמקום ומעט איטית, כך שנוצרת לפעמים השתהות בזינוק (נתון התאוצה הרשמי צנוע - 15.6 שניות למאה קמ"ש). חטיבת הכח מרימה קולה בהאצות ומוסיפה לטרטר בחוסר אלגנטיות. בסל"ד גבוה הצליל הופך אנרגטי יותר, אבל זה אינו אזור שמבקרים בו רבות.

דווקא בכבישים בין הפרברים הסמארט נותנת תחושה טובה; כאן התגובות האיטיות של חטיבת הכח פחות מפריעות, והיא מטפסת ללא קושי למהירויות שיוט. למעשה אין בעיה לשמור על קצב מכובד בכבישים המהירים בארץ או להתקרב למהירות המרבית (151 קמ"ש).

עם משקל של כ–800 ק"ג הסמארט לא ממש קלילה וצריכת הדלק אינה שוברת שיאים: 15.4 ק"מ/ליטר בשיוט, 10 ק"מ/ליטר בעיר, 13.5 ק"מ/ליטר בממוצע.
סמארטו פורטו
צילום: אורי שר
שמרה על האורך של הדור היוצא, הרוחב צמח ב-10 ס"מ
מתמרנים
בכבישים המהירים הסמארט אינה מרגישה כעלה נידף, למרות בסיס הגלגלים הקצר והגובה הרב. היא שומרת על יציבות גם בקשתות הארוכות של המחלפים. הפורטו לא מפחדת מפניות, גם אם תת ההיגוי בולט. מצד שני, הרפיה מהדוושה תביא להידוק קו בולט ואפילו מהנה. והיא כה קטנה שעדיין זה קורה בין קווי הנתיב. החלקות כח? אין מספיק כח ויש יותר מדי בקרת יציבות.
אבל העיר היא השטח שלה ושם החוויה מיוחדת. הסמארט נותנת הרגשה שיש יותר מקום ורווח בין הכלים שסביבך. היא מסוגלת להתגנב לגומחות ופערים קטנים בתנועה, ובפניות הגודל הקטן והזריזות בשינוי הכיוון, מאפשרים לקחת קווים נכונים בתוך הנתיב ולהרגיש כמו בקרטינג מוגבה.
סמארטו פורטו תא נוסעים
צילום: אורי שר
עיצוב מקורי

גם הנוחות מזכירה קרטינג - כיול מתלים קשיח ובסיס גלגלים קטן גורמים לה לקפץ על שיבושים ולדלג על פסי האטה. ועדיין, מדובר על שיפור לעומת הדור הקודם, ובכביש המהיר הנוחות כבר סבירה. בגלל האחיזה הנמוכה יותר מלפנים (בגלל משקל שמרוכז מאחור וצמיגים צרים) מערכת ה–ABS מלפנים נכנסת לפעולה מוקדם מהצפוי. אך הבלמים עושים את העבודה. מערכת ההתרעה על תאונת חזית קצת עצבנית מדי.

נהיינו סמארטים
נסיעה עירונית בסמארט פורטו היא חוויה בזכות היותה כל כך שונה בנהיגה. לוקח זמן להבין לאיזה מקומות היא מסוגלת להידחק ולאיזה פניות פרסה היא מסוגלת. הדגם החדש הוא שיפור גדול לעומת הקודם, מבלי לאבד מהייחוד. אבל השילוב בין דו–מושבית ננסית למחיר של סופרמיני מאובזרת מצמצם את קהל היעד שלה לאלו שמחפשים מכונית עירונית, אופנתית ובעיקר שונה.
סמארט פורטו - מבחן דרכים (1.0 ל', רובוטי)
צילום: אורי שר