המושב האחורי מציע מרווח סביר לברכיים וחסר לראש. תא המטען גדול ושימושי.
המנוע מציע כח זמין מסל"ד נמוך, ותחושה שרירית בסל"ד ביניים. הוא פחות נעים בסל"ד גבוה, והתחושה היא שאין שם תוספת כח משמעותית ואין טעם להגיע לשם. תוספת הכח לעומת ה–1.4 ל' מורגשת בהחלט, אם כי האופי עצמו דומה יחסית. ה–1.6 ל' גם שקט יותר, אם כי לא מאוד שקט בפני עצמו. תיבת ההילוכים איטית ועם זאת לא תמיד עגולה ונעימה כמצופה.
לאופל אסטרה GTC כיול מתלים על הצד הקשוח של הסקאלה. בעיר היא משדרת תחושה “עסוקה" ומדי פעם עוברת חבטה אל תא הנוסעים. מחוץ לעיר המתלים מספקים ריסון טוב על גלים, אבל משדרת בישירות רבה מדי את פני הכביש אל תא הנוסעים, ומקפצת על חלק מהשיבושים. לא מדובר באיכות נסיעה מרסקת עצמות ותולשת סתימות, אבל בהחלט פחות טוב מהממוצע.
המתלים גומלים על הנוחות בכביש המפותל עם ריסון מעולה של המאסה ומעט מאוד גלגול. יחד עם צמיגי ה–235/50–18 המגודלים (אותה מידה כמו ב–1.4 ל') מתקבלת אחיזה אדירה, שקשה עד בלתי אפשרי לערער, גם כשמנסים. ההגה אילם כמעט לחלוטין (יותר ממה שזכרנו מה–1.4 ל') אבל הנכונות לפנות טובה.
בקיצור, גם עם המנוע הזה אי אפשר לדגדג את היכולת של הרכב הזה, בטח כשהוא משודך לתיבה הזו, והתחושה היא, שוב, שלאוטו הזה מגיעים עוד סוסים. שלא יהיה ספק, אפשר להיות מהירים עם אופל אסטרה GTC, אפילו מאוד, אבל בלי דרמה, וחלק מהבוחנים טענו שנהיגה מהירה בה קצת משעממת.
קצת יותר
גרסת ה–1.6 ל' טורבו מציעה יחידת הנעה נעימה יותר, חזקה ושקטה מגרסת ה–1.4 ל'. אלא שהיא עדיין לא חזקה מספיק כדי לשנות את התמונה. זו עדיין מכונית רבת יכולת אבל לא מלהיבה, עם שלדה שגדולה על המנוע. היא לא תקסום לחובבי הנהיגה, אלא יותר לחובבי העצוב, ועבורם היה עדיף כיול מתלים מעט נוח יותר.
למרות זאת, העיצוב הנאה וחווית הנהיגה עם השמשה הפנוראמית הם בהחלט סיבה טובה לשקול את הרכב הזה כמכונית לצעירים או צעירים ברוחם, שלא כבולים בשיקולים הפרקטיים של הובלת ילדים ועגלות. עכשיו נשאר לכם להחליט מה חשוב לכם יותר, מחיר או סוסים.