קטגוריה: סופרמיני
גרסה: MG3, ידנית, 1.5 ל', קומפורט
מחיר גרסה נבחנת: 74,000 שקלים
לייעוץ חינם עם כתבי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
הצירוף
MG מעלה אצלי געגועים לאנגליה ההיא, של כבישים צרים שמתפתלים בין ערפילים, טיפות גשם ואגמים כחולים. אבל איני בטוח מה הוא אומר כיום לרב הציבור. נראה שמותג הספורט הבריטי האהוב שגווע נשכח במהירות, ויורשו הסיני מתקשה לחדור למודעות.
מותג MG, שהוקם לתחייה על ידי נאנג'ינג וסאיק, היה למותג הסיני הראשון שמכר מכוניות בארץ. ההתחלה הייתה חגיגית עם המשפחתית הגדולה MG550, אבל התנהלות לא עקבית של המותג, כאן ובאירופה, עם הפסקות שיווק תכופות, מבחר קטן ומחירים לא זולים, הקשו עליו להטביע את חותמו בשוק.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו ייתכן שהבשורה החשובה ש-MG הביאה היא שכרגע האיום הסיני אינו כה מפחיד. הסופרמיני
MG3 סומנה כמי שעתידה הייתה להצעיד את הפלישה הסינית לשלב משמעותי יותר, אבל סבלה מאותן בעיות. לא רק שהגיעה רק עם תיבה ידנית ובאיחור לעומת התוכניות, אלא שמחירה היה יקר מדי.
ההתחלותה-3 הוצגה ב-2011 כחלק מקו דגמים חדש, וירשה את הגרסה הסינית לרובר 25 מנוחתה עדן. עד שהגיעה לארץ, בסוף 2014, היא הספיקה לעבור מתיחת פנים, ולמעשה נהגנו בה בסין (עם תיבה רובוטית של פיאט) כבר לפני שנתיים.
בהתחשב בכך שמדובר במכונית עממית ולא ממש חדשה, מפתיע לגלות שעיצובה עדיין נראה נאה ומקורי. ברמות הגימור היקרות יותר נעזר העיצוב בצבע שונה (שחור) לחלק העליון – וניתן לקבל גם מדבקות של דגל אנגליה לגג – בחישוקים צבועים ובתאורת יום נאה כדי ליצור מראה מושך. עם זאת, מזוויות מסוימות נראה שצוות המעצבים, בראשות אנטוני קני וויליאמס הבריטי, התאמץ מדי; למשל, הפגוש האחורי שבתחתיתו דיפיוזר גדול וממנו בולט מפלט מלבני שממוקם דווקא אנכית. עם זאת, העיצוב הכולל מפתיע לטובה.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו
התחושה החיובית נמשכת פנימה. סביבת הנהג אינה מקורית במיוחד, אבל העובדה שמערך האוורור, השמע, ואזור תפעול החלונות-מראות מעוצבים בהשראת האייפוד ואוזניות ביטס, תורמת למראה צעיר. בנוסף, למחוונים רקע צעיר עם הכיתוב MG3 והמושבים בגווני שחור אפור נראים ספורטיביים ונעזרים בעיטורים צבעוניים.
אבל כשההיכרות מעמיקה המצב פחות מחמיא. תא הנוסעים אינו מקרין איכות מספקת: הפלסטיק פשוט למגע, והתקרה משדרת צליל חלול כשידיות האחיזה מתקפלות ופוגעות בה. למרות שזו רמת הגימור היותר מאובזרת, אין במכונית תאורת מפות וגם ידיות כיוון המושבים אינן נוחות או נעימות למגע.
מה שמביא אותנו לקטעים מוזרים בהנדסת האנוש:מיקום מתגי הנעילה והפתיחה בתוך מערך האוורור/מיזוג בעייתי, היעדר שחרור הנעילה הכללית עם פתיחת דלת הנהג מעצבן, פקדים קטנים לאותה מערכת ותפעול לא נוח למערכת השמע; חיבור הבלוטות' הוא ממש חידת היגיון.
תנוחת הנהיגה סבירה אבל לא מושלמת וגם המושב, בניגוד למראה, פחות תומך במקומות הנכונים. ביקורת זאת תקפה גם ביחס למושב האחורי, אם-כי המרחב מאחור נאות לסופרמיני. תא המטען ממש בסדר בכל הקשור לנפח הטענה במכונית שכזו.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו
קול התנועהחטיבת הכוח אמורה להיות מנקודות החוזק ב-3, בזכות מנוע 1.5 ליטר שמייצר 106 כ"ס. אפילו נתון ההאצה ל-100 קמ"ש נאה ועומד על 10.9 שניות.
ואכן כשאני משלב לראשון בעיר ולוחץ על המצערת התגובה הראשונית נמרצת, אבל ההמשך פחות זריז. עלייה למהירות שיוט בין עירונית, בוודאי בכביש 6, כבר חושפת זמינות כוח בעייתית. בעיר המנוע "מת" מתחת ל-2500 סל"ד, אבל בהילוכים הגבוהים הבעיה מחמירה וצריך למשוך את המנוע הרבה יותר גבוה כדי להאיץ. כך שהאצות קלות בכביש מהיר מחייבות הורדת הילוך או שניים – ולא שמדובר ביחסי העברה ארוכים.
עליות, כמו אלה שמטפסות לצפת, מעודדות להצפין גם את המנוע לאזורים גבוהים (4500 סל"ד), אלא שאז הצליל שהוא מפיק הופך נוכח. למרבה הצער לא מדובר בצליל איטלקי של שנות השבעים, אלא בצווחות מהסוג המפריע.
הרעש מסל"ד בינוני פשוט מוגזם והמנוע מייצר גם ויברציות. הרעש מפריע בייחוד כשרוצים לשמור על קצב טוב בעליות, מצב בו צריך להישאר מעל 5000 סל"ד קורעי אוזניים. מאידך, המנוע סובל מקוצר נשימה, וסביב ל-5500 סל"ד המנוע כבר מרגיש חנוק. זמינות הכוח הלא מרשימה בולטת בהשוואה למנועים מודרניים, גם לא מוגדשים. צריכת הדלק נותרה בגדר הסביר, אם כי פחות טובה מהמקובל בסופרמיני ידנית: 12.9 ק"מ לליטר ליום ארוך ורגוע ו-11.3 כאשר שילבנו קטעים מאומצים.
שני גורמים הפריעו לי במיוחד לאורך הדרך: רעש וחוסר דיוק. הרעש מגיע בעיקר מהכביש, אך גם מהרוח ומהמנוע. לרוב נוצר "שטיח" רעש שאינו מטריד את האוזן – עד שמנסים להאזין למערכת השמע. הבעיה השנייה היא המחסור בדיוק מכיוון המצערת, המצמד והבלמים שאינם נוסכים ביטחון.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו ל-3 הגה כוח הידראולי, כמו פעם, אבל הוא כבד בחניה וקל מדי בנסיעה, אם כי עדיין ברמת הסביר. למכונית עצמה התנהגות נאותה, עם אופי מאוד ברור וצפוי.
נוחות הנסיעה בעיר אינה טובה, בייחוד על מהמורות גדולות. מחוץ לעיר המצב משתפר ועדין פסי רוחב (ולא רק) מורגשים מדי. על כבישים גליים המכונית חסרה משהו בריסון, וגם היציבות הכיוונית בנסיעה מהירה אינה מרהיבה.
יחסי הכוחותבסופו של דבר משהו ב-3 הפתיע אותי לטובה. העיצוב, בייחוד בגרסה עם שני הצבעים, יוצר רושם טוב וגם בפנים האווירה נעימה ברגע הראשון. מצד שני, חטיבת הכוח, שהייתה אמורה להוות יתרון, מתגלה כחיסרון, ופרטים רבים בסביבת הנהג אינם איכותיים. ה-MG3 יוצרת בסופו של דבר תחושה שהיא כמעט טובה – אבל מעט מיושנת ופשוטה ביחס למכוניות סופרמיני אירופאיות מובילות.
מה שמביא אותנו לסעיף המחיר. על הנייר אמורה רמת הגימור הבינונית שבחנו לעלות 74,000 שקלים (68,000 שקלים ברמת הגימור הבסיסית), ומחיר זה מציב את ה-
MG3 מול סופרמיני טובות יותר. מאידך אנו שומעים על הנחות, כמו למשל במבצע ‘חבר', שממקמות אותה באזור ה-62,000 שקלים לרמת גימור זו (ו-57,000 שקלים לבסיסית). מחיר כזה כבר נשמע הרבה יותר מתאים ומציב אותה מול מכוניות מיני, וכאן כבר יש לה "קייס" הרבה יותר מעניין.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו
צילום: מערכת אוטו
