הגעה אל
מרצדס CLA בחושך היא חוויה מרשימה. פתיחה מהשלט מתחילה מופע נאה שכולל את הדלקת הפנסים לצד תאורה לרצפה מהמראות, והדלקת תאורה עדינה בתוך תא הנוסעים, באחד ממגוון צבעים הניתנים לבחירה. למשל מתחת למשענות הראש של המושבים הקדמיים, מה שעוזר להדגיש את קווי המתאר הנאים של המושבים.
המסאג' לבלוטת האגו של בעליה של ה-CLA מתחיל עוד לפני שנכנס פנימה.
מחירו של מקדם הכניסהאל תתבלבלו בגלל סדר האותיות. ה-CLA היא גרסת הסדאן של A, ואין לה כל קשר ל-C. השתיים חולקות בסיס גלגלים (270 ס"מ) והן כמעט זהות ברוחב. כצפוי, הסדאן ארוכה יותר (34 ס"מ) אך במפתיע מעט גבוהה יותר (פער של פחות מס"מ), למרות פרופיל הקופה. אנשי מרצדס לא הסתפקו בסתם גרסת סדאן ל-A, אלא בחרו באופציה האופנתית של קופה-ארבע-דלתות (ומכאן ה-C). התוצאה היא עיצוב חלק ונאה – עם מקדם גרר שמגיע בחלק מהגרסאות לנתון המרשים של 0.22(!) – דלתות חסרות מסגרת (בניגוד ל-A) וקו גג משתפל באלגנטיות.
אפקט הכניסה של ה-CLA מרשים ללא ספק. וגם מהזוויות בהן היא נראית מעט מוזרה, היא עדיין מרשימה. האם היא באמת נראית כמו קופה? לא בטוח. האם היא מרשימה ומושכת שפע מבטים? כן, בהחלט. אולם זה נכון בעיקר לגרסה המאובזרת, כמו רכב ההדגמה. תוספות הכרום החיצוניות, הגריל השונה, המפלטים הבולטים, החישוקים הגדולים יותר ("16 מול "18) ופנסי הקסנון עם תאורת לד ליום – כולם חלק מאותה רמת אבזור גבוהה – יוצרים הבדל משמעותי במראה הכללי.
אבל לרושם הזה יש מחיר, בשקלים, והוא גבוה. חבילת האבזור ‘אורבן' ברכב המבחן מעלה את מחירה של ה-CLA200 (מנוע 1.6 ל' טורבו עם 156 כ"ס) מ-260,000 שקלים ל-285,000 שקלים. תג מחיר זה מציב אותה מול מכוניות מקטגוריה גבוהה יותר: ב.מ.וו סדרה 3 או אפילו C של מרצדס עצמה.
צילום: אורי שר
רושם טובהרושם החזותי החיובי ממשיך לתוך תא הנוסעים, שמקדם את פני, בעצם את ישבני, עם מושב נאה ועטוף עור. מושב הנהג מתכוונן חשמלית, עם זיכרונות, אך מושב הנוסע מסתפק בתפעול ידני (למעט כוונון פנימי לגב תחתון) אך רב אפשרויות. תא הנוסעים כאן פשוט יפה, עם פנל דמוי-אלומיניום רחב הנמתח מהקונסולה המרכזית אל דלת הנוסע, שלושה פתחי מיזוג במרכז, ומעליהם מסך עם תצוגה נאה.
רמת האבזור הבסיסית נאה וכוללת את המושב החשמלי, ריפודי עור, גג שמש פנורמי, בקרת שיוט, הנעה ללא מפתח, מצלמת רוורס (מעולה!), בקרת שיוט ובלוטות'. רמת האבזור הגבוהה מוסיפה את תאורת הלד העדינה והמרשימה בתא הנוסעים, וחיישני חניה עם חניה אוטומטית במקביל.
קשה להאמין, אך אין ברכב בקרת אקלים(!), גם לא ברמה המאובזרת. הממצאים ביקורתיים גם בהמשך, כאשר בודקים מקרוב את איכות החומרים. כבר בחלקים העליונים של סביבת הנהג נתקלים בפלסטיק פשוט וחלול שלא ראוי למחיר ולשושלת, כזה שלא היינו מצפים לפגוש גם במכוניות זולות בהרבה. ב-CLA פלסטיק זה בולט לעין ביותר מדי מקומות, יוצרת קיטוב חד לרושם החיובי מהעיצוב.
המרחב במושב הקדמי טוב, מלבד מרווח ראש חסר לגבוהים בגלל גג השמש. מעבר למושב האחורי מפגיש אותנו עם מרווח ברכיים טוב יחסית, אבל מרווח חסר לראש, גם לממוצעי קומה. הנוסע השלישי יסבול (כמעט כרגיל) ממנהרת הכאילו-הינע שגוזלת ממרחב הרגליים שלו.
תא המטען בעל פתח קטן יחסית, אבל מציע נפח נאה של 470 ל'. נציין לטובה שכל הגרסאות של ה-CLA מגיעות עם התרעת התנגשות, ועם ציון ריסוק מלא של 5 כוכבים.
צילום: אורי שר
הנעהמתחת למכסה המנוע המפוסל מסתתר מנוע 1.6 ל' טורבו המוכר של מרצדס בגרסת 156 כ"ס. אלו מועברים לגלגלים הקדמיים דרך תיבת דו–מצמדית עם 7 הילוכים. תיבה זו מפתיעה עם אופי פעולה נעים יותר מהמקובל בקרב בנות מינה בנהיגה יום-יומית; כאן לא נתקלנו ברעידות בפקקים. עם זאת, לחלק מהבוחנים הפריעה מעט התגובה בתמרוני חניה. היא לא זריזה במיוחד במצב הרגיל, ומשתהה לעיתים בהורדת הילוך. מצב ה'ספורט' מאיץ את צעדיה, והיא מספקת הורדה מיידית של הילוכים ואופי קרבי יותר.
בכל הקשור לכוח, המנוע בהחלט מספק. ה-200 מרגישה זריזה במפתיע, בעיקר במצב ספורט. מה שעוזר לנו לסלוח למנוע על הצליל העסוק שהוא מייצר בזמן חימום הבוקר, גם צריכת הדלק הפתיעה לטובה; בשיוט לא נינוח נרשמו 17.5 ק"מ/ל' ואילו בנסיעה רגועה הגיע הנתון ל-20 ק"מ/ל'. ממוצע הצריכה בימי המבחן המאומצים היה 12.5 ק"מ/ל'.
בכביש המפותל ה-CLA לא מתקשה לייצר קצב מהיר הודות לאחיזה של צמיגי גודייר איגל F1 המגודלים (225/45) והמנוע הגמיש (וחבל שהתפעול הידני לא מאפשר שליטה מלאה). היא דורשת יד נחושה על ההגה, היוצר תחושה אלסטית. התחושה היא שהוא מפנה את הגלגלים רק לאחר המהלך הראשוני של ההפניה שלו. עם זאת, ה-CLA בטוחה וצפויה ברמה שקצת משעממת. הבלמים התעייפו מעט בנהיגה מהירה.
חישוקי "18 בחתך נמוך הם לא נקודת פתיחה טובה בתחום הנוחות. ה-CLA לא שולפת אס מהשרוול בתחום זה ומציעה נוחות בינונית-מינוס בעיר. יותר מדי פעמים נראה שהיא מתנגשת בשיבושים במקום לספוג אותם, והדבר בולט במיוחד במפגש עם שיבושים חדים. הנוחות הלא נוחה בולטת יותר במושב האחורי, מכיוון שהמתלה האחורי מתמודד בצורה פחות מוצלחת עם טלאי ותלאות הכבישים המקומיים.
צילום: אורי שר
מצד שני, ה-CLA טובה על שיבושים עגולים יותר, או גלים בכביש. כאשר המהירות עולה המצב משתפר, כך שמחוץ לעיר היא נוחה יותר, ועדיין גם במהירות גבוהה מורגשים שיבושים בינוניים ומעלה. מדי פעם, על רצף שיבושים התחושה שהיא עסוקה מדי, אבל זה פחות מפריע מאשר בעיר.
כאשר הכביש באיכות סבירה, ה-CLA נעימה, המנוע סובב בסל"ד נמוך ורגוע (1800 סל"ד ב-100 קמ"ש) ורק מעט רעשי כביש חודרים לתא.
על חיפושים ומציאותמרצדס CLA עושה את העבודה עבור מי שרוצה מרצדס עם אפקט הגעה מרשים, בתצורת סדאן (או דמוי-קופה). את אפקט ההגעה היא מספקת, ללא ספק, בכמויות, כל עוד הבחירה היא בגרסה המאובזרת. תא הנוסעים מספק "אפקט כניסה" מרשים לא פחות. יחידת ההנעה של ה–200, זוכה אף היא לציונים גבוהים, בזכות שילוב טוב של ביצועים וחסכון.
אבל לא הכל ורוד. זה מתחיל באיכות חומרי הדיפון בתא הנוסעים, ממשיך עם נוחות הנסיעה הלקויה בעיר, ומגיע לשיא בגזרת המחיר. מחירה מציב אותה מול מתחרות עם מפרט עדיף, גם מקטגוריה גבוהה יותר, כגון C קלאס. כך שאם אתם לא נעולים על עיצוב הקופה-ארבע-דלתות, או מאוהבים במראה החיצוני, קשה להצדיק את הבחירה בה.
צילום: אורי שר
