ברשותכם, אני רוצה להתחיל בווידוי קטן: אני נושא עימי חיבה ישנה למכונית הסדאן-פרמיום של היצרנית היפנית, עוד מהתקופה בה היא כלל לא הייתה ידועה במחוזותינו. הכל החל בשנת 2003, אותה ביליתי בקנדה (טורונטו), אז גם חוויתי, לראשונה ממקור ראשון, את "האלטרנטיבה למכוניות הסאלון הגרמניות" של
לקסוס. זו הייתה
לקסוס IS מהדור הראשון, שכידוע לא זכתה לחוות אקלים ארץ-ישראלי.
הדור השני של ה-IS הגיע לישראל, כך שזכינו לעמוד על מעלותיו (איכות, נינוחות, תדמית), על חסרונותיו (מרווח, יחידת הנעה, תדמית) וגם לראות איך הוא עוזר למותג להתבסס בשוק מזרח תיכוני חדש ומוגבל במובנים רבים. עכשיו, עם הדור השלישי של הדגם, התרשמנו לטובה מהשיפור שעברה ה-IS, וכנראה שגם היבואן בטוח בה, כי אנחנו נוסעים בה – כבר כמעט 5 חודשים – במבחן הקשה מכולם, מבחן ארוך טווח. כפי שקראתם בדיווחים קודמים, הלקסוס שלנו לא החלה את חייה אתנו, אלא שימשה כרכב הדגמה של היבואנית לאורך כ-13,000 ק"מ מייגעים. היום, קצת יותר מארבעה חודשים אח"כ, עומדת כמות הנסועה הכוללת על כ-18,400 ק"מ, שגם הם, איך נאמר בעדינות, לאו דווקא היו עדינים. אבל ה-IS לא התקשתה להתמודד עם מה שביקשנו ולא מצאנו כשלים מהותיים בהווייתה, וכאמור, באמת שניסינו (ועודנו מנסים).
צילום: מערכת אוטו ה-IS עברה איתנו למעלה מ-5,000 ק"מ
את הסופ"ש האחרון העבירה הלקסוס בבית משפחת אריה. משפחה קטנה. במהלך הסופ"ש שימשה היפנית כרכב המשפחתי העיקרי: סילוק הילד לגן בשישי בבוקר (והחזרתו המאולצת רק כ-3 שעות אחרי. 4 אם היינו קמים בזמן...), קניות לשבת בשליחות האישה, טיול אחר-צהריים להוצאת אנרגיה של ילד בן שנתיים וקצת, נסיעה לארוחת ערב משפחתית ובטח עוד משהו ששכחתי. גולת הכותרת בסופ"ש הייתה נסיעה לחיפה, שתשלב את כל המרכיבים הנ"ל בנסיעה ארוכה המייצגת מגוון סיטואציות. אני לא אחרוג ממנהגי, וכבר עכשיו אספר לכם שלא היו אירועים יוצאי דופן שדורשים דיווח.
הלקסוס ביצעה את כל המשימות בצורה יותר ממרשימה – נינוחה, נעימה, מחניפה – כמו מרבית מתחרותיה האמורות להעניק לכם בדיוק את אלו התחושות. על אלו היא הוסיפה צריכת דלק נאה שנמדדה בסופ"ש האחרון – 11.1 ק"מ לליטר, לאורך כ-450 ק"מ ששילבו בין נסיעה לשם הגעה לנהיגה מהירה לשם הנאה. גם את דרך פרויד בחיפה, היא ביצעה בצורה נאותה. הינו רוצים קצת יותר חידוד ומיקוד בעניין ההנאה, בעיקר בצורת תקשורת (כללית) יותר טובה בין האדם למכונה, אבל אין תלונות משמעותיות בנושא. נוחות הנסיעה גם היא בסך הכל טובה, קצת פחות בתוך עיר מחוטטת אספלט כמו חיפה, אבל שום דבר הפוגע במהותה הנוחה והנינוחה של המכונית. מערכת המיזוג מתמודדת היטב עם האקלים הלבנטיני הלא סלחני, כאשר בגרסה שלנו (לקשורי) יש גם אוורור למושבים, עניין מבורך במיוחד שגם עובד מצוין.
צילום: מערכת אוטו הלקסוס מחכה לטיפול הראשון. הדיווח יגיע בקרוב
אז הכול טוב? לא, לא הכול. למרות תחושה מוצקה ואיכותית באופן כללי, בשלב מסוים החלו להישמע קרקושים מהפינה העליונה הימנית של הדשבורד, אבל כמו שהם הגיעו ככה הם נעלמו (וכנראה גם יחזרו, טבעם של קרקושים מסוג זה). גם מערכת ההינע יכלה להיות מעט יותר שקטה, וכן, גם יותר נמרצת. עניין נוסף המצריך הסתגלות זה נושא הבלימה, כאשר מערכת אנרגיית הבלימה לא פעם יוצרת תחושת דוושה לא אחידה, ולעיתים מגבירה את העוצמה ללא דרישת הנהג. עוד משהו? לא ממש, בטח לא מהותי, אך כן נציין כי למרות תחושה ראשונית של מרווח מצומצם יחסית, אין כך הדבר בפועל, והקומפקט-פרמיום היפנית מעניקה מרחב מחייה נוח ושימושי למשפחה קטנה – כולל כיסא תינוק (הדברים אמורים גם למשפחה מעט יותר גדולה – אם במספר הנפשות ואם בגילן/גודלן).
בפרק הבא ניקח את ה-IS לטיפול השוטף הראשון, המגיע באיחור קל (אמור להתבצע כל 15,000 ק"מ). אגב טיפול, למעט סימון עקשן בלוח המחוונים, ה-IS אינה משדרת אותות מצוקה, או צורך במנת שמן או ניקוי מעברים. בנוסף נעדכן גם על חווית השירות של לקסוס, נקודה בה הם מתגאים במיוחד, ונבדוק האם יש לכך כיסוי.
