על העובדה שמכשיר הסלולר הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, אין עוררין. הוא אצלנו ביד באופן קבוע, ואנחנו בוהים וגולשים בו יותר מאשר אנחנו עושים כל דבר אחר. אך יש מקום אחד בו חל איסור להשתמש בו – ברכב, ובצדק. למה? קחו דוגמא: בכביש מהיר, על שיוט של 100 קילומטרים בשעה, אנחנו עוברים בכל שנייה 27 מטר, בערך. אם נחליט חלילה לגלוש בסמארטפון, או רק לענות תשובה מהירה ב-SMS, ונוריד את העיניים לשתיים וחצי-שלוש שניות, נחלוף בחישוב מהיר, בין 70 ל-90 מטר מבלי שראינו מה קורה מולנו בכביש, וזה מסוכן.

האם מותר לדבר במירס בזמן נהיגה?
בעיר, המצב מסוכן עוד יותר. כאן אמנם נגמע פחות מטרים בכל הורדה של העיניים מהכביש, אך כאן נכנסים משתנים קריטיים נוספים. המחשבה על ילד שלא מעריך נכון את התנועה וקופץ לכביש, מבעיתה. מאידך, עלו הרבה תהיות בנוגע לסוגיית ה"גלישה בסמארטפון" כשהרכב אינו בתנועה, לדוגמא, בעצירה ברמזור, האם גם אז מדובר בהתעסקות מסוכנת? אחרי אינסוף מקרים שהסתיימו בדוחות, מסתבר שהמשטרה החליטה ליישר קו עם ההיגיון ולהודות שלהתעסק עם הסלולר כשהרכב בעצירה לא מסכן איש.
הרכב עומד? דברו חופשי
צילום: מנהל
המשטרה מיישרת קו עם ההיגיון
אז המשטרה אמנם יישרה קו, אך לא טרחה ליידע את הציבור, אלא רק את עובדיה – לובשי המדים. במסמך פנימי שדלף החוצה, עליו חתום גורם ממדור התנועה של משטרת ישראל, נדרש שלא להעניק לנהגים דו"ח על שימוש בנייד כשכלי הרכב נמצא במצב עמידה: ברמזור, בשולי הכביש וכו'. החדשות הטובות הן, שבמידה ושוטר החליט לתת דו"ח על שימוש בנייד בעת עצירה, על אף התקנות החדשות, ניתן יהיה לדרוש את ביטולו והוא ייגנז.