האם מהנדסי לנד רובר, מוכשרים ככל שיהיו – מסוגלים למשוך רכב אחד בכיוונים מנוגדים כל כך?
.jpg)
קל יותר
לא סתם מובאים כאן המנוע והמשקל תחילה. כי עם 2,144 ק"ג, הספורט הוא עדיין אוטו גדול וכבד. ושיא של 45 קג"מ שמושג ב-3,500 סל"ד, מרגיש רחוק מדי. זה לא שמדובר במכונית איטית, חלילה. דחף את הדוושה הימנית עד הרדיאטור והספורט יניף חרטום, מזנק קדימה משל היה סירת מרוץ. אבל בהתנהלות רגועה יותר, לחץ מתון על הדוושה לא מספק את התאוצה הצפויה, ומחייב לחיצה עמוקה יותר בשביל תגובה משמעותית. לא ממש מתאים לאופי הנינוח של המותג הזה. פעולת התיבה נעימה ונימוחה. ההעברות מהירות באופן מספק ולא מורגשות. השמונה הילוכים הזו של ZF מתפקדת מצוין בכל מכונית בה אנו פוגשים אותה. ועדיין, קשה להתחמק מההרגשה שריינג' אמיתי צריך V8 בחזיתו. צלילי יניקה-ניצוץ-פליטה בתצורה זו מתאימים לאופי של המכונה הזו. תמיד התאימו. הכבדות הזו, הצורך לייצר לחץ על הדוושה בכדי למהר קצת יותר, מרגיש לא מתאים כאן.
.jpg)
חוץ מזה, הכול בסדר. כמעט. הריינג' נראה מבחוץ ומרגיש מבפנים כמו משהו ייחודי. שונה מאוד בנוף המוטורי העולמי. ברור לחלוטין שאתה מביט בריינג', ברור לחלוטין שאתה יושב באחד. הספורט הקודם נשען על בסיס הדיסקו ולמרות שעטה את השם הנכון מבחוץ, לא שידר את היוקרה המבוקשת מבפנים. בריינג' הקודם היה תא נוסעים מופלא – לא רק איכות ההרכבה נטעה בליבנו שירה. החומרים – שילוב נפלא של עור, עץ ואלומיניום. הקונסולה המרכזית, עטופה בעץ בעיבוד-על, כמו צמחה מרצפת הרכב, חלשה על תא הנוסעים והרגישה כאילו שורשיה יצוקים בבטון.
.jpg)
נוח, זה מה שריינג' אמור להיות בראש ובראשונה. נוחות הנסיעה ויכולת הספיגה של המתלים של הציבה אותו הרחק משאר התחרות. הרימה אותו מעם, ניתקה אותו מהמציאות. הספורט הזה לא מרגיש ככה. הוא נוח, אבל לא מרחף, לא מצליח לבודד את הנוסעים מחטטי אספלט עירוני משובש. בייחוד בחלקו האחורי. גם על מהמורות רוחביות בכבישים איכותיים יותר לא מצליח לייצר הספורט את אותו ריחוף מלכותי המקושר עם שמו. מעבר למצבים אלו, הנסיעה בספורט נעימה למדי והוא מציע נסיעה מבודדת ונוחה. החיים נראים טוב ממרומי תא הנוסעים הזה.
.jpg)
ההגה מעט מעורפל והבלמים (המצוינים בתחילה) איבדו מיכולתם תחת עומס, אבל היכולת הכללית גבוהה. התגובות של המכונה הזו לפקודות הנהג מעוררות התפעלות. המשקל אומנם מרחף מעל לראשך כל הזמן, וזווית הגלגול קיימת, אבל הספורט הזה עושה רושם שמצליח להתעלם ממשנתו של מר ניוטון. הקצב הזה העלה את צריכת הדלק הממוצעת במבחן ל-6.1 ק"מ לכל ליטר.
אבל מהכביש לא תצמח ישועתו של הריינג'. התחרות התקדמה. יש מכוניות בקטגוריה הזו שמציעות ביצועים טובים יותר ותמרון זריז יותר, נוחות משופרת, איכות חומרים והרכבה ואפילו סמל אקסקלוסיבי (ובמחירים נמוכים משמעותית מתג המחיר הנדרש כנגדו – 845,000 שקלים).
.jpg)
נוחות הנסיעה טובה, אך לא מושלמת
לא הרחקנו לכת, ולא ביצענו מבחן שטח כהלכתו. בכל זאת, הרי הבטחנו. אז לא תיקלנו שום דבר גרנדיוזי – קצת שבילים מהירים, נגיעה של טיפוסים מחורצים, קמצוץ בוץ מכוסה עלים. יסלחו לנו אנשי היח"ץ. אבל מעלתו העיקרית של הריינג' נחה כאן, בינות לעצים. אנחנו לא מכירים עוד מכוניות בקטגוריה הזו שיכולות לחקות את הדרך בה מדביק הריינג' גלגלים לקרקע (מהלך מתלה של 260 מ"מ מלפנים ו-277 מ"מ מאחור). מערכת הטריין-ריספונס (דור שני, עם מצב אוטומטי מצוין) מייצרת משיכה למרות שזה לא המנוע המתאים ביותר לעבודה הזו. את מרווח הגחון ניתן למתוח כעת עד ל-278 מ"מ והמרכב ישמור על גובהו זה עד למהירות של 80 קמ"ש (40 קמ"ש בעבר). כמו כל לנד-רובר גם הריינג' ספורט מרשים מאוד באופן שבו הוא מחבר מכאניקה לאלקטרוניקה כדי להתגבר על השטח.
.jpg)
טוב יותר?
אנחנו אוהבים ריינג'ים. מאוד. אבל הספורט לא הצליח לשכנע אותנו בעליונותו. אתה יכול להרשות לעצמך להיות יקר – כל זמן שיש לך את המוצר המתאים. הספורט נראה כמו מיליון דולר, אבל לצערנו הוא לא תמיד מרגיש ככה. החומרים ואיכות ההרכבה בפנים לא מציגים רמה אחידה. נוחות הנסיעה במהירות נמוכה צריכה להיות טובה יותר (אולי צמיגים הגיוניים יותר יפתרו את הבעיה?).