סקודה
יש אולם צדדי ליד המוזיאון של סקודה במלאדה-בוסלב, אי שם בלב בוהמיה. אולם מוזנח ומעופש, אבל דווקא שם אפשר לראות ולהריח משהו מסקודה האמיתית. סקודה של פעם, עם הרצון לפרוץ דרך עצמאית ולשגשג בעולם הרכב גם כאשר כובד מסך הברזל על כתפיה. עבורי, הוא משלים את מטרת המוזיאון: להראות שסקודה הייתה, תפקדה ושגשגה כבר לפני 118 שנים. הרבה לפני שפולקסווגן נולדה.

החדר האינטימי
בחדר המוזנח מאוכסנות אותן מכוניות שכמעט והיו. שיכלו להגיע לכביש אם רק היה קצת יותר ממון, חזון ורצון. נחמד לפגוש שם מכוניות תצוגה עכשוויות יותר כמו הטודור (Tudor – גרסת קופה לסופרב הקודמת), או הרומסטר והייטי, אבל אותי מעניינות מכוניות אחרות.
למשל, גרסת סדאן מאוד מתבקשת במזרח אירופה לפייבוריט, שלא יצאה לפועל, או גרסת קופה אווירודינאמית לאותה מכונית. את עיני צדה במיוחד מכונית משפחתית עם הנעה קדמית שנראית מתקדמת יחסית לשנת הצגתה, 1973. זוהי ה-760ID עליה חתם גו'ג'ארו בכבודו ובעצמו. אלא שבימים ההם לא היה מספיק כסף בקופה, והשלטון הקומוניסטי לא התלהב מההצלחה של סקודה, אולי מתוך חשש שתתחרה בלאדה. הפרויקט ,שהיה אמור להיות משותף עם מזרח גרמניה, ירד לטמיון כמו מכוניות אחרות שנמצאות כאן. אין ספק שבסקודה יכולים לשפשף ידיים בנחת כשהם מביטים על תעשיית הרכב הרוסית. סקודה כיום היא יצרנית עם אסטרטגיה ברורה וממון מספיק כדי לתמוך בה, כשהיעד הוא מיליון וחצי מכוניות בשנה ב-2018.
יצרנית בתנופה: מפגש עם נשיא סקודה
צילום: מנהל
סקודה בראשית דרכה (1906)

סיפורה של סקודה מתחיל בלורין וקלמנט, הראשון מכונאי והשני בעל חנות ספרים, שהחלו לייצר אופניים, וכמו במקרים רבים אחרים התקדמו משם ליצור מכוניות. המכונית הראשונה שלהם נמכרה כבר ב-1906. עד מלחמת העולם השנייה כבר עשה לעצמו מותג המכוניות שם. אחרי כן הגיעה התקופה הקומוניסטית, או עידן ה-Simply Never – לציון הסיכוי באותם ימים לרכוש מכונית חדשה.
אבל הביקור במוזיאון הנאה חייב להסתיים מהר ואנו אצים לפגישה עם הנשיא ווינפריד ואלנד (Winfried Vahland).

התוכנית
סקודה של היום היא יצרנית בתנופה עם תכנית צמיחה גרנדיוזית, וגידול עצום בסין ובהודו. ההתקדמות שלה תושג דרך ניצול פלטפורמת ה-MQB הגמישה להרחבת המבחר, חדירה לשווקים חדשים וכמובן עיצוב.
"סקודה תהפוך אמוציונאלית יותר ועל זה אנחנו עובדים עם יוזף קאבאן, המעצב שהגיע מאודי ובוגאטי", אומר ואלנד. "העיצוב הופך יותר בין-לאומי וסקודה מתפתחת מהר באסיה ובסין. אנחנו נדבק בשימושיות שלנו – זה חלק חשוב מהמותג – אבל ניצור קווים מאוד מדויקים. איננו רוצים להיות אופנתיים מדי כי אופנה משתנה. אנחנו צריכים עיצוב מושך וגם סולידיות שאין לאחרים. אם תראו את הדור החדש של סקודה פאביה, תראו שפניה קצת אופנתיים יותר והעיצוב צעיר במעט. מותגים מצליחים לא משנים יותר מדי בבת אחת".
יצרנית בתנופה: מפגש עם נשיא סקודה
צילום: מנהל
סקודה אוקטביה החדשה

אבל כמובן שגם מבחר הדגמים הגדל והשקת מחליפות למכוניות הנוכחיות ישחקו תפקיד במהלך הגלובאלי.
"את התקופה המודרנית התחלנו עם הפייבוריט, ואז עם פולקסווגן צמחנו לשלוש מכוניות: סקודה פאביה, סקודה אוקטביה ואת הסופרב. הוספנו אחרי זה את הרומסטר ואת סקודה ייטי וגדלנו לאחרונה לשבעה דגמים עם הסיטיגו והראפיד. בקרוב אנחנו עומדים לגדול לדגם שמיני עם SUV. זו הכוונה שלנו בגדילה עקבית. לא הפסדנו כסף בהיסטוריה ונמשיך להיות כאלה. אנחנו מממנים את הצמיחה שלנו. זו החברה שלנו.
ברור ששמונה לא יהיה הסוף. יש הרבה שינויים במבחר ומשמונה ניתן לגדול בקלות לעשרה עד 2018. נלך למסה ולהיכן שאנחנו יכולים למכור כמויות. ולכן טנדר או קבריו לא באים בחשבון. קופה היא רעיון לא רע אבל היא צריכה להתאים לנו. לכן אני מעריך שמכונית קופה עם ארבע דלתות יכולה להשתלב במבחר שלנו. אז ברור שלפני קבריו זה מה שארצה".

החברה מתכוננת להציג ב-2014 סקודה פאביה חדשה, ואחריה יגיע רכב פנאי בגודל בינוני עליו מדבר ואלנד. הוא יהיה במידות טיגואן אבל יציע שבעה מקומות שישרתו את סקודה בסין. אבל האנשים שמאחורי הקלעים מסבירים שיש תחומים נוספים בקבוצת פולקסווגן שסקודה עוד לא נגעה בהם, והם מתכוונים לחטיבת הרכב המסחרי של היצרן הגרמני, שתתאים מאוד לסקודה, ובייחוד לטרנספורטר.
ואלנד פחות מתלהב מכלי פנאי קטנים. "השוק הזה קיים רק באירופה ולפתח דגם בשביל למכור 40,000 כלים זה לא הגיוני. אנחנו צריכים לייצר מכוניות לפלחים גדולים ולא לנישות קטנות. רכב פנאי קטן כמו הטאיגאן של פולקסווגן יכול להיות אופציה לעשייה משותפת אבל זו לא קדימות".
גם לגבי כלים ספורטיביים, מציע ואלנד את הגישה הזהירה של סקודה. "המונטה קרלו היא דוגמא טובה. לפאביה RS היה קשה למצוא לקוחות אבל הבנו שהלקוחות רוצים את האפיל של הספורט בלי לשלם הרבה והבאנו זאת במונטה קרלו. והקו יגיע לסיטיגו, לייטי ולראפיד. נוסיף אמוציה לדגמים האלה אבל באופן הדרגתי".
יצרנית בתנופה: מפגש עם נשיא סקודה
צילום: מנהל
סקודה פאביה במהדורת מונטה קרלו

לחשמל
לפי ואלנד, הנושא החשמלי אינו בקדימות בסקודה. "יש לנו אוקטביות חשמליות וכשנוהגים בהן מרגישים את המגבלות. לדעתנו כמכונית ראשונה במשפחה זו לא אופציה. אולי כשנייה, אם הלקוח יכול להרשות לעצמו. לדעתנו זה יתאים למכוניות קטנות אז אנחנו מכינים את הסיטיגו E. זה תחום חלש בינתיים וכמו שראינו בבטר פלייס שלכם, יש בו יותר מדי חזון ופחות מדי לקוחות. הצעד הראשון מבחינתנו הוא ייעול בדרך המוכרת של מנועים קטנים עם מגדשים והפחתת משקל כמו באוקטביה. צמיגים עם פחות התנגדות לגלגול, שאיני אוהב כי הם פוגעים בנוחות, ומערך חימום חכם יותר".
"פלאג-אין יגיע קודם למכוניות יוקרה. אנחנו צריכים לחכות שזה יירד במחיר ושהלקוח שלנו יתרגל. לסופרב הבאה תהיה גרסה היברידית נטענת, וגם רכב הפנאי צריך דבר כזה. הפלטפורמה של האוקטביה מתאימה לזה אבל נתחיל בגדולות".

האתגר הסיני
לוואלנד אין ספק שהשוק הסיני ישפיע על התפתחות המותג. "סין משתנה. כשהגעתי לשם (הוא ניהל את פעילות פולקסווגן שם – א.ש.) הם אהבו עיצובים יפניים. עכשיו הם אוהבים אירופאים, ולכן פולקסווגן כה מצליחה שם. הם אוהבים מכוניות סדאן גדולות כמעט כמו באמריקה עם מנועים אירופאים. והמכוניות של סקודה תמיד קצת יותר גדולות. הגדלנו את הייטי ב-16 ס"מ כשהוא הגיע לסין וזה מביא אותנו לכך שבעתיד תהיה לנו מכונית אחת לסין ואירופה. זה אומר שהדור הבא של הייטי יהיה קצת יותר גדול.
בכל מקרה, השוק שם משתנה מהר ואנחנו לומדים. הסינים יותר אקספרסיביים לעומת האירופאים השמרניים ואנחנו צריכים למצוא קומבינציה טובה. זה אומר שאנו כן מושפעים וזו תהיה טעות לא לשמוע ולא לראות".
יצרנית בתנופה: מפגש עם נשיא סקודה
צילום: מנהל
סקודה יטי

אנחנו העולם
"באירופה, השוק הגיע לשפל היסטורי. הצרפתים בקשיים אבל איני מאמין שהממשלה תיתן לחברות האלה ליפול. ולכן הסביבה התחרותית תישאר. נוכל להרוויח נתחי שוק אבל לא כמויות. אנחנו מצפים לעבור את קו החמישה אחוזים השנה, ונתקדם צעד-צעד כמו בישראל. כשהייתי אצלכם לפני שנה עמדנו על שישה אחוזים, ועכשיו אתם כבר מצפים לשבעה אחוזים.
איך נצמח למיליון וחצי מכוניות? השוק שלנו יגדל בסין וברוסיה. בישראל אנחנו יכולים להגיע לעשרה אחוזים מהשוק. אנחנו רוצים להיות המותג האירופאי הגדול בישראל.
כשהגעתי לסקודה לפני שלוש שנים מסין לא הכרתי את ישראל. הגעתי מסין הגדולה. אבל אז ראיתי את הפוטנציאל. יש כאן רצון של שני הצדדים להשקיע. אם נהיה ראשונים בשוק זה לא יהיה משהו זמני, אלא רצון ואסטרטגיה של שני הצדדים".

בישראל סקודה מוכרת יותר מפולקסווגן. האם זה דבר נפוץ?
"אל תספרו לאף אחד. הם עוד לא גילו זאת..."
הזמן קצר ולוואלנד, כמו שהבנתם, יש משימות יומרניות על הראש. איכשהו נראה לי שעבור החברה שהחלה בקטן ואוהבת להתקדם צעד-צעד, גם המשימות האלה הן רק שלב בדרך.