סינגפור אנחנו הישראלים אוהבים מאוד להתלונן, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע ליוקר המחייה ובמקרה שלנו – המצב בכבישים. ידוע לכל שמחירי המכוניות החדשות אצלנו גבוהים – יותר מרוב המדינות בעולם. החלטנו לקחת כמה רגעים ולהעיף מבט אל עבר מדשאותיהם של אחרים, ולבדוק אצל מי ירוק יותר ואצל מי פחות. והפעם: סינגפור.
שם מלא: סינגפור
אזור: דרום מזרח אסיה
שטח: 710 קמ"ר (ישראל – בערך פי 30 יותר)
אוכלוסייה: כ-5.3 מיליון תושבים
בקטנה: נוהגים בצד שמאל (כמו באנגליה); המהירות המירבית היא 90 קמ"ש בכבישים מהירים ו-60 קמ"ש בכל השאר; קרוב ל-12% משטח המדינה משמש לכבישים.
1. אגרת גודש שמעצבנת את המקומיים
סינגפור היא עיר-מדינה-אי והיא נחשבת לאחד המקומות הצפופים בעולם. עקב כך, קל להבין מדוע נושא הגודש ועומסי התנועה בכבישים נחשב למכת מדינה שמחייבת פתרונות יצירתיים. אחד מאותם פתרונות היא אגרת גודש במרכז העיר. זו נעזרת במערכת שדומה לזאת שאנחנו מכירים מכביש 6 שלנו – חיישנים עיליים ברחובות מרכזיים הנחשבים לעמוסים. כל מכונית מחויבת במכשיר עם כרטיס חיוב טעון בסכום שושלם מראש וכל מעבר ברחובות הללו מוריד את הסכום הרלוונטי מכרטיס החיוב. המחירים משתנים בהתאם לשעות העומס ויכולים לנוע בין פחות מ-2 דולר סינגפורי (כ-6 שקלים) ולהגיע ללמעלה מ-15 (כ-45 שקלים) בשעות העומס – תלוי במסלול. השיטה השנויה במחלוקת נחשבת לעצם בגרונם של תושבי המקום. הנתונים הרשמיים אומנם מראים שיפור בעומסים ברחובות הללו, אך בפועל התוצאה היא העברת העומסים לדרכים צדדיות – מה שגורר הצבת חיישנים גם בדרכים אלו במאין "מרדף אחרי הפקק".
VIDEO
משרד התחבורה הסינגפורי מסביר את ההיגיון שמאחורי השיטה (אנגלית)
2. הגבלה על כמות המכוניות שניתן למכור
כדי להשתלט על הביקוש האדיר למכוניות במדינה שאין בה ממש מקום לעוד, קבעה הממשלה מכסה שרירותית של מספר המכוניות שניתן להעלות על הכביש. החל מהשנה, המכסה הזו עומדת על תוספת של 0.5% בשנה. כלומר, מספר כלי הרכב הרשומים במדינה (932,007, נכון ל-2012) כפול 0.5%, פלוס מספר כלי הרכב שיוצאים מכלל שימוש. אלו האחרונים, אגב, מיוצאים למדינות אחרות או מושמדים.
3. מכירה פומבית על הזכות לקנות מכונית חדשה
מאחר ומכסת המכוניות החדשות קטנה בהרבה מהביקוש לכאלו, מוכרת ממשלת סינגפור את ההקצאות לכל המרבה במחיר. מי שרוצה לרכוש מכונית חדשה חייב לגשת קודם כל לאחת מהמכירות הפומביות המתקיימות בכל חודש. ההקצאות (COE – תעודת זכאות) מחולקות לקטגוריות שונות של כלי רכב (פחות מ-1,600 סמ"ק, יותר מ-1,600 סמ"ק, מסחריים ואוטובוסים, דו-גלגליים ו"כל השאר) והמחירים עולים על כל דמיון. בחודש מאי האחרון, למשל, עלו המחירים ברוב הקטגוריות על 65,000 דולר סינגפורי (כ-190,500 שקלים!). בתחילת השנה הם אף נשקו ל-100,000(!) דולר סינגפורי. וזה, להזכירכם, רק עבור הזכות לרכוש מכונית חדשה.
צילום: מנהל לעשירים בלבד
4. מכוניות לעשירים בלבד
מכונית חדשה בסינגפור, עולה יותר מרוב המכוניות החדשות בארץ, עוד לפני שבכלל קניתם את המכונית. עלות תעודת הזכאות, מסים גבוהים במיוחד ושוק לא ממש תחרותי, יוצרים מחירים סופיים שאין להם אח ורע בעולם.
יונדאי i35 , למשל, מאהובות הליסינג אצלנו, עולה בסינגפור 107,000 דולר סינגפורי (כ-313,000 שקלים) לגרסה הבסיסית. המחיר ההזוי הזה, שימו לב, לא כולל את את תעודת הזכאות וכמה אלפי דולרים נוספים לסוכנות עבור ההזמנה. חלק מסוכנויות הרכב, לרוב אלו המוכרות רכבי יוקרה וספורט, מפרסמות את מחיריהן כולל תעודת הזכאות – וניגשות למכירות הפומביות עבור הלקוחות עם תקרת סכום קבועה מראש. הן מבטיחות השתתפות למשך מספר חודשים אך אינן מבטיחות זכייה.
דוגמאות נוספות:
פורד פוקוס – החל מ-369,000 שקלים (פלוס COE ודמי הזמנה);
סקודה אוקטביה – החל מ-387,000 שקלים (פלוס התוספות);
ריינג' רובר בגרסת 5.0 ליטר סופרצ'ארג' 'ווג' – 1.86 מיליון שקלים (כולל 4 מכרזים עם תקרה של 60,000 דולר סינגפורי);
פרארי 458 איטליה – 3.4 מיליון שקלים (לא כולל COE).
מסובך? מאוד. ויתרה מכך – מוטה בצורה בוטה במיוחד לעשירי המדינה שיכולים להרשות לעצמם את הסכומים המטורפים הללו. גם אם המשכורת הממוצעת – כמעט 13,000 שקלים לחודש – גבוהה משמעותית מזו שלנו (בסביבות 7,500 שקלים אצלנו), נדרש התושב הסינגפורי המצוי ללמעלה משנתיים של משכורות כדי שיוכל להרשות לעצמו אפילו את הזולה שבמכוניות.
VIDEO
תגובות כוכבי הסרט 'מהיר ועצבני 6' למשמע מחירי המכוניות בסינגפור
5. אין מכוניות ישנות
שברתם את החסכונות, זכיתם במכירה הפומבית והצלחתם לרכוש מכונית חדשה מבלי למשכן את נשמתכם לשטן? מזל טוב, זכיתם ב-10 שנים של שקט. כלומר, כל הקצאה למכונית חדשה היא בעלת תוקף ל-10 שנים. לאחר מכן ניתן לשלם עבור הארכה של 5 שנים נוספות או להיפטר מהמכונית. אם הארכתם, לא תוכלו להאריך פעם נוספת ויהיה עליכם להיפטר מהמכונית. המכוניות המשומשות, כפי שהזכרנו קודם, מיוצאות למדינות אחרות בהן נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, או שנגרטות. ויש גם תמריצים להיפטרות מוקדמת מהמכוניות. התוצאה – רוב המכוניות שתראו על כבישי סינגפור הינן חדשות למדי ואין ממש תרבות של שימור מכוניות קלאסיות לצרכי אספנות, הנאה או אפילו העלאת ערך. גם מכוניות אשר כוחן עודנו במנוען זוכות לגורל המר של גירוש או המתת חסד. על הצד החיובי – אין ספק שמדובר ביתרון בכל הנוגע לפליטת מזהמים, צריכת דלק, תקלות ובטיחות – וכמובן גם לכיס הממשלה.
