
ה-A5 קבריולה הזו, במיוחד לאחר מתיחת הפנים, היא מכונית יפה, ששומרת על הקווים המרשימים של הקופה. הבחירה בגג רך קלאסי, אבל מעט פחות פרקטי, גורמת לה להיראות מצוין עם גג סגור – ובקבריולה מראה זה הרבה. מתיחת הפנים העדינה טיפלה בעיקר בחלק הקדמי, וקל לזהות את השינויים – עכשיו פס הלדים הוא בצורת מלבן דק. גם מאחור יש פנסים חדשים ועוד כמה שינויים קלילים בתא הנוסעים.
מכונית פתוחה קונים מאהבה – למכוניות פתוחות, לתשומת הלב שהיא מושכת או לתחושת האוויר הפתוח בנהיגה. ואגב נהיגה, היכולת הדינאמית כמעט תמיד תיפגע מהסרת הגג, אבל זה שהאחד פחות טוב מהשני לא אומר שהוא גרוע. וכנראה שה-A5 פוגעת במטרות, כי באירופה פגשתי בה בכל פינה, כאילו מדובר בוולוסטר ברחובות תל אביב.
תא המטען, כמו הדלתות, נפתח ללא מפתח, והמזוודה שלי נבלעת בו בקלות. הוא אולי מעט נמוך אבל בהחלט מספק עם לא פחות מ-380 ליטר – לפני קיפול המושבים (במשיכת ידית). כמקובל ברכבי הדגמה, נראה שסימנו כאן כל דבר ברשימת התוספות – למעט מושבים חשמליים (מוזר). המרווח מלפנים טוב גם כאשר הגג סגור.

תא הנוסעים נעים מאוד והיי-טקי כמצופה. מערכת הניווט המקורית עובדת נפלא, כמעט טוב כמו מערכת הקול המשודרגת של Bang and Olufsen. יש גם חימום למושבים, בקרת שיוט אקטיבית שעובדת לא רע, חיישנים לרכב בנקודה המתה במראות ומערכת לשמירת נתיב. עם גג פתוח הכל בסדר עד 100 קמ"ש, מעל לזה תעדיפו לקחת גם את מסיט הרוח האופציונאלי שסוגר את המושבים האחוריים, שלא היה ברכב המבחן.
עם גג סגור, קל לשכוח שמדובר בגג רך – האטימה מעולה, וגם בגשם שוטף התא נשאר שקט, ללא זכר לקולות התיפוף האופייניים. המרווח במושבים מאחור בסדר ויספיק למבוגר בגודל ממוצע ומטה, אבל הכניסה אליהם עם גג סגור לא מבריקה וגם הראות החוצה (עם גג סגור כמובן) לא משהו.

ה-A5 שלנו הייתה הבכירה בהיצע, שנייה רק לגרסת ה-S הפתוחה. זה אומר מנוע 3.0 ליטר עם מגדש-על – 272 כ"ס ב-4,750-6,500 סל"ד ו-40.8 קג"מ ב-2,150-4,780 סל"ד – ותיבת ה-S-טרוניק הדו-מצמדית ובעלת 7 ההילוכים. ההספק הנאה ושפע המומנט מזיזים את המכונית בקצב יפה, אבל התרשמנו מהמנוע הזה יותר ב-A6 בזמנו. הדחף שם, אבל עם פחות "פאנץ'". הסיבה היא כנראה הפרש הסוסים (ב-A6 המנוע מפיק 300 כ"ס) בשילוב עם תוספת המשקל – ה-A5 הפתוחה שוקלת לא פחות מ-1,850 ק"ג, 110 ק"ג יותר מאותה A6. ועדיין, התוצאה זריזה בהחלט, והמכונית תאיץ בשמחה בכל מהירות. המספרים הרשמיים, אגב, מדברים על 250 קמ"ש מירביים ו-6.3 שניות ל-100 קמ"ש ושניהם מרגישים אמיתיים.

בכל הקשור להנאה מנהיגה, תקבלו כאן את המצופה מאודי כפולת הנעה עם מנוע גדול – שפע אחיזה ויכולת גבוהה. אבל מצד שני היא פחות טובה מגרסת הקופה באופן מורגש. זה המשקל, הגג שחסר ומוריד מקשיחות השלדה (מה שאגב גם מורגש מעט בשיבושים) והופך את המכונית הזו לפחות דינאמית. אבל הפער לא גדול מאוד, ובפני עצמה היא בהחלט טובה. יש אפשרות לבחור בפרופילים שונים להגה, למנוע ולתיבה – אישית העדפתי לנהוג עם ההגה במצב רגיל והתיבה והמנוע במצב ספורט. מצב ספורט בהגה הופך אותו לכבד מדי ואת התחושה למוזרה. במצב ספורט התיבה עובדת כל כך טוב שהתפעול הידני (מאחורי ההגה או מהבורר) הופך למיותר, ואני לא צריך להסביר לגבי מצב ספורט במנוע, נכון? גם הבלמים עומדים במשימה, אם כי בירידה ארוכה ותחת עומס הם התחילו לשדר אותות מצוקה. בשורה התחתונה היא מהנה לנהיגה, אך התשלום על הגג הפתוח מורגש.
קלאסית
אודי A5 קבריולה היא בדיוק מה שמכונית פתוחה עם ארבעה מושבים צריכה להיות. היא יפהפייה – פתוחה או סגורה, היא שימושית, מפוארת, מאובזרת (לפחות אם יש לכם 20,000 יורו לזרוק על תוספות כמו במכונית המבחן) וגם מהנה לנהיגה. למעשה אין לה כמעט מגרעות בולטות – למעט נושא המחיר, שעומד בארץ על קצת יותר מ-600,000 שקלים לגרסת ה-S עם 333 כ"ס (רק ה-S מיובאת לארץ בשל פער המחיר הקטן). זה המון כסף, אבל זה גם מה שדורשות המתחרות הישירות, כמו ה-E קבריולה (שאפילו מעט יקרה יותר). כך שאם אתם רוצים קבריולה עם 4 מושבים, ותקציב הוא לא הבעיה שלכם, זו באמת אופציה טובה.