מי שעוקב בוודאי שם לב שבחודשים האחרונים נראה שמסע הקניות של קונצרן פולקסווגן מגיע לשיאים חדשים. הרכש האחרון היה דווקא של חברת-הבת אודי, שפינקה את עצמה עם יצרנית האופנועים האיטלקית דוקאטי, ומהלכים נוספים כללו את סיום סאגת פורשה שנגמרה בהשתלטות על היצרנית משטוטגרט והעמקת השליטה בחברת במשאיות מאן. מעבר למהלכים הרשמיים נזכיר גם את הסירוב שקיבלה מפיאט לגבי רכישת אלפא רומיאו, ובנוסף לכך הוזכר שמה של פולקסווגן כמתעניינת גם ברכישת יצרנית המשאיות האמריקנית נביסטאר, כאשר השמועות החמות האחרונות מהמכבש התקשורתי מדברות על רכישה אפשרית (או רכישה חלקית) של חברת פרוטון המלזית, שלגמרי במקרה היא גם בעלת הבית של לוטוס.

אין ספק שפולקסווגן מכוונת גבוה. היא רוצה להפוך לקונצרן הרכב הגדול בעולם ולקחת את התואר מג'נרל מוטורס עד 2018. אבל כעת נראה שגם מבפנים כבר מתחילים לראות שהקצב מעט מוגזם. בראיון לעיתון גרמני אמר יו"ר מועצת המנהלים של פולקסווגן, ברנד אוסטרלו (Bernd Osterloh), שלא יתמכו ברכישות נוספות לעת עתה. "יש תחתינו 12 מותגים, ואנחנו צריכים קודם להתייצב", הוא אומר, ומתייחס בעיקר לכוונות לרכישת פרוטון. הוא מוסיף ואומר שלמרות שחשוב לשפר את נתוני המכירות ולהוסיף מתקני ייצור בדרום-מזרח אסיה, אין לכך תמיכה מצד העובדים.
ברנד לא מפרט באילו תחומים צריכה פולקסווגן להתייצב, אבל כן מציין שרכישה של חברה מרוחקת כמו פרוטון שהיא בעלת פעילות מינימאלית מחוץ לתחומי ארץ מולדתה (למעט לוטוס ומספרים נמוכים במספר שווקים בעולם, כידוע) זה לא אותו הדבר כמו דוקאטי ששוכנת בצפון איטליה – מאות ספורות של קילומטרים מבסיס-האם של אודי, אינגולשטאט.
כמו כן, נמצאת פולקסווגן בתהליך של ארגון מחדש שנועד בין השאר לאפשר מתן תשומת לב מיוחדת לשווקים המתפתחים – שחוץ מסין כוללים גם את גוש המדינות בדרום-מזרח אסיה.
כשלקלחת הזו מוסיפים את המשבר הכלכלי באירופה והשפעותיו הבולטות על שווקי הרכב המקומיים, הצורך בהתייצבות נעשה ברור יותר.