במבט ל-20 השנים שחלפו ניתן לראות כי חלה עליה בפופולריות של הצבע השחור (לרבות שחור "חציל"), על חשבון ירידה בפופולריות של המכוניות הכסופות. מכוניות לבנות – שליטות המכירות בתחילת שנות ה-90 עם למעלה מ-40% מהמכירות – ירדו בשנים האחרונות לשיעורים של 16-19%, כאשר בשלוש-ארבע השנים האחרונות הן זוכות לעדנה מחודשת. המכוניות האדומות והירוקות לעומת זאת בשפל; צבע אדום שהיווה למעלה מ-10% בשנות ה-70, חווה ירידה בשנות ה-80 והפך שוב לפופולרי בתחילת שנות ה-90. כיום כאמור, הוא נמצא באחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר. מכוניות בגווני ירוק שמרו על כוחן לאורך כל שנות ה-80 והגיעו לשיא עם למעלה מ-10% במכירות רכב נוסעים בתחילת שנות ה-90. כיום כאמור, הן ירדו לכ-1% בלבד.

לא קשה להבין מדוע אלה הצבעים הנמכרים ביותר בישראל, ואם תרצו אפשר גם לתמצת זאת במילה אחת: ליסינג. חברות הליסינג הן הלקוחות הגדולים ביותר לרכב חדש בישראל והן מעדיפות צבעי כסף ולבן היות ומכוניות כאלה קל יותר למכור כמשומשות. רוכשי המשומשות יסכימו להתפשר על צבע סולידי כמו כסף (הנועזים יותר אולי יבחרו שמפנייה), אך לא בטוח שיסכימו לרכוש מכונית אדומה או ירוקה.
נקודה זו נראית בבירור בחלוקת הצבעים לדרגות זיהום האוויר. בקבוצה 2 ו-3 נמצא הכי הרבה מכוניות בצבע אדום, ירוק וכחול על חשבון הלבן והאפור. ממצאים די הגיוניים היות והמיסוי הירוק הביא לעליה ברכישות כלי רכב בדרגות זיהום נמוכות (סוזוקי אלטו, יונדאי i10, קיה פיקנטו ואחרות) שבהם נמצא לקוחות פרטיים שמוכנים לרכוש כלי רכב בעל צבע "צבעוני". מנגד, בדרגות הזיהום המרכזיות, נניח בין 5 ל-7 בהן מככבת המכוניות הנמכרות בישראל (יונדאי אקסנט, יונדאי i30, מאזדה 3, וטויוטה קורולה) נמצא הכי הרבה מכוניות בצבע כסף-אפור.