רנו טוויזי
כבר עסקנו רבות בתוכנית החשמלית הגרנדיוזית של
רנו, ובייחוד בשגרירה המקומית שלה, ה
פלואנס .Z.E. ואולם הכלי המיוחד באמת בסדרה הזו היא
רנו טוויזי (Twizy). ממקום מושבינו בלבנט קצת קשה להגדיר את הדו-מושבית הזו. אפשר לראות בה גרסה בטוחה יותר עם ארבעה גלגלים לקטנוע, או הכלאה בין דו-גלגלי למכונית אבל התוצאה מאוד מעניינת. הפרופורציות מיוחדות, או משונות, תלוי בטעם. היא קצרה (233 ס"מ), צרה (134 ס"מ) וגבוהה (146 ס"מ) ובפירוש מושכת תשומת לב. החזית הגבוהה והצרה יחד עם צמד הפנסים יוצרת מראה עתידני אך גם חרגולי.
המכוניות החשמליות של רנו:
נכנסים
בכפור האירופאי אני שמח לגלות שבטוויזי שלרשותי מורכבות דלתות צד שנפתחות כלפי מעלה, תוספת שעולה 500 יורו לא צנועים. השמחה מעט מוקדמת כי חלונות אין. על מזגן או חימום אין מה לדבר, גם לא על מערכת שמע. כמובן שדלתות הצד הופכות את הטוויזי אפילו למעניינת יותר למראה וכך גם חישוקי ה-13 הייחודיים עם צמיגי 125/80 מלפנים ו-145/80 מאחור.
צילום: מנהל
רגע אחרי שדלת הצד מתרוממת אני מתיישב מאחורי ההגה המעניין ומופתע לגלות שלטוויזי שתי חגורות בטיחות לנהג. אחת רגילה עם שלושה עוגנים משמאל. ועוד אחת אנכית עם שני עוגנים לכתף ימין בלבד. המרחב טוב. אבל לטוויזי מקום נוסף מאחור שהכניסה אליו אינה נוחה, וכך גם הישיבה בו.
הזמן קצר ואני אץ לדרך, אבל הטוויזי מזדרזת פחות. כמעט כל דבר ב"התנעה" דורש לחיצה על הבלם, כדי לשחרר משהו. בלם היד המצחיק והמוזר בכלל נמצא מתחת להגה והתפעול שלו מבלבל. לפחות סיבוב המפתח רגיל. מנופי האיתות מגבים מוכרים, ממש כמו מתגים נוספים (ואין כאן רבים) ממחסן החלפים של רנו. טוב צריך לחסוך. ביציאה מעמדת החניה אני מגלה להפתעתי שהראות לאחור לא מבריקה. קצת מאכזב ברכב עירוני.
אנשי רנו מסבירים שבגלל היעוד העירוני וקהל היעד הצעיר הם הסתפקו ב-17 כ"ס. הם מבטיחים שמיקום המצברים יוצר מרכז נמוך ומכונית יציבה שאינה זקוקה לבקרת יציבות. ואני מנחש שכל שזה קשור לתקן אופנוע ארבע גלגלי שמחייב פחות התקני בטיחות.
צילום: מנהל
נוסעים
על הנייר הטווח של הטוויזי עומד על 100 ק"מ אך אנשי רנו מבטיחים כל דבר שנע בין 55 ל-110 ק"מ. לחיצה על המצערת בכניסה למגרש הניסוי המאולתר שהתקינו, מגלה קצב סביר, אך לא מהיר. מספיק כדי להסתדר בתנועה עירונית, לא הרבה יותר. לוקח קצת זמן להגיע למהירות של 70 קמ"ש, קרוב ל-80 הקמ"ש המרביים אליהם מוגבלת המכונית, בייחוד על שבילי הפארק שהוקצו לנו. אבל אם לוקחים תנופה זה אפשרי.
התחושה מההגה קצת עצית וכך גם הבלמים. שניהם נטולי תגבור וחסרים את התחושה המדודה של כלים מודרניים. ההנעה אחורית ובפניות מהירות מציגה הטוויזי נטייה ברורה להרחיב את הקו. אט-אט אני אוזר אומץ, לוחץ חזק יותר ומגלה שניתן בעזרת מצערת וקצת פרובוקציות לקבל החלקת אחוריים קלה. אבל אני לא יכול להגזים בכך בפארק השליו הזה. בכל מקרה לרוב הטוויזי מרגישה בטוחה וסולידית. מה שברור הוא שקל לנהוג בה ושהיא מגיבה בצורה צפויה. נקודת תורפה עלולה להיות נוחות הנסיעה שלפחות כאן הרגישה בעייתית. הטוויזי נוטה לתרגם יותר מדי שיבושים היישר לישבן.
צילום: מנהל
מסכמים
רנו טוויזי אינה זולה – באירופה מחירה מתחיל באזור ה-7,700 אירו (כ-38,000 שקל לפני מיסים), לצד תשלום חודשי בסך 50 אירו (כ-245 שקלים עבור חכירת המצברים). היא בוודאי שלא שימושית; אין חלל אכסון, ואין את המערכות המפנקות של המכונית (מיזוג, שמע, הגנה מלאה ממזג האוויר). ובכל זאת הטוויזי מרגישה מיוחדת, אופנתית, קלה לשימוש עירוני, ולא דורשת הסתגלות. היא מרגישה יותר כמו מכונית בסיסית מאשר אופנוע.
באירופה היא תהנה מההקלות המקובלות לאופנוע ארבע גלגלי – קטגוריה שאינה קיימת בארץ. לכן גם עתידה המקומי לא ברור. איך היא תוגדר כאן ומה יהיה המיסוי עליה? הרבה יותר על הכלי המסקרן בגיליון הבא של מגזין אוטו.
