דברי ההלל והשבח הפולניים אודות "עיצוב עתידני הנובע ממיקום המנוע במרכז", "צינורות מפלט המזכירים מנועי סילון" ו"קווי עיצוב חדים ודינאמיים המדגישים את הגנים הספורטיביים של המכונית" מכסים אולי טפח, אך לא ממש מצליחים להסתיר את הטפחיים של חוסר המקוריות בעיצוב, בלשון המעטה. על המראה חתום המעצב הפולני פאבלו בורקאטסקי, שבאופן מביך הוציא תחת ידיו משהו שדומה יתר על המידה ללמבורגיני רוונטון.
אבל במבט מתחת לפח נגלה מקורות לאופטימיות. על השלדה והטכנולוגיה חתום לי נובל, בעליה של סדנת נובל הבריטית שגם שותף בחברה. על הביצועים אחראי מנוע הקורבט. ה-V8 האמריקאי המוכח בנפח 6.2 ליטר כויל מעדנות לכדי הספק של 650 כ"ס ומומנט מרבי של כמעט 84 קג"מ – מספיק להטיס את הפולנייה העצבנית מעמידה ל-100 תוך 3.2 שניות, אך עדיין רחוק מהפוטנציאל שלו. 200 קמ"ש תראה הארינרה הקלה (1,300 ק"ג) תוך 8.9 שניות והמהירות המרבית המוצהרת מבטיחה 340 קמ"ש. הממדים – 445 ס"מ אורך, 206 ס"מ רוחב 119 ס"מ גובה מתאימים למקובל בתחום וכך גם מכלולים נוספים, כמו הצמיגים (225/35-19 ו-335/30-20) והדיסקים הקראמיים האמונים על הבלימה (380 מ"מ מלפנים ו-350 מאחור).

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי בדרך (למשל: תביעה מצד למבורגיני...) היינו מהמרים שהמיזם הפולני-אנגלי יכול להצליח (Arrinera SA ממוקמת בווארשה). כיום, בעידן של אינספור מכוניות על – רובן מן הסתם עם שמות חדשים ולא מוכרים – יתווסף ללא בעיות גם השם 'ארינרה' למשחק. ניתן גם להניח שבמצב תנועה יתקשו גם חובבי הז'אנר להחליט האם מדובר בלמבורגיני או במשהו אחר, כאשר הגנים הפולניים מוסתרים כאן היטב, מחופשים לקווים איטלקיים אופייניים.
בכל זאת, מכונית על ב-115,000 יורו יכולה להישמע אטרקטיבית מאוד ללא מעט מתעשרים חדשים במדינות מזרח אירופה – השוק הראשון אליו פונה ארינרה.