הנקודה עולה שוב ושוב בשיחות הייעוץ שלנו עם המנויים שמעוניינים לרכוש מכונית סלון ומתחלקים, כמובן, לשלושה חלקים. בקבוצה הראשונה מתעניינים ברכב המתאים ביותר לצרכיהם, ולא ממש משנה להם איזה רכב זה יהיה (אם כי יש עדיין העדפה למשהו מהמיינסטרים). הקבוצה השניה רוצה ב.מ.וו או מרצדס. אולי בגלל השם, היוקרה והייחוס שאין לטעות בהם, או שהם פשוט אוהבים את המכונית. בקבוצה השלישית השיחה נפתחת בעובדה שהם לא מוכנים לרכוש ב.מ.וו או מרצדס, ולא משנה אם הן הטובות בעולם ומתאימות להם כמו כפפה. בחניה שלהם, לא תמצאו את המותגים האלו בשום מצב. לא בגלל המחיר חלילה, וגם לא בגלל בעיה עם תוצרת גרמניה, אלא מכיוון שמדובר בסמלי סטטוס מובהקים מדי עבורם, כאלו שיגרמו להרמת גבה של העובדים, השכנים, או בעלי המניות. בקבוצה הזו יתעניינו בעיקר בוולוו, באודי ומדי פעם גם בלקסוס. אבל עבור מי שכן רוצה אירופה, אבל לא רוצה סמל סטטוס גבוה מדי, יש שתי מתחרות עיקריות: ה-S80 וה-A6. מי תתאים למי...?
מעודכנות
אודי A6 הנוכחית הוצגה ב-2004 ועברה מתיחת פנים עדינה ב-2008, שכללה בעיקר את פנסי הלד המעודכנים של החברה מלפנים ומאחור ועוד כמה נגיעות. היא מוצעת בארץ עם מבחר מנועים גדול החל ממנוע ה-2.0 ליטר 170 כ"ס ועד ל-RS6 הפסיכית (שנמכרו ממנה כבר כמה יחידות בארץ) עם מנוע V10 מוגדש בהספק של 580 כ"ס. הגרסה שלנו היא ה-2.8 ליטר 220 כ"ס עם הנעה כפולה (שלישית מלמטה בהיצע, והראשונה שמגיעה עם קוואטרו) ותיבת הילוכים אוטומטית בעלת שישה יחסי העברה.
צילום: תומר פדר
וולוו S80 הנוכחית הוצגה ב-2007, ועברה השנה עדכון קליל בדמות עדכון מנועים (בחלק מהגרסאות) ונגיעות עיצוב שוליות לחלוטין, שבאמת אף אחד לא ישים לב אליהן אם לא יראו לו אותן. הוולוו מוצעת גם היא עם מבחר מנועים גדול (אבל פחות), החל מ-2.5 ליטר טורבו 231 כ"ס ועד ל-V8 בנפח 4.4 ליטר המספק 315 כ"ס. הגרסה שלנו היא גרסת הכניסה של הדגם, עם הנעה קדמית ותיבת הילוכים אוטומטית עם שישה הילוכים. האודי מתהדרת בציון של 5 כוכבים במבחן היורו NCAP והוולוו עוד לא נבחנה במבחן הנ"ל. השוודית מוצעת ברמת האבזור הגבוהה עם מערכות בטיחות אקטיביות ובאודי תוכלו להוסיף חלק מהמערכות בתמורה לתוספת תשלום לא מבוטלת (סטיה מנתיב, side assist ושיוט אקטיבי, בתמורה לכ–24 אלף ש"ח).
בחניה
מדובר בשתי מכוניות מכובדות, שלמרות הסמלים הסולידיים יותר, לא תפספסו שהן יקרות.
וולוו בעלת עיצוב נאה והיא נראית מעט שלמה יותר מהאודי מבחינה עיצובית. יש תחושה שכל החלקים מתחברים יחדיו בצורה נכונה יותר. מצד שני,
אודי אולי נראית מעט פחות טוב בחלק מהכיוונים, אולם נאה בפני עצמה. אבל מה שברור הוא שלחלק הקדמי שלה יש את אפקט הפחד של הגריל הגדול בשילוב עם פנסי הלד המרשימים, שגרמו לכל מי שנמצא בנתיב השמאלי לפנות את הדרך מהר מהרגיל, ורע זה לא. האודי גם מתהדרת בפנסי לד נאים מאחור, שמוסיפים גם הם. כך שכאן, כמו בכל עניין עיצובי, זה עניין של טעם, אבל בפועל שתיהן עושות את העבודה כמו שצריך עם ציון עובר.
צילום: תומר פדר
במכוניות סלון מחיר הבסיס הוא ההתחלה לתוספות שיגיעו אחריו, ומכוניות ההדגמה שלנו ממחישות את הנקודה. האודי עולה 430,000 שקל כאשר רכב ההדגמה מוסיף חבילת לקצ'רי בשווי 48,000 שקלים הכוללת גג נפתח, מחליף דיסקים וריפודי עור במקום בד. הוולוו לא נשארת מאחור גם היא, מחיר הבסיס עומד על 353,000 שקל כאשר גרסת המבחן היא ברמת האבזור הגבוהה ביותר שמוסיפה למחיר 46,000 שקל ובתמורה תקבלו מערכת קול משודרגת, גג שמש, חיישני חניה לפנים-אחור, ושלל מערכות בטיחות.
עם הכניסה למכוניות עולה מיד פער הגישות בין היצרנים. הוולוו מקדמת את פני הבכיר עם תא הנוסעים המוכר שלה. העיצוב שמרני, אם כי בהחלט נאה, והתא לא מרגיש טכנולוגי או מסובך במיוחד להפעלה. הכל במקום, הכל קל לתפעול ולא תמצאו את עצמכם מקללים על עודף טכנולוגיה. מצד שני אולי הגיע הזמן לעדכן קצת את התא עם הקונסולה הצפה המוכרת לנו כבר כמה שנים טובות. אין מה לעשות, בעולם הרכב לא עובדים בשיטת ה-if it ain't broke don't fix it. הפער על אי העדכון מורגש בצג המידע הקטן יחסית לסגמנט (ובמיוחד בהשוואה לאודי) אם כי יש צג גדול למערכת הניווט אבל הוא רק לה (ולמצלמת הרוורס בהתקנה מקומית). כסא הנהג, כמו בכל וולוו, נוח מאוד ואין בעיה לשבת בו שעות בנוחות ללא צורך לעצירת התרעננות. המרווח מלפנים טוב ורק גבוהים במיוחד ירגישו קרבה לגג השמש. במושב האחורי פוגשים צמד מושבים נוח ונעים (בשתיהן לא ממש תרצו לשבת במרכז) עם יציאות מיזוג בקורה B. המרווח לברכיים בסדר, ומעט פחות טוב מזה שבאודי, המרווח לראש לעומת זאת עדיף על זה שבאודי.
צילום: תומר פדר
אודי מציעה לנהג את תא הנוסעים ההיי-טקי המוכר והמעודכן שלה. מערכת ה-MMI שולטת על 1001 דברים ודי נוחה לתפעול, אבל אין ספק שיש כאן יותר כפתורים ותפעול מסובך בהשוואה לוולוו. מצד שני, התא באודי יותר מרשים, במיוחד אם אתם חובבי טכנולוגיה. רק המלצה קטנה, לא לבחור צבעי פנים כמו ברכב המבחן, הם... איך להגיד, לא ממש נאים. מושב הנהג פחות נוח מזה של וולוו אבל נוח בפני עצמו. אודי מתהדרת בצמד מושבים עם תפעול חשמלי ואילו השוודית במושב בודד, אבל עם זיכרון שאין באודי. המרווח מלפנים טוב, אם כי נהג גבוה עלול לגעת בגג השמש מדי פעם. במושב האחורי של האודי תמצאו מקום לברכיים אבל מרווח הראש מעט חסר לגבוהים. לעומת זאת יש 4 יציאות מיזוג למושב האחורי, טוב ונוח. המושב עצמו מעט נוקשה יותר מזה של הוולוו אבל בהחלט בסדר. תאי המטען של שתי המכוניות גדולים ושימושיים כאשר זה של אודי (546 ל') עדיף והוא גם עמוק יותר וללא בליטות מיותרות כמו זה שבוולוו (480 ל').
הנעה
במסגרת מתיחת הפנים של ה-S80 עבר מנוע
ה-2.5 ליטר המוגדש עדכון והספקו עלה ב-31 סוסים לסך כולל של 231 כ"ס כבר מ-4,800 סל"ד, המומנט עומד על 34.7 קג"מ הזמינים כבר ב-1,700 סל"ד נמוכים ועד ל-4,800. תיבת ההילוכים אוטומטית כמובן, עם שישה יחסי העברה כאשר הכוח עובר לגלגלים הקדמיים. ביצועים? 7.5 שניות למאה קמ"ש ומהירות מרבית של 210 קמ"ש. מה שמורגש מיד עם תחילת הנסיעה בוולוו הוא החספוס של המנוע, זה מפריע בסל"ד ביניים, אז יש לו צליל כמעט דיזלי, ובהאצה מלאה קולו נשמע בתוך תא הנוסעים, והוא לא נעים במיוחד. אבל זו הטענה העיקרית שלנו כלפיו. בכל הקשור לכוח, כפי שמרמז דף הנתונים, הוולוו מציעה כוח זמין תמיד – רק תלחצו על הגז והוא שם. המנוע הזה יקסום למי שאוהב לנהוג מבלי ללחוץ יותר מדי על הגז, בזכות המומנט הזמין בסל"ד נמוך, ואילו אלו שאוהבים לבדוק את סוף מהלכה של הדוושה יאהבו אותו קצת פחות בגלל העובדה שהוא לא ממש חובב סל"ד גבוה – קולני ומחוספס וקשה לפספס שהוא לא ממש נהנה להיות שם. נציין לחיוב גם את תיבת ההילוכים, אין בה שום דבר מתוחכם במיוחד, או אפילו מצב ספורט, אבל היא עושה את עבודתה נאמנה ופועלת בצורה חלקה ונעימה.
צילום: תומר פדר
אודי הגיעה למבחן עם מנוע V6 בנפח 2.8 ליטר ללא הגדשה, המספק 220 כ"ס ב-5,750–6,800 סל"ד ו-28.5 קג"מ ב-3,000-4,500 סל"ד. הכוח מועבר לארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים משושת הילוכים. הביצועים הרשמיים הם 7.7 ש' למאה קמ"ש ו-240 קמ"ש מרביים. אופי המנוע באודי שונה לחלוטין מזה שבוולוו, ואיפה שהשוודית מאבדת אוויר (אבל לא קמ"שים) המנוע של אודי מרגיש כאילו סוף סוף הבאתם אותו לאיפה שהוא באמת רוצה להיות. לא שחסר כוח לפני, הרכב מרגיש חזק גם בסל"ד נמוך, אבל הוא מתחזק עם הסל"ד ומ-5,000 וצפונה מורגשת עליה בכוח ונשימה מעולה עד ל-7,000 סל"ד. לריצה הזו מתלווה צליל נאה וספורטיבי שנשמע, וטוב שכך, גם בתא הנוסעים ומוסיף לאווירה. אז נכון שמעמידה ה-S80 מהירה יותר, אבל למי שנוהג בצורה ספורטיבית, או סתם אוהב להאיץ בהתלהבות, מנוע ה-A6 הוא שותף מהנה יותר למשימה. תיבת ההילוכים בעלת אופציה לתפעול ידני מהבורר וגם מאחורי ההגה (בוולוו רק מהבורר), אם כי משוטי התפעול עצמם מרגישים זולים במיוחד. מצב הספורט מצוין והפער לעומת המצב הרגיל של תיבת ההילוכים מורגש. התיבה מתפקדת טוב ברוב הזמן אבל מספר פעמים הורגשה חבטה מיותרת מכיוונה.
במבחן התאוצה מעמידה אודי נשארה מאחור, ובפער הרבה יותר גדול ממה שדף הנתונים מספר. בתאוצות הביניים הן כבר היו דומות מאוד, עם הבדלים שוליים לכאן או לכאן. בכל הקשור לצריכת דלק, בשיוט רגוע ה-A6 עמדה על 11.7 ק"מ לליטר מול 11.4 ב-S80, ובמשולב 7.4 באודי ו-7.7 בוולוו, נציין שבפרק הדינאמי שתיהן צרכו הרבה דלק, כאשר וולוו היתה צמאה יותר.
נוחות והתנהגות
וולוו S80 המעודכנת היא מכונית רכה. אפילו רכה מאוד. אנשי וולוו הסבירו את הפער בכך שיש לגרסה שבחנו שתי אופצית למתלים, ואנחנו קיבלנו את האופציה הרכה. לצערנו לא נמצאת כרגע גרסת הדגמה לרכב עם המתלים הנוקשים יותר, אבל זו מוצעת כאופציה. הרכות פועלת לטובת הוולוו בכל הקשור לנוחות. בעיר ובכביש המהיר הוולוו היא מכונית נוחה בסה"כ (אם כי לא ברמה של המתחרות עם מתלי האוויר), ומצליחה לסנן את רוב הדברים מישבנם הענוג של הנוסעים. הקושי מגיע בהתמודדות עם שיבושים גדולים, אז יכולת הספיגה עומדת ביחס הפוך למהירות הנסיעה. אם מדובר במהירות חוקית, גלים בכביש יתורגמו לנידנוד מורגש, אבל בגבולות הסביר. אם תעלו את המהירות תיתקלו כבר בנידנוד גוף מוגזם ולא נעים שיגרום לכם לקצץ קמ"שים מיידית. שיבושים קטנים, לעומת זאת, נעלמים ברוב המקרים מתחת לגלגליה. נציין לחיוב את השקט ששורר בתא הנוסעים (למעט רעש המנוע שנשמע בהאצה אבל נעלם בשיוט) בזמן הנהיגה בוולוו, שבשילוב עם הנוחות הופך אותה לשייטת נעימה.
צילום: תומר פדר
אודי נוקשה מהוולוו בפער מורגש, ובכל הקשור לנוחות זה משאיר אותה מאחור. לא מדובר ברכב לא נוח במיוחד בפני עצמו, אבל קשה לפספס שהוא על הצד הנוקשה של הסקאלה. בעיר ומחוץ לעיר הוא מתקשה יותר עם השיבושים הקטנים ומתמודד טוב יותר עם שיבושים גדולים, אז המתלים שומרים על ריסון טוב של הרכב כך שגם גל שיפתיע אתכם בכביש מהיר לא יוציא את הרכב משלוותו (מה שכן יקרה בוולוו). נקודה בעייתית נוספת באודי היא רעשים, בעיקר רעשי כביש שקיימים בשפע, כאשר הפער מול הוולוו בשיוט הוא גדול מאוד. מדובר במשהו מורגש שהיינו מציינים כמפריע גם במשפחתית גדולה, אבל במכונית סלון יוקרתית הוא מפריע עוד יותר, וחבל. בסה"כ בכל הקשור לנושא הנוחות אין ספק שידה של הוולוו על העליונה, למרות שמלבד נושא הרעש האודי לא רעה בפני עצמה.
הפערים בין שתי המכוניות בכל הקשור לצד הדינאמי – הן מבחינת היכולת המוחלטת והן מבחינת ההנאה ממעשה הנהיגה – עצומים. הוולוו, שנהנתה מיתרון המתלים הרכים בכל הקשור לנוחות, הולכת לאיבוד בכביש המפותל עם חוסר יכולת להתמודד עם עומסים של נהיגה מהירה בכביש מפותל. זה מתחיל עם נדנודים שמורידים את הביטחון, ולכן גם את הקצב בפניות - ולא משנה אם מדובר בפניות הדוקות או סוויפרים מהירים. מי שיתעלם מסימני חוסר הנוחות יגלה שאפשר לנהוג בוולוו מהר, אבל זה רחוק מלהרגיש נעים ומצאנו את עצמנו מורידים קצב שוב ושוב. אל המתלים מצטרף גם ההגה - הוא מתוגבר יתר על המידה ורך ברמה מוגזמת (עם תזכורת, לא חיובית, להגה של הפונטו במצב סיטי), מנותק ולא מדויק ברמה שפוגמת ביכולת הדינאמית. הדבר היחידי שכן תרגישו מכיוונו של ההגה זה מעט לוחמת כוח ושיבושים בעומס.
אודי מהנה לנהיגה. בכלל, הדור האחרון של אודי, במיוחד עם הנעה כפולה, הן מכוניות שכיף לנהוג בהן. היכולת גבוהה מאוד, הגיר במצב הספורט מתפקד מעולה, הצליל מכניס לאווירה וריסון תנועות הגוף פשוט מצויין. אז מה רע? ההגה לא משהו, הוא אלסטי וחסר תקשורת אבל לא באמת מפריע בפני עצמו ופנינה מדהימה ליד זה של הוולוו. בכלל, האודי מתנהגת יותר, מאפשרת יותר משחק למי שרוצה ומרגישה בבית בכביש המפותל. נכון, לא היינו מתנגדים לתפעול עצמאי לתיבת ההילוכים, לבלמים מעט יותר טובים ועוד, אבל זו מכונית סלון, לא ספורט, ובהקשר הזה האודי באמת מהנה בכביש המפותל.
הבלמים בשתי המכוניות לא ממש אהבו נהיגה חזקה בירידה, אבל בעוד אלו של האודי נראו שהם מעשנים סיגריה שאחרי, בוולוו זה היה קרוב יותר לסימנים אינדיאניים של מצוקה. למרות תימרות העשן, בשתיהן נשארה עוד עוצמת בלימה אבל נדרשה רגל כבדה מהרגיל.
צילום: תומר פדר
אין מפסידה קלאסית במבחן הזה, יש עניין של צרכים, הגדרות ואהבות.
וולוו S80 שלאחר מתיחת הפנים היא מכונית נעימה, נוחה ובעלת יחידת הנעה טובה (אבל לא שקטה) עם כוח זמין וביצועים טובים.
תא הנוסעים נעים, גם העיצוב החיצוני ובכלל, ה-S80 טובה ברוב הדברים, למעט בכל הקשור להנאה מנהיגה. היא פשוט לא פונה לנהג הנוהג, אלא לנהג הנוסע. זה שרוצה שקט ונעימות, ולא יפגוש כמעט לעולם את סוף מהלך הדוושה או יפעיל עומס צדי בסיבובים.
אודי מציעה תא נוסעים מרשים, מרווח טוב ובעיקר הנאה לנהג. נכון, יש לזה מחיר של נוחות נסיעה פחות טובה, אבל אם אתם קוראים את אוטו, והמונחים הנאה מנהיגה, יכולת דינאמית ועומסי צד אומרים לכם משהו אז המנצחת מבחינתכם ברורה –
אודי A6 ברמה אחת מעל וולוו במובן הזה. אבל אם אתם רוצים סמל סטטוס (לא מוגזם מדי) שיקח אתכם בנוחות ונינוחות מפגישה לפגישה ותו לא, קפצו לבקר באולם וולוו, ה-S80 תתאים לכם יותר.
