הכתבה פורסמה במקור בגיליון 207 - מאי 2003

יחד עם העלייה בביקוש לכלל רכבי השטח, עלתה הדרישה כי גם אלו המיועדים מלכתחילה לטפס על מעלות ולחצות נקיקים, ישפרו את נימוסיהם בכביש. הדרישה נוסחה ל''רכב שטח קשוח ובעל-יכולת ועם זאת נוח, בעל רמה דינמית ראויה ואיכות חיים גבוהה''. וגם ההופעה חשובה. רכב כזה צריך להפגין ''קשיחות ועוצמה, מלווה באדווה של הרפתקנות חוצה מדבריות''. כל מה שעכבר העיר רוצה שיחשבו שהוא עושה בסוף השבוע - בכפר.טויוטה, שמייצרת קשת שלמה של רכבי שטח - שלושה רכבי-פנאי וארבעה רכבי-שטח אמיתיים - יכולה להתמקד. היא גם יודעת כי גם אלו שמחפשים רכב שטח של ממש רוצים כיום, יותר ויותר, את בשורת הכביש צמודה לשלדת הסולם. ושש השנים שעברו מאז הוצג הלנד-קרוזר 90, הלא הוא הפראדו, היו סיבה טובה לא רק לייצר דגם חדש, אלא במספר תחומים להתחיל מחדש.
בפריז 2002 הוצג הדגם החדש, שזכה כאן לשם הפשוט ''לנד-קרוזר''. הדגם החדש אמור להמשיך ולשמר את התכונות הבסיסיות של הפראדו - רכב עמיד, קשוח ובעל יכולת שטח ראויה וגם לא-יקר יחסית - ועם זאת לשפר משמעותית את היכולת בכביש ואת איכות חיי הנוסעים.

קווי גובה, קווי רוחב
קווי המתאר הבסיסיים של הלנד-קרוזר דומים לאלו של הדגם הראשון, אך השינויים בעיצוב בולטים דיים, כדי להציג דגם השונה מקודמו כבר במבט ראשון. שבכת המצנן מבוססת על שבעה פסים אנכיים (חיקוי לג'יפ?!) שבאמצעיתם סמל טויוטה גדול. פנסי החזית הגדולים מטפסים על הכנפיים, הופכים להיות חלק מהותי בעיצוב הרכב. הפגוש הגדול בולט מאוד ומשתלב עם חיפויי כנף מורחבים ופס הגנה ''שמן'' לכל אורך הרכב. מאחור שמרה טויוטה על הגלגל תלוי על הדלת והרימה את הפנסים החדשים המיופייפים. הצללית, כאמור, דומה לזאת של הדגם היוצא, אך תא הנוסעים כאילו מוטה מעט לאחור, והשמשה הקדמית שטוחה יותר. התוצאה היא הופעה מוצלחת ביותר.
הלנד-קרוזר החדש גדול משמעותית מהפראדו: בסיס הגלגלים עלה מ-267.5 ל-279 ס''מ. האורך הכללי עלה ב-10 ס''מ (ל-471.5 ס''מ) וגם הרוחב הוסיף לעצמו 6 ס''מ (187). רק ממד הגובה התכווץ ב-3 ס''מ ל-185 ס''מ. סרחי העודף בחזית ומאחור צומצמו במעט. הקרוזר יושב על פלטפורמה חדשה לגמרי הנשענת על שלדת סולם מסורתית. זאת עברה חיזוקים רבים (העמידה בפיתול עלתה ב-60%) כדי לשפר את ההתנהלות בכביש.
מהפכה רבתי התרחשה בתוך האוטו. הפנים כל-חדש, מעוצב בניקיון רב ובנוי לתלפיות. הקווים אחידים ורצופים בצבעים וחומרים המקובלים במכוניות פרטיות רבות: שחור, כסף ובז'. רצועות בצבע כסף יורדות מהקונסולה המרכזית במין גל סינוס לידית ההילוכים ופונות לאחור. נגיעות כסופות בכל דלת מוסיפות חן ורוגע. מיזוג הפרטים בקונסולה המרכזית מצוין: תצוגת מידע שימושי, תחתיה מערכת שמע ובסוף בקרת אקלים. גלגל ההגה ניתן לכיוון, לראשונה, גם לעומק. יש מדרס נוח מאוד לרגל שמאל וידית ההילוכים האלכסונית - תגלית. למושבים בסיס קצר אך הם עמוקים ותומכים מצוין. קוצר הבסיס קיים גם בשורה המרכזית; זה כנראה המחיר שיש לשלם כדי לקבל שורת מושבים שלישית תקנית (ויש אישור לשמונה נוסעים). למושב המרכזי משענת מתכווננת. יש מקום רב לראש אך פחות לרגליים. הגישה לשורה השלישית נוחה בזכות מושב שמתקפל כמעט מעצמו בעזרת בוכנה קטנה ומדרס ייעודי במפתן הדלת. המרווח לרגליים מעט מצומצם. מאחור יש תא מטען ענק, שמלא בשורה שלישית המתקפלת, אזני קשירה, תאי אחסון רבים ודלת אחורית הפוערת סף העמסה נמוך, רחב ונוח ביותר.
מערכת ההנעה מבוססת על מנוע הדיזל המוכר עם 163 כ''ס ו-35 קג''מ, ותיבת אוטומטית בעלת ארבעה הילוכים. יחס ההעברה הסופי שהתארך מעט (4.1 במקום 4.3). מתג חשמלי נועל את הדיפרנציאל המרכזי ובו זמנית מבטל את בקרת היציבות VSC. לעומת זאת אין עוד נעילת דיפרנציאל אחורית מכנית כבעבר, אלא – כמקובל ברכבי-פנאי רכים ויקרים דוגמת X5, דיסקאברי וגם XC90 – מערכת אלקטרונית A-TRC המסתמכת על בלמים; הרבה יותר זול לייצור מנעילה מכנית. שתי מערכות אלקטרוניות: האחת, DAC, בולמת את הרכב במורד תלול ובעיקר מונעת סבסוב. השניה תמנע התדרדרות לאחור כאשר הלנד-קרוזר נייח על מעלה חד-זווית, HAC. כל המערכות הנ''ל נשענות על הבלמים שמצדם נהנים מ-ABS ו-EBD המחלקת את עוצמת הבלימה. להגה מסרק חדש המשנה את יחס ההעברה מהרבע הראשון ועד שלושת רבעי הסיבוב.

זעזוע סיסמי
הנסיעה בעיר נעימה באופן מפתיע. כיול מתלים חדש וצמיגים שמנים על חישוקי ''17 עוזרים ללנד-קרוזר לבודד היטב את הנוסעים משיבושים עירוניים. העסק נעשה נעים מאוד מעל 40 קמ''ש, או אז ירחף הרכב הגדול מעדנות מעל לכביש. מתחת למהירות זו המתלים לא עמוסים מספיק, והשיבושים יעברו את שכבות הבידוד – יחד עם מעט רעש מנוע בעמידה ברמזור ובתאוצות חזקות. קוטר הסיבוב קטן מזה של הפראדו והעברת ההילוכים חלקה מהירה ונעימה. כך שלמעט המידות המוגדלות ומכסה המנוע המתמשך, החיים בעיר עם הלנד-קרוזר נעימים יותר מבעבר.
בדרך לשטח מתגלה כוחו האמיתי והחדש של הקרוזר המודרני. עם רמז עמום להתנהלות הגמלונית של רכבי השטח מהעבר, גומע ההרכב קילומטרים בנוחות של מכונית מפוארת. רעש מנוע הדיזל לא חודר כמעט, רעש הרוח מצומצם למסגרות החלון ורעש צמיגים אין(!). המרכב נתמך היטב בפניות מהירות ואינו מתנודד יתר על המידה, ובכלל התנהגות הכביש מפתיעה. ריכוז המסה בין הסרנים (העברת מיכל הדלק הגדול, והקטנת סרח העודף בחזית) נותן היטב את אותותיו בכביש מפותל. זה כבר אינו מופע אימים של זוויות גלגול מטורפות ונדנוד מרכב חולני אלא הסעת משקל רהוטה מצד לצד, תוך ריסון יעיל והיגוי משובח, ראוי ונקי מכל חופש או עמימות. ב-100 קמ''ש סובב המנוע ב-2100 סל''ד, מה שנתן לנו צריכת דלק משולבת ליום מבחן מלא (עיר, בינעירוני ושטח) מרשימה למדי של 7.8 ק''מ/ל'.
קצת פחות אהבנו את הספוגיות הרבה של הבלמים ואת עוצמתם המתפוגגת. כמו כן, נוחות הנסיעה המרשימה הולכת ומדרדרת ככל שמתקרבים לאחוריים. שם, בשורה השלישית כבר אפשר לדבר על קופצנות.
על שבילי האבנים בדרום מגיע הקרוזר ל-Sweet Spot שלו מעל ל-40 קמ''ש, ואז הוא מבודד היטב את הנוסעים מהאבנים ומפגין אדישות רבתי כלפי השביל. המרכב שעובר ניעור מסיבי עומד היטב בפני הפיתוי לצקצק ועושה זאת במוצקות של מוצר פרימיום מהשורה הראשונה. כך נותר תא הנוסעים שקט ונעים. מעט מאוד מהתנועה המטורפת של הגלגלים עוברת כמשוב להגה ומשחרר אותו להתעסק עם כיוון הקרוזר לפנייה הבאה.
אמבטיות, או שקעים מעוגלים, עלולים לגרום לסגירת מהלך בחזית וקפצוץ. אך גם במידה ולא ''שברתם'' את סכין החול אלא התרסקתם לתוכו, ירוסן הניתור תוך מחזור וחצי כמו שכתוב. ה-ABS יכנס לפעולה מבלימה פתאומית וחריפה, אך יעשה זאת ללא היסטריה ויפיק עוצמת בלימה טובה מאוד גם כשנורא חלק, עדות לפעולה היעילה של EBD. ספוגיות הבלמים פחות מטרידה בשטח ועם עומס עבודה מופחת לא נרשמה בעיית התחממות או דעיכה.
מערכת הגבלת ההחלקה A-TRC, עבדה שעות נוספות כדי להתגבר על הצלבות ולמתן סחרורים על דרדרת סלעים מרשימה. המערכת, שמנצלת את הבלמים, פועלת באופן מורגש מאוד כרצף של תקתוקים מכניים מורגשים היטב. העברת הכוח אכן יעילה מאוד ושולפת את הקרוזר ממצבים מביכים בקלות רבה, אך עדיין לא ברור מה תהיינה ההשלכות לאורך זמן של שימוש בסוג כזה של ''נעילת דיפרנציאל''. ה-Low קצר דיו כדי להיות שימושי. בשיפוע חריף אפשר להפעיל את מערכת השליטה במורד, DAC, אשר בעזרת הבלמים, לא רק מגבילה את מהירות הצלילה לזחילה של 5 קמ''ש אלא גם תמנע מהזנב להשיג את החרטום.
החול, שהיה רווי מי-גשמים טריים, לא ממש היווה מכשול לקרוזר. הפחתת לחץ האוויר מהצמיגים והכלי מוכן לטיסה נמוכה מעל לגדודיות החול. המתלים מוחקים קוליסים וחריצים קטנים בכל מהירות ורק באמפ עמוק או גל נוראי יגרמו לסגירת מהלך ודילוג באוויר. למנוע אורך נשימה סביר, אם כי לא עוצר נשימה. מערכת הגבלת ההחלקה עובדת כמעט כל הזמן כדי למתן את סחרור הגלגלים, ונעילת הדיפרנציאל המרכזי חיונית כדי לנטרל את בקרת היציבות שאחרת תמהר ליישר את האוטו. הקלות שבה חוצה הקרוזר את החולות מרשימה מאוד. נותר רק לראות כיצד יצליח לעבור בקיץ כשהחול יבש וטובעני.

קו הסיום
הקרוזר מציע הרבה יותר בכביש מאשר הפראדו. יותר במונחים של איכות חיים, חלל פנים ושימושיות ויותר במונחים של התנהגות כביש ונוחות נסיעה. הוויתור על יכולת השטח מועט יחסית והישענות על מערכות הגבלת החלקה אלקטרוניות במקום מכניות נכונה מבחינה כלכלית (זול יותר) ומבחינה שימושית (פרק הזמן שכלים אלו נמצאים באמת בשטח). הדור השלישי של רכב השטח הזה הפך לרכב כביש טוב ושימושי הרבה יותר מקודמו, אך התרכך במעט בשטח.